לידר שוקי הון: תיק האשראי של הבנקים מגיע אל המשבר הנוכחי במצב טוב בהרבה מלפני עשור

משווים את מצב הבנקים היום למשבר שהתרחש לפני 10 שנים
הבנקים מגיעים למשבר הנוכחי במצב טוב בהרבה מהמצב בו הגיעו למשבר הקודם: תיק האשראי הבנקאי מגיע אל המשבר הפעם במצב בריא יותר, כאשר ניתן להצביע על מספר פרמטרים התומכים בטענה זו:
צמיחת האשראי בבנקים בשנות הבועה היתה נמוכה: הצמיחה של האשראי הבנקאי בשנות הבועה היתה נמוכה מאד, ולמעשה הצמיחה באשראי עסקי היתה אפסית. הסיבות לכך היו המכה הקשה שספגו הבנקים במשבר הקודם, שהפכה אותם לשמרנים יותר, והגידול החד באשראי חוץ בנקאי, כאשר שוק ההון היה אגרסיבי בהרבה מהבנקים במתן אשראי.
אשראי שניתן בעת הווצרות בועות הוא בדרך כלל אשראי בעייתי מאד והבנקים, שסבלו מכך בתחילת העשור, היו הפעם הרבה יותר אחראיים.
היקף החובות הבעייתיים במערכת נמוך בהרבה מבתחילת העשור: אז הם עמדו על 8% - 10% מסך האשראי והיום הם עומדים על 4% - 6% בלבד.
תמהיל האשראי טוב יותר: הצמיחה האפסית באשראי העסקי לצד המשך הגידול באשראי למשקי בית מביאים לכך שתמהיל האשראי הבנקאי טוב יותר היום. יותר אשראי למשקי בית ומשכנתאות ופחות אשראי לנדל"ן ומסחר.
החוב הגדול לשוק ההון מגן על הבנקים: החוב הבנקאי קודם לחוב לשוק ההון וברוב המקרים הוא מגובה בשיעבודים. אנחנו מעריכים כי נראה מקרים בהם חברות שלא יוכלו לפרוע את מלוא החוב לשוק ההון, עדיין יפרעו את החוב לבנקים.

הלימות ההון בבנקים גבוהה משמעותית מבתחילת העשור: הבנקים כיום נמצאים בהלימות הון של 11.6% בממוצע לעומת 9.4% בתחילת המשבר הקודם. הדבר כמובן מגדיל קודם כל את יציבות הבנקים וכרית הבטחון להפרשות הצפויות תורמת להרגשת הביטחון.
מעבר לכך, הדבר גם יאפשר לבנקים לצמוח במתן אשראי, כאשר בניגוד לבנקים בעולם, לבנקים הישראליים אין כיום בעיית הון.

צפויה עליה בהפרשות, אבל לדעתנו לא לרמה גבוהה בהרבה מהמשבר הקודם: ברור שגם עם כל המחמאות לתיק האשראי הבנקאי, אנחנו נראה עליה בהפרשות לחומ"ס, ואפילו עליה חדה (התאפקנו עד עכשיו עם הקלישאה...אבל בכל זאת כשיורד גשם אז כולם נרטבים). הגידול יהיה כמובן במגזר העסקי, אבל אין ספק שגם במגזרים אחרים, לרבות משקי בית, נראה גידול בהפרשות. במשבר הקודם ראינו עליה עד לרמת הפרשות של 1.7% מהאשראי לציבור. לדעתנו, ההפרשות לא יגיעו למצב שהן יהיו גבוהות משמעותית מההפרשות שראינו במשבר הקודם.

הפעילות הבנקאית תפגע, אבל יהיו גורמים שיקזזו את ההרעה בפעילות: ברור שההרעה במצב המשק תביא עמה גם ירידה בהיקפי הפעילות הבנקאית, נראה פגיעה בעמלות משוק ההון, ועל כך יש להוסיף כמובן את הפסדי הנוסטרו.
יחד עם זאת, חלק גדול מהפגיעה יקוזז על ידי הגידול בהפקדות של אזרחים מקומיים וגם של זרים שמוצאים את הבנקים הישראליים כחוף מבטחים בימים אלו. בנוסף אנחנו מאמינים שנראה גידול באשראי ובעיקר גידול חד במרווח הפיננסי, שיביאו לפיצוי על חלק גדול מהירידה בפעילות.

ירידה בהוצאות השכר: גם ללא מהלכי התייעלות, המנגנונים לפיהם שכר העובדים הוא פונקציה של תוצאות הבנק יביאו לירידה בהוצאות השכר של הבנקים בתקופה הקרובה. במידה ונראה הרעה דרמטית במצב המשק ובתוצאות הבנקים, בסופו של דבר ייתכנו גם מהלכי התייעלות משמעותיים. העובדה שלבנקים יש הרבה לאן להתייעל (אם לא תהיה ברירה אז אפילו ההסתדרות תוותר) הינה נקודה חיובית כשבוחנים את הפוטנציאל לחסכון משמעותי בהוצאות, אם יידרש.

ולבסוף מחירי הבנקים – כבר נסחרים במחירים של המשבר הקודם... למרות שלדעתנו מצב הבנקים טוב מזה שהיה במשבר הקודם, הם נסחרים היום קרוב מאד למכפילי ההון אליהם הגיעו בשיאו.
האם אלו מחירי תחתית? לדעתנו, כל עוד לא נראה הפסדי עתק בגין החשיפה בחו"ל (ואנחנו מאמינים כי איננו צפויים לראות הפסדים כאלה), הרי שהבנקים נסחרים היום במחירים הנמוכים בהרבה משוויים הכלכלי.
ולסיום...אנחנו מצרפים את הגרף של מדד מניות הבנקים מתחילת 2002 (כולל ירידה של 40% בשנת 2002), עד סוף שנת 2005, כדי להזכיר לכם שמנקודת השפל עלו הבנקים בשנתיים וחצי בשיעור של מעל 320%.