באפסילון סבורים שהעת הנוכחית מתאימה להמשך בחירה סלקטיבית של מניות

שומרים כעת על הפוזיציה הקיימת שכוללת רכיב קונצרני גדול, מח"מ בינוני ארוך בצמודים ומח"מ בינוני בשקלים
בית השקעות אפסילון מפרסם היום את הסקירה השבועית.
בנק ישראל כבר מזמן לא כעס כל כך (לפחות לא מאז דו"ח השכר האחרון). הבנק
המרכזי שואל את עצמו, כיצד יתכן שהוא צולל עמוק לתוך המים, מפחית את הריבית
באגרסיביות, מבטיח להמשיך ולהפחית את הריבית והמערכת הבנקאית כאילו חיה
בעולם משלה ומסרבת לשתף עימו פעולה. למה לכל הרוחות, הבנקים אינם מתחילים
לפזר הלוואות לכל דורש בעלויות סבירות ? הצעדים שעליהם הודיע בנק ישראל השבוע
הם צעדים מבורכים. מבלי להיכנס לפרטים, לצעדים הללו שתי משמעויות עיקריות :
הראשונה, היא הפחתה של הריבית בדרך האחורית מאחר והקטנת מכרזי המק"מ
מגדילה את הביקושים ובכך מפחיתה את התשואה לטווח קצר. המשמעות השנייה,
היא מתן תמריצים למערכת הבנקאית לפתוח את מחסני האשראי על ידי הפחתת
הכדאיות בהפקדת כספים בבנק ישראל.
אבל עד עתה, נאדה. מלבד כמה הצהרות מגוחכות מצד המערכת הבנקאית, כלום לא זז.
בעיית מתן האשראי אינה ייחודית לישראל כמובן. הפד, מנסה גם הוא בכל כוחו
להניע את גלגלי מערכת האשראי ללא הצלחה. הפעולות המוניטריות האחרונות
הצליחו להפחית את העלויות הרשמיות של האשראי לרמות נמוכות מאוד (כפי
שנראה בתרשים המצורף), אולם גם הפד נתקל בחומה בצורה.
אז מה כן יכול להזיז את העגלה הכבדה הזו מתוך הבוץ שבו היא שקועה כדי שהימים היפים של שגרה יחזרו ? אחרי שננקטו כל הפעולות הכלכליות הקונבנציונליות והלא קונבנציונליות שהשפעתן תורגש בשלב זה או אחר, נותר גורם אחד שאינו מושפע משום פעולה כלכלית. הוא אפילו אינו קשור למחירי המניות (שמעולם, אבל מעולם, לא היו כל כך זולים) הגורם שיכול לסייע לכלכלות העולם לחזור למהלך חיים נורמלי אינו נמצא בריביות הרשמיות וגם לא בתשואות האג"חים. הוא אינו מושפע ממדיניות פיסקלית או מוניטרית. לגורם הזה אין מחיר או שער, אבל הוא ימשיך לגבות מאיתנו מחיר כבד כל עוד הוא לא ישוב להיות הגורם הכי חשוב בניהול והשקעות של כספים. לגורם הזה קוראים אמון. נכון לרגע הזה (וכנראה לעוד רגעים רבים בעתיד), לאמון אין מחיר מאחר והוא פשוט אינו קיים. גם ריבית של אפס אינה מסוגלת
להשיב אותו ואפילו לא נאומי תוכחה של נגיד בנק מרכזי. אמון נרכש לאורך זמן ומי שאינו מצוייד כעת בסבלנות, יתכן ששוק ההון אינו המקום שבו הוא צריך להחנות את כספו.

אנחנו ב"אפסילון" שומרים כעת על הפוזיציה הקיימת שכוללת רכיב קונצרני גדול, מח"מ בינוני ארוך בצמודים ומח"מ בינוני בשקלים. מאחר וכבר מזמן השכלנו להבין שאין ביכולתנו לתזמן את הנקודה שבה ישנה השוק את כיוונו, אנו סבורים שהעת הנוכחית מתאימה להמשך בחירה סלקטיבית של מניות. כמאמר הקלישאה, השקעה בשוק ההון היא לטווח ארוך. הפעם הקלישאה מציאותית יותר מתמיד.