במזרחי ממשיכים להמליץ על דפנסיביות בהשקעות

רונן מנחם ממליץ על בזק סלקום והוט. מעריך כי הדולר יסחר בין 3.5 ל-3.7 או יותר בתקופה הקרובה
במשק נמשכת ירידה הדרגתית בשכר למשרת שכיר, הרעה קלה נוספת בסיכון העסקי ומאידך התאוששות קלה בהלך הרוח הצרכני, אך כזו שאינה מבשרת על תפנית חיובית של ממש.

אג"ח חברות: אג"ח בדירוג AAA מציעות כעת 1.35 נקודות אחוז מעל איגרות החוב הממשלתיות, אג"ח בדירוג AA מציעות 3.3 נקודות אחוז יותר ואג"ח מדורגות A מציעות 10.8 נקודות אחוז יותר. תגובות קיצוניות וחשש מהיעדר יכולת לגלגל חוב גורמים לתשואות לעלות כמעט ללא הבחנה. אג"ח לרכישה והחזקה לפדיון: אידיבי פיתוח אג5, דיסקונט השקעות אג3, בזק אג4, לאומי מימון הת6, פרטנר אג1, סלקום אג1, אידיבי אחזקות אג3, ביג אג1 ואדגר 4.

מניות: בחודש שעבר ירדו מדדי ת"א25 ות"א75 ב-23.3% ו-30.8% בהתאמה ומדד הבנקים ירד ב-29.6%. סטיית התקן של המדד קפצה מ-13.8% ל-48.3%.

בימים אלו ראוי לבחון חברות לפי רמת המינוף ויכולת גלגול חובות (כרגע לא קל לגייס בבורסה והחלופה הנוחה יותר היא אשראי מבנקים), המצב העסקי לנוכח הסתמנות האטה בצמיחה במשק, צמצום עלויות מוגבר וכו'.

אנו ממליצים על דפנסיביות בהשקעות מראשית השנה ולכן הורדנו את ההמלצה לחברות אחזקה (להן מינוף גבוה וללא רווח הון עתידי). זה זמן אנו ממליצים להימצא ברוב הענפים בהקצאת שוק, ואיננו רואים מקום לשינוי בהמלצות.

בנסיבות אלו, אנו ממשיכים להתמקד במניות תחומים דפנסיביים, או מניות המפצות דרך תזרימי מזומנים עקביים על תהפוכות בשעריהן. מגזר התקשורת ממשיך להיות מומלץ על ידינו ובתוכו מומלץ להתמקד בחברות בזק, סלקום והוט.

אג"ח: במרוצת 12 החודשים הקרובים יעלה המדד הכולל ב-2.5%, או נמוך מכך. כך לפי הערכותינו. בהמשך, ב-2009, עשוי המדד לעלות ב-1.5%-2%. נתונים אלו, יחד עם האטה כלכלית הדרגתית, שתורגש היטב ב-2009, הוליכו להורדת ריבית מפתיעה בת 0.5 נקודת אחוז ב-12/10, לפני ההתכנסות המתוכננת, ב-27/10.

תנודתיות בשער ה ₪ מול הדולר תימשך כנראה, לנוכח התיסוף בשער הדולר בעולם, בעוד ה ₪ נחשב אף הוא מטבע חזק יחסית.

בהמשך, עשוי בכל זאת לחול פיחות ב ₪, לנוכח: (א) המשך רכישות מט"ח בידי בנק ישראל; (ב) התרבות סימנים להאטה כלכלית במשק; (ג) מדדים נמוכים המסתמנים בחודשים הבאים, שכאמור הוליכו להורדת ריבית חדה בת 0.5 נקודת אחוז ב—12/10.

להערכתנו, ינוע שער החליפין ₪-דולר בין 3.5 ל-3.7 או יותר בתקופה הקרובה. ייתכן, עם זאת, שעל רקע הורדת הריבית המפתיעה, תירשם בימים הקרובים היחלשות נקודתית נוספת בשער המטבע הישראלי.

ההפרש בין תשואות הפדיון על אג"ח הממשלתיות, הלא צמודות מול צמודות המדד, נע בין 0.9% במח"מ הקצר ל-2.4% במח"מ הארוך. לנוכח הנחות האינפלציה שלנו והסיכון הכרוך במח"מ הארוך, יש יתרון לאפיק הצמוד בכל העקום, במיוחד בקצה הקצר-בינוני שלו.

אנו שבים ומציינים את סיכון הכרוך באג"ח השקליות במח"מ בינוני-ארוך, לנוכח אפשרות לקפיצה חזקה באג"ח האמריקאיות, על רקע המימון הגבוה שתצריך חבילת החילוץ האמריקאית.

בתרחיש הבסיסי, אנו ממשיכים להמליץ על מח"מ קצר-בינוני, עם עדיפות לאפיק הצמוד (סדרות 5470 ו-5472). אג"ח גילון אינן מומלצות.

מה בעולם?

צעדי חירום נמרצים במטרה נזילות לשווקים הפיננסיים, לטפל נקודתית בגופים פיננסיים הנמצאים בסכנת קריסה ושיקום האמון במערכת ננקטים בימים האחרונים במקומות רבים בעולם. כך בארה"ב (שם החל הבנק הפדראלי ליישם את הסמכויות שניתנו לו במסגרת חבילת החילוץ, לדוגמא ע"י הכפלה של מכרזי אשראי החירום ותשלום ריבית זכות בגין פיקדונות בנקאיים), באירופה (שם הודיעה ממשלת גרמניה על חבילת סיוע בת 50 מיליארד אירו לתאגיד המשכנתאות Hypo ו-BNP Paribas רכש את הבנק הבלגי Fortis), ביפאן ובמקומות נוספים, כגון אוסטרליה (שם הורדה הריבית במפתיע באחוז שלם) ובהודו (שם הופחתה הנזילות שעל הבנקים לשמר מול האשראי שהם נותנים).

קברניטי המשקים צריכים להתמודד גם עם הנתונים הכלכליים השוטפים, שאינם מיטיבים עמם. בארה"ב, לדוגמא, פחת מספר המשרות החדשות ב-159,000 בחודש ספטמבר, גבוה בהרבה מההערכות, ומדד מנהלי הרכש רשם ירידה חדה ואינו מבשר טובות למגזר החרושת בחודשים הבאים. גם בגוש האירו ובבריטניה ממשיכים להתפרסם נתונים המצביעים על חומרת הנסיגה הכלכלית שם. כך, בעקבות אירלנד, נקלעה גם צרפת למיתון כלכלי ונראה כי מדינות נוספות בדרך.

בנסיבות אלו שב הדולר של ארה"ב, שהגיע לתחתיות מול מטבעות רבים לפני מספר שבועות, והתאושש בחוזקה, כך שמול האירו, לדוגמא, ירד שערו עד כדי 1.36 דולרים לאירו.

החשש מהאטה כלכלית גלובאלית הביא להתחזקות בולטת של המטבע האמריקאי, כמו גם של היין היפאני, מול שורה ארוכה של מטבעות עם ריביות גבוהות, המכונים מטבעות carry, כגון הריאל של ברזיל, הדולר של אוסטרליה, הפסו של מכסיקו, הרנד של דרא"פ ועוד. חלק ממטבעות אלה נחלשו גם בשל הירידה התלולה במחירי ה-commodities, שתוביל כנראה לשחיקה רצינית בייצוא ממדינות מתפתחות רבות.

הנפט הגולמי המשיך לרדת במהירות, כשחברו לכך הייסוף בשער הדולר בעולם וההערכות (שגובו במספרים) בדבר קיטון בצריכת הדלקים על רקע ההאטה הכלכלית. אלו גברו על ההערכות כי קרטל אופ"ק יודיע על הורדת המכסות בחודש דצמבר.

הריצה למזומן הביאה לשעתן הגדולה של איגרות החוב הממשלתיות הקצרות בארה"ב, שעלו בשיעור כה חד עד כי תשואתן לפדיון, הנחשבת מדד מהימן לשינוי בריבית הפדראלית, נעשתה בשלב מסוים נמוכה ב-0.5 נקודת אחוז מהריבית הנוכחית. בשלב זה הגיעו חלק מהסוחרים למסקנה שהעליות בשערי אג"ח אלו גבוהות מדי והן נרגעו מעט.

כרגע ממתינים בשווקים לנתון כלכלי חיובי, או לצעדי מדיניות יצירתיים שיצליחו סוף סוף להפשיר את שוק האשראי ויגרמו לבנקים להפסיק לאגור מזומן ולשוב לספק גישה וזמינות לאשראי. נראה כי הורדת ריבית תוכל לסייע בכך וההערכות הן אכן כי הריביות במדינות המפותחות תרדנה, אולי אף בהקדם ובמהירות. העיניים נשואות ל-29 באוקטובר, אז יודיע הבנק הפדראלי את החלטתו ורבים סבורים כי הריבית תרד ב-0.25 או 0.5 נקודת אחוז. ייתכן כי תמשיך לרדת גם אח"כ, בהתאם לצורך. ייתכן גם כי תרד לפני המועד האמור, ובשיעור חד אף יותר. במצב השווקים כעת – כל תרחיש אפשרי.