במזרחי מעריכים כי האג"ח האמריקאי לא יזנק

למרות גיוסי הענק של הממשל, אם התקופה הקרובה תתאפיין בדעיכה בלחצי המחירים היא לא תוליך לעלייה גבוהה מדי בתשואות הפדיון
בשווקים עוסקים כעת רבות בנושא העלות הכרוכה בחבילת החילוץ של ממשלת ארה"ב. מדובר בשאלה קריטית, לנוכח החשש שמא הגירעון הגדול שייווצר עקב כך יוליך לזינוק בסך האג"ח שיוצע ע"י הממשלה האמריקאית לציבור, לעלייה חדה בתשואות הפדיון על אג"ח אלה ולפיחות ניכר בשער הדולר מול מטבעות אחרים. אכן, בצעד נילווה, התבקש הקונגרס להגדיל את מכסת החוב הפדראלי המרבי המותר מ-10.6 ל-11.3 טריליון דולר.

לעת עתה, העלות המוערכת של חבילת החילוץ עומדת על 700 מיליארד דולר, אך צריך להוסיף לה הוצאות נוספות בסך 200 מיליארד דולר, שהוחלט עליהן קודם לכן לצורך חילוץ Fannie‏ ו-Freddie‏.

כדי לספק אמת מידה לגבי גובה ההוצאות, במונחי תמ"ג, בתקציב ממשלת ארה"ב בשנים 1981 –‏ 2008. לגבי 2008, התייחסנו לחודשים יולי 2007 –‏ יוני 2008. אם כל ההוצאות תוצאנה ב-12 החודשים הקרובים, והתמ"ג יגדל ב-2% בתקופה זו, יקפוץ הגירעון ל-8.4% מהתוצר. יצוין, כי הגירעון המרבי שנרשם בתקופה הנבחנת היה 5.38% (ב-1983) והממוצע היה 2.5%.

הזינוק המסתמן בחלק הגירעון בתמ"ג אכן חסר תקדים, אך ניסיון העבר אינו מצביע על קשר חזק בינו לבין התשואות לפדיון על איגרות החוב הממשלתיות. למעשה, בתקופה הנבחנת היה מקדם המתאם בין השניים נמוך מאוד. כך, כאשר נרשם הגירעון הנמוך ביותר (למעשה, עודף בשיעור 2.6% תמ"ג, ב-2000), הייתה התשואה לפדיון גבוהה מ-6%. למעשה, בעשור הנוכחי נמצא הגירעון בתקציב בסימן עלייה, בהשוואה למחצית השנייה בעשור הקודם, אך התשואות לפדיון נוטות לרדת.

הזיקה הנמוכה בין השניים נובעת, בין השאר, מקשר חזק יותר בין תשואות הפדיון לבין סביבת המחירים בשנים האחרונות. תופעה דומה, אגב, מתחוללת גם בארץ. לכן, אם התקופה הקרובה תתאפיין בדעיכה בלחצי המחירים, לדוגמא עקב ירידה של ממש במחיר האנרגיה והסחורות, ייתכן בהחלט כי חרף העלייה החדה בגירעון בתקציב, היא לא תוליך לעלייה גבוהה מדי בתשואות הפדיון. כתוצאה, יפחת הלחץ על הוצאות משקי הבית והחברות במשק האמריקאי.

למעשה, אנו מייחסים סבירות לא מבוטלת לתרחיש מעין זה.