לידר: בשנת 2009 צפוי פיחות מתון ל- 4.0-4.10 ש"ח/דולר

הסיבות: ירידה בהשקעות הראליות בישראל, המשך רכישות מט"ח ע"י בנק ישראל ומשבר באג"ח קונצרני
ניסיון העבר מלמד על הקושי לחזות את שע"ח של השקל. ננסה לעשות סדר בגורמים הבסיסיים הצפויים להשפיע על המטבע המקומי.
גורמים תומכי פיחות:
ירידה חדה בצמיחה הגלובלית בכלל וירידה בהשקעות בענפי הטכנולוגיה בארה"ב בפרט יביאו לירידה בהשקעות הריאליות אל תוך המשק הישראלי. בעבר, תנועות הון חיוביות נטו תרמו להתחזקות השקל. מחנק האשראי העולמי יתרום גם הוא לירידה בהשקעות הריאליות בישראל.
ההשקעות הפיננסיות על ידי זרים ייעלמו על רקע אוירה של flight to safety בקרב משקיעים המעדיפים להיות נזילים ולהקטין את מרכיב הסיכון במשקים המתעוררים. יחד עם זאת, ישראל נחשבת יציבה יותר מהרבה משקים המוגדרים Emerging Markets ותסבול פחות מאשר מדינות אחרות מיציאת הון.
בנק ישראל עשוי להמשיך לתמוך בפיחות בשקל, גם על ידי המשך ירידת ריבית עד לרמה של 2% , וגם על ידי המשך רכישות של מט"ח בשוק, כנראה במינון נמוך מאשר בחודשים האחרונים.
משבר באג"ח הקונצרני וחשש לפשיטת רגל אפשרית עלול לזעזע את המערכת הפיננסית ולהשפיע על המטבע.
גורמי ייסוף:
גם ישראלים יקטינו את השקעותיהם בחו"ל, או לפחות לא יגדילו. בתקופות של משברים פיננסים, ישראלים, גם פרטיים וגם מוסדיים, מעדיפים להחזיק כסף בישראל מאשר בחו"ל.
גם השקעות ריאליות בחו"ל יקטנו. פירמות ישראליות לא צפויות לרכוש חברות בחו"ל בתקופת מיתון עולמי.
העודף בחשבון השוטף יישמר על רמה נמוכה של כ- 1% תוצר. היצוא יצמח ב 2.5% בלבד (בעיקר על רקע תוספת יצוא של $2.5 מיליארד מהמפעל החדש של אינטל) אך גם היבוא יתמתן. משקי הבית יקטינו את היבוא של מוצרים בני קיימא, עסקים יקטינו את היבוא של מכונות וציוד ויבוא חומרי הגלם. בנוסף, הוזלה של מחירי הנפט והסחורות תקטין את חשבון היבוא. מנגד, צפויה התייבשות במכירות של חברות הזנק.
גורם אי וודאות: הדולר בעולם…
הדולר התחזק באופן משמעותית בתקופה האחרונה על רקע מגמת תנועות הון חזרה הביתה לארה"ב ,(flight to safety) ואולי ציפייה ליציאה מהמשבר בארה"ב מהירה יותר מאשר באירופה. עדיין, לפי הערכתנו, כלכלת ארה"ב חשופה יותר לסיכון העמקת המיתון עקב משבר הנדל"ן המתגלגל וצמצום ניכר בצריכה הפרטית, על רקע שיעור חיסכון כמעט אפסי ושחיקה של ממש בעושר הכולל של הציבור. ברקע, ארה"ב עדיין סובלת מגירעון בחשבון השוטף (אומנם חל שיפור ניכר בשנה שעברה) מול עודף באירופה.