לאומי: בחודשים הקרובים צפוי קצב עליית המחירים השנתי להגיע ליותר מ-6%

מוסיפים כי שוק הכסף בישראל משקף במהלך השנה האחרונה רמת סיכון נמוכה במידה ניכרת מזו של ארה"ב
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוגוסט ב-0.8% ובשמונת החודשים הראשונים של השנה הסתכמה עלייתו ב-4.4%. התרומה העיקרית לעליית המדד החודש הייתה לסעיף הדיור אשר עלה ב-3.7% ותרם יותר מ-0.7 נקודת האחוז לעלייה החודשית. נראה כי העלייה בסעיף הדיור משקפת תהליך מתמשך שיסודותיו בעודף הביקוש בשוק הדיור, בעיקר בשל צמצום ההיצע, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בנתוני התחלות הבנייה ומספר הדירות החדשות שנותרו למכירה.

הייסוף המשמעותי בשערו של השקל מול הדולר בשנה האחרונה הביא למעבר חד מחוזים נקובים במטבע חוץ לכאלה במטבע מקומי. בעבר היה מתאם חיובי גבוה בין התפתחות שערו של השקל מול הדולר- לסעיף הדיור, אך מאז אמצע 2007 מתאם זה נותק. סעיף הדירות בבעלות הדיירים, לו משקל גבוה מסעיף הדיור כולו, מחושב כידוע על בסיס חוזי שכירות מתחדשים. משקלם של החוזים הללו הנקובים במט"ח המשיך וירד גם באוגוסט והגיע לכ-21% מסך החוזים (לשם השוואה, באוגוסט אשתקד המשקל היה כ-73%). לפיכך נראה כי בתקופה זו בה מחודשים חוזי שכירות רבים בא לידי ביטוי במחירים הנקובים בשקלים גם עודף הביקוש לדירות שכורות (בפרט, באזור ת"א והמרכז) ומכאן ההתאמה כלפי מעלה במחירי שכר הדירה הנקובים בשקלים.

בחודשים הקרובים צפוי קצב עליית המחירים השנתי להגיע ליותר מ-6%
קצב עליית מדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים, הגיע החודש ל-5.0%, גבוה באופן משמעותי מיעד יציבות המחירים של 1% עד 3%. קצב אינפלציה דומה נרשם גם במשק האמריקאי. על בסיס ההערכות הנוכחיות נראה כי שיעור עליית המחירים בישראל עשוי להגיע בחודשים הקרובים ליותר מ-6% ורק לאחר מכן צפויה להתחיל מגמה של האטה באינפלציה. לפיכך, נראה כי לקראת המחצית השנייה של 2009 צפוי קצב עליית המחירים השנתי להיכנס לתחום יעד יציבות המחירים, כאשר לקראת סוף 2009 הוא עשוי אף להיות נמוך מהגבול התחתון של היעד. הערכה זו נסמכת על שינוי המגמה החד הן בתחום מחירי חומרי הגלם, כולל מחירי הנפט והן מהאטה בביקושים הצפויה הן בעולם והן בישראל. בשנה האחרונה פעלו גורמים אלה לעליות מחירים ואילו לקראת השנה הבאה הם עשויים לפעול בכוון ההפוך. הירידה לאחרונה בציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון, עד לאמצע תחום היעד, משקפת אף היא אמון כי בשנה הקרובה צפוי יעד יציבות המחירים להיות מושג.

שוק הכסף בישראל משקף במהלך השנה האחרונה רמת סיכון נמוכה במידה ניכרת מזו של ארה"ב
מאז חודש אוגוסט 2007, עם פרוץ משבר הסאב-פריים בארה"ב, גברו מאוד האיתותים המדאיגים מצד האינדיקטורים לסיכונים וחוסר אמון בשוקי הכספים העולמיים, ובפרט בשוק של ארה"ב. אחד מן האינדיקטורים להתפתחות מדאיגה זו מוצג בתרשים הבא שבו מופיע הפער שבין הריבית הבינבנקאית בארה"ב, כלומר שיעור הריבית שהבנקים בארה"ב מלווים ולווים בינם לבין עצמם, לבין שיעור התשואה לפדיון של איגרות חוב ממשלתיות. במילים אחרות מרווח זה מציג את הפער שבין הריבית שבנקים דורשים מבנקים אחרים אל מול הריבית חסרת הסיכון הגלומה באיגרות חוב ממשלתיות אמריקאיות (לטווחים זהים).

פער זה, המשקף את פרמיית הסיכון בשוק הכסף, עלה מאוד בארה"ב באוגוסט 2007, מרמה של כ-30-40 נקודות בסיס (0.2-0.4 אחוז) לרמה ממוצעת של 125 נקודות בסיס (1.25 אחוז) ועד לשיא של כ-240 נקודות בסיס (2.4 אחוזים) שבעת הנוכחית יתכן ועוד ישבר. זינוק זה שיקף את ראשיתו של מחנק נזילות חמור ואת ההעדפה של המשקיעים ובעלי נזילות אחרים להעביר את כספם מן האפיק הבנקאי אל איגרות החוב הממשלתיות. במהלך השנה האחרונה היו מספר נקודות זמן בהן נרשמה רגיעה זמנית ומוגבלת בפרמיית סיכון זו, אך פרמיה זו החלה שוב לעלות, עוד במהלך חודש יוני 2008, דבר שאותת מראש על החשש בשווקים מפני הרעה מחודשת בשוקי הכספים בעולם. הרעה זו התממשה בצורה חריפה ביותר לאחרונה עם שורה של כשלים שפרצו אל פני השטח במספר ענקים פיננסים.

להבדיל מן המתרחש בשוקי העולם, שוק הכספים הישראלי המשיך ותפקד בצורה טובה וללא סערות גדולות במיוחד. המרווח שבין הריבית הבינבנקאית (ריבית התלבור) לתשואה על אג"ח ממשלתיות (מק"מ) נשמר ברמה יציבה יחסית. יש בכך ביטוי לחשש נמוך יחסית ממצבים משבריים כפי שאירעו בעולם, על רקע השוני בין הגורמים שעמדו ברקע המשבר בארה"ב ובחלק מאירופה למצב במשק הישראלי. העלייה שנרשמה במרווח זה בישראל הייתה מכ-10-20 נקודות בסיס (0.1-0.2 אחוז) לפני פרוץ המשבר לכ-40-50 נקודות בסיס (0.4-0.5 אחוז) בלבד בממוצע מאז פרוץ המשבר – כלומר רק כשליש מן הממוצע בארה"ב. התפתחות זו בשוק הכספים, לצד עוצמתו של השקל, זאת בניגוד למתרחש במשקים מתעוררים אחרים, עשויה להעיד על יכולתו של המשק הישראלי והשווקים הפיננסים שלו לעמוד בהצלחה באתגר הגלובלי הקשה הניצב בפניו כיום.