לאומי: האינפלציה בשנה הבאה צפויה להיות קרובה ל-0%

מפרסמים סקירת מאקרו שבועית ומסבירים כי סעיפי המזון והדיור תרמו 90% מעליית המדד מאז ראשית השנה
מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.6% ומתחילת השנה הסתכמה עלייתו בכ-3.9%. ירידת מחירי האנרגיה הייתה הגורם העיקרי לירידה הכוללת במדד, שכן המדד ללא סעיפי האנרגיה עלה ב-0.2%. מאז ראשית השנה, בלטו שני סעיפים במדד בעלייתם ובתרומתם לעלייה הכוללת: סעיף המזון, אשר הושפע בעיקר מעליית מחירי חומרי הגלם בעולם עד המחצית הראשונה של השנה וסעיף הדיור, אשר הושפע הן מבנייה מועטת והן מעלייה בביקושים באזורים מסוימים. שני סעיפים אלו, תרמו יחד כ-90% מעליית המדד במהלך 2008.

במבט קדימה, הירידה החדה במחירי חומרי הגלם בעולם, צפויה למתן מאד את קצב עליית מחירי המזון (מגמה אשר ניתן לראות את ראשיתה כבר כעת, ראה/י גרף). בנוסף, ההרעה במצב המשק, שתבוא לידי ביטוי בעלייה בשיעור האבטלה ובצמצום רכישות נדל"ן על ידי משקיעים זרים, צפויה למתן מאד גם את קצב עליית מחירי הדיור. גורמים אלו צפויים להיות דומיננטיים בהשפעתם על הביקוש לדיור ולשירותי דיור ולכן, אף אם הקושי ברכישת דירות יביא לביקוש מוגבר לדירות שכורות, שכר הדירה איננו צפוי לעלות בשנת 2009 כפי שעלה בשנת 2008. התפתחות זו, החלה על סעיף הדיור לו משקל של למעלה מ-20%, צפויה להסיר מן המדד השפעה אינפלציונית משמעותית שהייתה בשנה שחלפה.

גם לסעיף האנרגיה, על אף משקלו הנמוך במדד (כ-7%) צפויה להיות השפעה ממתנת בשנה הקרובה. לפיכך, הערכתנו הנוכחית היא שבשנה הקרובה האינפלציה בישראל צפויה להיות קרובה ל-0% ובפרקי זמן מסוימים במהלך 2009, קצב השינוי במדד המחירים לצרכן צפוי להיות אף שלילי.

הצטמצם העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים בתשעת החודשים הראשונים של השנה
ברביע השלישי של השנה הסתכם העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים של ישראל בכ-0.5 מיליארד דולר ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם העודף בכ-1.6 מיליארד דולר, ירידה של כמחצית בהשוואה לעודף בתקופה המקבילה אשתקד. כמה גורמים הביאו לצמצום העודף כאמור: עלייה בגירעון בחשבון הסחורות, בעיקר על רקע עליית מחירי הדלקים וירידה בהכנסות של המשק, בעיקר כתוצאה מצמצום ההכנסות של תושבי ישראל מהשקעות בחו"ל וגידול בתשלומים (במונחי דולר) לעובדים זרים. לעומת זאת, גידול בעודף בחשבון השירותים, על רקע עלייה בהכנסות(נטו) משירותי התיירות והשירותים העסקיים כמו גם בהעברות שוטפות, הביאו לשיפור חלקי בעודף. במבט קדימה, העודף בחשבון השוטף, הצפוי להישמר גם בשנת 2009 הוא ביטוי לעוצמת חשבונות החוץ של ישראל.

נוסף על כך, לישראל חוב נטו שלילי כלפי חו"ל (דהיינו המשק הישראלי מלווה, נטו, לחו"ל ואינו לווה) בהיקף של כ-43.8 מיליארד דולר בסוף חודש ספטמבר 2008. נתונים אלה מבדלים לטובה את המשק הישראלי ממשקים אחרים להם גירעונות גדולים בחשבון השוטף וחובות גדולים לחו"ל ולכן תקופה של משבר פיננסי גלובלי חושפת משקים אלה לסיכונים גדולים אליהם ישראל לא חשופה כיום באותה מידת חומרה.

משלחת קרן המטבע סיימה את ביקורה בישראל ופרסמה מספר הצעות חשובות
משלחת קרן המטבע הבינלאומית (IMF) סיימה לאחרונה את ביקורה בישראל ובסיומו פרסמה הודעת סיכום ובה מספר נקודות חשובות אשר יתוארו להלן:
• המשלחת ציינה את מצבה הטוב של כלכלת ישראל, ערב פרוץ המשבר הפיננסי העולמי ואת הפגיעות החיצונית המוגבלת של המשק. יחד עם זאת, המשק הישראלי, בהיותו קטן ופתוח, חשוף להאטה בשוק היצוא שלו, ללחצים על המגזר הפיננסי ולהדבקה כתוצאה משיבושים פיננסיים שמקורם בחו"ל.
• הערכת קרן המטבע, בתרחיש המרכזי, היא ששיעור הצמיחה בשנת 2009 צפוי להיות כ-1.5%. שיעור זה נמוך במקצת מזה של לאומי (2%) ודומה לזה של בנק ישראל.
• הקרן טוענת כי המדיניות הכלכלית בישראל יכולה לסייע למשק אם יהיה תאום נאות בין שלושה רבדים-יציבת פיננסית, התקציב, והמדיניות המוניטרית.
• קרן המטבע תומכת בהקמת קרן ציבורית-פרטית לרכישת אג"ח קונצרניות אשר צריכה לתמוך בראש וראשונה במתן אשראי חדש עבור חברות גדולות בעלות כושר פירעון תוך הימנעות מרכישות בשוק המשני.
• משלחת הקרן העריכה כי גירעון הממשלה יסתכם בשנת 2009 בכ-4% תוצר וייתכן ששיעור זה ישמר גם בשנת 2010.
• הקרן מציעה לשנות את המגבלה על תוואי הגירעון המצוי כיום על 1% תוצר כשחלופה אפשרית היא הצהרה על מחויבות להקטנת החוב הציבורי משמעותית מתחת ל-60% תוצר עד אמצע העשור הבא. בנוסף, מציעה הקרן לשנות את הכלל באשר לגידול ההוצאה התקציבית מ-1.7% (ריאלית) לשנה, לתקרה נומינלית לשלוש שנים קדימה (ללא הוצאות חרום). להערכתנו, מדובר בצעד נכון אשר אם ילווה בתאור מלא בפני השווקים של הדרכים להשגתו, יועיל ויקל על המדיניות התקציבית.
• ישנה המלצה כי בנק ישראל ימשיך ויוריד את הריבית לאור הימצאותה הצפויה של האינפלציה מתחת לטווח היעד במרבית השנה הבאה.

נסכם ונאמר שיש בדו"ח הקרן שורה של המלצות חשובות מאוד במגוון תחומים: שוק ההון, מדיניות תקציבית והמערכת הפיננסית. בעת הנוכחית, של התמודדות עם זעזועים כלכליים, גלובליים ומקומיים, צריך להינתן משקל ראוי להמלצות הקרן.