"שנת 2009 עלולה להיות שנה רביעית ברציפות בה לא מושג יעד יציבות המחירים"

כלכלני לאומי מתייחסים למגמת ההחלשות בכלכלה ישראל ולמיצוי התחמושת של בנק ישראל לאחר הפחתת הריבית
ריבית בנק ישראל ירדה לשפל של 1.75%

בנק ישראל הודיע ב-29 בדצמבר כי הריבית לחודש ינואר תרד ב-0.75 נקודת האחוז ל-1.75%. במסגרת תנאי הרקע שהזכיר הבנק המרכזי בהודעתו, בלטו הירידה בתחזיות האינפלציה, הן אלה הנגזרות מנתוני שוק ההון (עמדו בדצמבר על 0.85%- לשנה קדימה) והן של החזאים הפרטיים (0.5% לשנה הקרובה). במידה ותחזיות אלה יתממשו, שנת 2009 עלולה להיות שנה רביעית ברציפות בה לא מושג יעד יציבות המחירים. בנוסף, ציין בנק ישראל את ההרעה במצב המשק-נתונים מהרביע הרביעי הצביעו על קיפאון ואף על ירידה בפעילות הכלכלית. אינדיקטורים משוק העבודה הצביעו גם כן על חולשה. נוסף על כך, צוינו הנתונים השליליים על הכלכלה העולמית והציפייה כי קרן המטבע הבינלאומית (IMF) תנמיך בחודש ינואר את תחזיתה לצמיחה בעולם. תנאי הרקע הללו הביאו את בנק ישראל לנקוט בצעד של הורדה חדה בריבית מתוך כוונה שתתמוך בפעילות הריאלית וביכולתו של המשק להתמודד עם המשבר העולמי.

הורדת הריבית הנוכחית הביאה את רמת הריבית לכזו הנמוכה גם בהשוואה בינלאומית למשקים רבים בעולם. יש בכך ביטוי להערכה כי בעת הזו מצב המשק מצדיק ריבית נומינלית וריאלית נמוכה במיוחד, גם בראייה היסטורית. יחד עם זאת, הורדת הריבית הנוכחית, בפרט אם תימשך בעתיד בקרוב כפי שאנו מעריכים, מצמצמת מאד את יכולתה העתידית של המדיניות המוניטרית להמשיך ולתמוך בפעילות הכלכלית. כידוע, תפקידה העיקרי של המדיניות המוניטרית הוא להשיג את יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ובכפוף לכך לתמוך בפעילות הכלכלית במשק. הערכתנו היא שתמיכה בצמיחת המשק תלויה בעת הנוכחית בתמהיל נכון ומתואם של שני אמצעי המדיניות היכולים לפעול בתחום זה: המדיניות התקציבית והמוניטרית.

פער הריבית מצוי אף הוא ברמה נמוכה יחסית לעבר

ירידת הריבית המשמעותית בעת האחרונה, הביאה להורדה בריבית הממוצעת הן על פיקדונות הציבור והן על האשראי לציבור, במסגרת המגזר השקלי הלא-צמוד. פער הריבית, שהוא ההפרש בין הריבית על האשראי לריבית על הפיקדונות, הסתכם בחודש נובמבר 2008, על פי נתוני בנק ישראל, בכ-3.72%, ירידה קלה בהשוואה לפער שהיה בחודש אוקטובר. בחינה של התפתחות פער זה מאז שנת 2000, מלמדת כי פער זה מצוי כיום באחת מרמות השפל. יתר על כן, בתקופה של האטה כלכלית קודמת—המיתון של השנים 2001-2003, היה פער הריבית גבוה יותר מזה הקיים כיום. מאז, היה פער הריבית במגמה ארוכת טווח של ירידה, שמשמעותה כי הירידה בריבית על האשראי הייתה גדולה מזו של הריבית המשולמת לציבור על פקדונותיו.

סימנים לשינוי מגמה בבניה הפרטית?

בחודש נובמבר הסתכם מספר הדירות החדשות שנמכרו במסגרת הבנייה הפרטית ב-1,147 ואילו קצב הבנייה השנתי (ע"פ נתונים מנוכי עונתיות) הסתכם בפחות מ-12 אלף. מאז ראשית השנה ועד חודש נובמבר נרשמה ירידה של כ-4% במספר הדירות שנמכרו, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, לאחר עלייה רצופה מאז שנת 2003. לצד ירידה מסוימת במכירת הדירות, נרשמה התייצבות במספר הדירות שנותרו למכירה, כך שנראה שהיקף המכירות לא עלה על היקף הבנייה, בתקופה האחרונה. בשנים האחרונות הייתה מגמה של ירידה בנתון זה, מצב שבא לידי ביטוי בעליות מחירים, בפרט באזורי ביקוש (כמו המרכז בו מספר חודשי ההיצע הגיע ל-6, בקירוב). לכן, ההתייצבות במספר חודשי ההיצע בחודשים האחרונים וראשיתה של מגמת עליה, ייתכן ומצביעים על שינוי מגמה בשוק הבנייה למגורים. במילים אחרות, מדובר בחולשה בשוק הדירות למגורים, המשקפת את ההאטה בפעילות הכלכלית במשק במחצית השניה של השנה וצפויה להימשך גם בשנת 2009. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיטיקה מצביעים על האטה משמעותית בקצב גידול התוצר המקומי הגולמי—מכ-4.9%, במונחים שנתיים, במחצית הראשונה של השנה לכ-1.8% במחצית השנייה של 2008.