"המדד מאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהוריד ריבית"

רונן מנחם מבנק מזרחי סבור בעקבות המדד האפסי כי יתכן ונתבשר על הורדה נוספת ביום ב' ה-27 לחודש
שני מסרים חשובים ניתן להסיק מנתוני מדד ספטמבר, שנותר ללא שינוי וכהרגלו – היה רחוק מההערכות המוקדמות.

האחד, מדד המחירים לצרכן, ללא מוצרי מזון ואנרגיה (להלן-מדד הליבה), עלה ב-%2.5 ב-12 החודשים האחרונים, שהם 45% בערך משיעור העלייה הכולל במדד (5.5%). נזכיר, כי מוצרים אלה מהווים יחדיו 21% מהמדד הכולל. כתוצאה, חלק הארי מהשתנות המדד הושפע למעשה מהתנהגות מחיר התשומות בחו"ל. לכן, ליבת המחירים ממשיכה להימצא בתוך תחום יציבות המחירים הרשמי, המוגדר בין 1% ל-3%. ב-12 החודשים שהסתיימו בחודש הקודם (אוגוסט) עלה מדד הליבה ב-2.6%, עלייה מעט גבוהה יותר, המצביעה על כך שהאינפלציה הבסיסית בארץ נמצאת בירידה.

המסר השני הוא שהזיקה בין השתנות שער החליפין ₪ - דולר לבין סעיף הדיור במדד, המהווה 21% מהמדד הכולל, ממשיכה להיות רופפת. שער החליפין ₪ - דולר פוחת בגין תקופת המדידה ב-3.5%, אך סעיף הדיור במדד עלה בפחות מ-2%. עלייה זו הספיקה, אגב, להעלות את המדד הכולל ב-0.5%. לפי נתוני הלמ"ס, רק חמישית מהחוזים החדשים/אלו שהתחדשו בחודש האחרון היו נקובים במט"ח. נציין, כי לצורך חישוב מדד אוקטובר יובא בחשבון פיחות קל בשיעור 0.1% בלבד בשער ה ₪-דולר.

במבט קדימה, נראה כי מדד המחירים לצרכן ירשום האטה של ממש בהשוואה לעלייתו הגבוהה ב-12 החודשים האחרונים. זאת בשל מספר סיבות:

ראשית, לפי קרן המטבע הבינ"ל וה'אקונומיסט', מחיר הנפט הגולמי יעלה השנה ב-40% בערך, אך ישיל ב-2009 13% בקרוב. מחיר התשומות האחרות ירד כנראה ב-12% ב-2009, לאחר עלייה בת 18% השנה. בשל התלות הגבוהה במוצרי האנרגיה והמזון, תדחפנה ירידות אלו את מדד המחירים לצרכן בארץ כלפי מטה. איתות ברור לכך קיבלנו היום ממדד מנהלי הרכש, שהראה נסיגה חדה, דו-ספרתית, במחיר חומרי הגלם, שלאחר שלוש שנים לפחות נמצא עכשיו בירידה של ממש.

שנית, ההתרחבות הכלכלית המהירה בארץ תרשום האטה של ממש ב-2009. כך, לאחר עלייה בת 4% לפחות ב-2008, יגדל התוצר המקומי הגולמי לפי חישובינו ב-3% בארבעת הרביעים הבאים ופחות מכך ב-2009. נזכיר כי בנק ישראל שינה לאחרונה את אומדניו ל-2009 ל-2.7% בלבד. כתוצאה, גם מדד הליבה, שאינו מושפע ישירות ממחיר התשומות בחו"ל, יידחף כלפי מטה. מדד אמון הציבור אכן מבשר על הרעה באווירת הקניות ובציפיות לששת החודשים הקרובים. בנוסף, היכולת של החברות לגלגל את העליות שהיו עד כה במחיר התשומות (ולהן השפעה שיורית) לפתחו של הצרכן תקטן משמעותית.

לבסוף, הקשר הרופף בין התנהגות המדד להתנהגות שער החליפין תוליך לכך שגם אם ה ₪ יפוחת עוד מול הדולר, בין בשל התחזקות המטבע האמריקאי בעולם ובין כתוצאה מהאטה רצינית במשק, הדבר לא יורגש משמעותית בנתוני המדד ולא יצריך כנראה הידוק מוניטארי חוזר. בהקשר זה, צריך להזכיר שבעולם מורגשת לאחרונה ירידה של ממש בשיעורי האינפלציה, דבר שאפשר למדינות רבות לצאת בשורה של הורדות רבית מתוזמרות. בהחלט תיתכנה הורדות ריבית נוספות במדינות רבות והדבר יאפשר לנגיד להוריד כאן את ריבית ללא שהפער בינה לבין הריביות האחרות יקטן וילחץ לפיחות נוסף בשער ה ₪. בשורות אלה תתקבלנה מן הסתם בברכה גם בקרב הסוחרים באיגרות החוב הממשלתיות השקליות.

על רקע האמור לעיל, פתוחה לחלוטין הדרך בפני בנק ישראל להורדות ריבית נוספות במידת הצורך. ייתכן שנתבשר על הורדה נוספת ביום ב' 27 בחודש. עם זאת, להתפתחויות בשוקי ההון בארץ ובחו"ל תהייה השפעה מכרעת בנושא ולדעתנו, בנק ישראל ינקוט צעד זה רק אם יגיע למסקנה שהמצב מחייב זאת.