לאומי: קצב עליית שכר הנומינלי במשק נותר בין 4% ל 5%

גם אם קצב עלית השכר יקפא, כוח הקניה של הציבור יפגע פחות בשל התמתנות העלייה במחירים; כלכלני הבנק מפרסמים סקירה שבועית
השכר במשק-נשמר קצב עליית שכר הנומינלי של כ-4% עד 5%
השכר הממוצע למשרת שכיר (כולל עובדים זרים ובניכוי עונתיות) עלה בתשעת החודשים הראשונים של השנה בשיעור ריאלי מזערי של כ-0.3%, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. יחד עם זאת, קצב עליית השכר הנומינלי היה כ-4.8%, באותה תקופה, כך שנראה כי האינפלציה הגבוהה השנה שחרגה באופן ניכר מהצפוי ולא נלקחה בחשבון בעת עריכת חוזי שכר בעבר, היא שגרמה לעליה מתונה מאוד בשכר במונחים ריאליים. בגרף משמאל ניתן לראות את התפתחותו החודשית של שיעור השינוי השנתי, כלומר לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בשכר הנומינלי והוא עדיין שיקף עד לאחרונה את צמיחת המשק המהירה בראשית השנה, וירידת שיעור האבטלה אשר עדיין פעלו לעליית השכר במשק. התעמקות בנתונים החודשיים לאחרונה, ולא בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד, מצביעה על בלימת העלייה בשכר ויציבות בו; להערכתנו, מגמה זו תשמר ככל הנראה בעתיד הקרוב, בעיקר לאור הפגיעה בענפי משק שונים (תעשיה עילית, פיננסיים). עם זאת, יש לזכור, כי קצב עליית המחירים במשק צפוי להתמתן מאוד בעת הקרובה, כך שישנה תקווה לכך שכוח הקניה של הציבור יפגע פחות, גם בהינתן ירידה בקצב עליית השכר הנומינלי ואף קיפאון בו.


נמשכת הירידה בשווי תיק הנכסים שבידי הציבור
בחודש אוקטובר הסתכם תיק הנכסים הכספיים שבידי הציבור בכ-1,884 מיליארד ₪, צמצום של כ-7.2% בהשוואה להיקף התיק בסוף שנת 2007. הירידה בשווי התיק הקיפה את כל רכיביו למעט הרכיב צמוד המדד ובלטה בסעיף המניות בארץ אשר יתרתו הצטמצמה בכ-227 מיליארד ₪. בחינה של התפתחות תיק הנכסים בשנים האחרונות (ראה/י גרף) מלמדת, בעת האחרונה, על שחיקה המגיעה לקצב דו-ספרתי (כאשר מנטרלים את הגידול בשווי התיק שנבע מהכללת הסיוע הממשלתי לקרנות הפנסיה מאז פברואר 2008) לאחר מספר שנים של קצבי גידול הולכים וגדלים. כאשר עורכים אומדן המבחין בין השפעת השערוך על התיק (המתחשבת בשינויים במחירי הנכסים השונים) לבין השינוי בתיק כתוצאה מצבירת הנכסים על ידי הציבור, בנטרול השפעת הסיוע הממשלתי כאמור מעלה, מתברר כי למרות הירידה בשווי התיק הרי שקצב הצבירה השנתי הגיע לכ-3%-4% והוא קרוב לקצב צמיחת המשק. לאור סימני ההאטה בקצב הצמיחה ברביע האחרון של השנה והמשך הירידה במחירי הנכסים הפיננסיים גם בחודש נובמבר, עלולה מגמת השחיקה בשווי תיק נכסי הציבור הפיננסיים, המתוארת בגרף, להימשך גם בעת הקרובה. כפי שציינו גם בעבר, לצמצום זה בעושרו הפיננסי של הציבור השפעה שלילית על הצריכה הפרטית במשק וכפועל יוצא על קצב הפעילות הכלכלית.

השינוי במהלך השנים האחרונות בהרכב נותני האשראי לסקטור העסקי היה דרמטי
בנק ישראל פרסם לאחרונה אינדיקטורים עדכניים ליציבות הפיננסית בישראל. במסגרת נתונים אלו ישנו תאור מפורט ומעניין של התפתחות מתן האשראי לסקטור העסקי. לפי נתונים אלו, מאז סוף 2003 ועד לסוף חודש ספטמבר 2008, כלומר במהלך חמש השנים האחרונות לערך, סך האשראי לסקטור העסקי הישראלי גדל מ-501 מיליארד ₪ ל-752 מיליארד ₪. אמנם, מדובר בגידול משמעותי מאוד בהיקף האשראי בתקופה זו, בקצב שנתי ממוצע נומינלי של כ-9%, אך חשוב לזכור שגם הפעילות הכלכלית במשק התרחבה בתקופה זו באופן מואץ: לדוגמא, התוצר המקומי הגולמי הנומינלי גדל בכ-6% לשנה והתוצר של הסקטור העסקי גדל בקרוב ל-7% לשנה. כתוצאה, סך האשראי לסקטור העסקי, במונחי אחוזי תוצר, גדל, אך בצורה מתונה יחסית, מכ-93% תוצר בסוף 2003 לכ-110% תוצר בשיא, בסוף 2007, וכ-107 אחוזי תוצר בספטמבר 2008. ירידה זו בשנת 2008 ביחס אשראי/תוצר, המהווה את אחד האינדיקטורים למדידת סיכון האשראי במשק, נבעה, בין השאר משערוך האשראי החוץ בנקאי לפי מחירי השוק.

בעוד שבסך האשראי, כאחוז מן התוצר, הייתה עלייה הדרגתית יחסית, השינויים בהרכב נותני האשראי היו דרמטיים. המקורות לגידול באשראי לסקטור העסקי, בסך של 252 מיליארד ₪ במהלך חמש השנים האחרונות, היו: בנקים ישראליים -- 41 מיליארד ₪, תושבי חוץ ומוסדות פיננסיים זרים – 33 מיליארד ₪, משקי בית במישרין – 54 מיליארד ₪, ומשקי בית בעקיפין דרך המשקיעים המוסדיים (פנסיה, גמל וביטוח) – 124 מיליארד ₪. שני הסעיפים האחרונים, משקי בית במישרין ומשקי בית בעקיפין, מסתכמים לכ-178 מיליארד ₪, שהם כ-70 אחוזים מהגידול באשראי לסקטור העסקי בחמש השנים האחרונות.

על רקע גיוסי החוב הגדולים של הסקטור העסקי בשנים קודמות, היקף החוב הסחיר (אג"ח קונצרני) המגיע לנקודה של תשלום קרן ילך ויעלה במהלך השנים הקרובות (וגם בחוב הלא סחיר המגיע לפרעון תהיה עלייה). תשלומי הקרן של החוב הסחיר הצפויים לשנת 2009 מסתכמים בכ-12 מיליארד ₪ ובנוסף לכך ישנם תשלומי ריבית וגם חוב לא סחיר המגיע לנקודת פירעון. מחצית מן האשראי הסחיר שבגינו יהיו תשלומי קרן בשנת 2009 הוא ברמות דירוג היסטוריות גבוהות יחסית של -AA ומעלה. תשלומי הקרן הגדולים של שנת 2009 בשוק איגרות החוב הקונצרני הם של חברות מהענפים הבאים: שירותי תקשורת, בנקים, אנרגיה, נדל"ן, תעשיה וחברות אחזקה והשקעה.