הראל פיננסים: תוכנית הממשלה טובה מבחינה מקרו-כלכלית ומיקרו-כלכלית והיא בהחלט סבירה ונכונה

מפרסמים סקירה מקרו-כלכלית שבועית והתייחסות לתכנית רשת הביטחון
הכנסות המדינה ממסים הסתכמו בנובמבר ב 14.1 מיליארד ₪, פחות מהצפי, ונראה שכבר ב 2008 ההכנסות ממסים תהיינה נמוכות מהתכנון בתקציב המדינה 190 מיליארד ₪, למרות העודפים הגדולים במחצית הראשונה של השנה. נכון לעכשיו המצב בשנת 2009 צפוי להיות חמור הרבה יותר. להערכתנו, ההכנסות ממסים עלולות להיות נמוכות בכ 30 מיליארד ₪ (כ 4 אחוזי תוצר (לעומת התכנון התקציבי 202.7 מיליארד ₪).
משרד האוצר וראש הממשלה החליטו על הנהגת תוכנית רשת ביטחון לקופות הגמל ולקרנות הפנסיה, ההגנה מבטיחה תשואה של לפחות אפס אחוז ריאלי לאפיקי ההשקעה, כלומר תשואה צמודה למדד. התוכנית תחול על חוסכים מגיל 57 ותגן על פנסיה בסכום של 750 אלף ₪ למי שהחיסכון הפנסיוני שלו מגיע ל 1.50 מיליון ₪, וזאת רק להפסדים עתידיים. התוכנית לא תעניק הגנה רטרואקטיווית על הפסדים, שרשמו קופות הגמל וקרנות הפנסיה בחודשים האחרונים.
תוכנית הממשלה טובה מבחינה מקרו-כלכלית ומיקרו-כלכלית והיא בהחלט סבירה ונכונה. התוכנית המצומצמת מעניקה הגנה לקבוצה קטנה יחסית: אנשים שחסכו פחות ממיליון וחצי ₪, כאשר הקהל הרלוונטי הוא אנשים ששכרם נמוך מהשכר הממוצע במשק (מי שמרוויח שכר גבוה יותר לרוב צובר חיסכון פנסיוני גבוה יותר). גם מתוך הקבוצה הזו ההגנה היא למעשה על כמחצית מהכסף, עד 750 אלף ₪.
תוכנית נרחבת יותר הייתה מעודדת את מנהלי ההשקעות להשקיע את כספי העמיתים באפיקים מסוכנים יותר מתוך ידיעה, שבמקרה הטוב הרווח יהיה גבוה, ובמקרה הרע הממשלה תסבסד את ההפסד והייתה עלולה להוביל לסיכונים תקציביים משמעותיים מבחינת הממשלה.
בתרחיש אופטימי, עלויות התוכנית לקופת המדינה עשויות להיות מינימליות. המדינה תבטיח רצפת תשואה של מדד המחירים לצרכן, אולם במידה וב 10 השנים הבאות יניבו קופות הגמל וקרנות הפנסיה תשואה גבוהה יותר (בהסתברות גבוהה), הממשלה כלל לא תצטרך להזרים כסף. במקרה הפסימי, מימון התוכנית יכול להגיע משני מקורות: הגדלת מיסים או הקטנת שירותים (בעקבות קיצוץ בתקציב המשרדים השונים). העמידה המוצלחת של משרד האוצר מול הלחצים לתת פיצוי רטרואקטיבי על ההספדים שנגרמו לחוסכים בחודשים האחרונים היא בשורה טובה מבחינה מקרו-כלכלית, מכיוון שהיא מצמצמת את הסיכון להגדלה משמעותית ומסוכנת של הגירעון התקציבי, דבר שהיה עלול לגרום לעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל ולפגיעה במשק.
נתוני ספטמבר מצביעים על התאוששות מסוימת בשוק העבודה, לאחר הנתונים החלשים מאד של אוגוסט. מספר משרות השכיר של ישראלים עלה ב 0.9 אחוז בספטמבר וב 3.7 אחוזים ב 12 החודשים האחרונים. השכר הממוצע למשרת שכיר של ישראלים עלה ב 0.7 אחוז בספטמבר וב 4.9 אחוזים ב 12 החודשים האחרונים, מעט פחות מעליית מדד המחירים לצרכן. תמונה דומה מתקבלת מתוני סך המשרות והשכר הממוצע במגזר העסקי.