במזרחי מעריכים כי בנק ישראל לא יעלה את הריבית בעקבות המדד

רונן מנחם מעריך כי סעיף הדיור ימשיך להשפיע על ביצועי המדד
העלייה במדד המחירים לצרכן הייתה ברף הגבוה של ההערכות. הפעם, בניגוד לחשש, לא הייתה חריגה כלפי מעלה, דבר שיתקבל מן הסתם באנחת רווחה בשווקים.

פעם נוספת התברר כי היכולת להעריך את השינוי בסעיף הדיור אינה גבוהה. שער השקל פוחת ב-2.5% מול הדולר בגין תקופת המדידה, אך סעיף הדיור עלה בשיעור גבוה יותר: 3.7%. כתוצאה, המדד ללא דיור כמעט לא עלה. במבט קדימה, שער השקל פוחת ב-3.5% לצורך חישוב מדד ספטמבר, כך שהתנהגות הדיור תמשיך להשפיע מאוד על ביצועי המדד.

לצורך שיקולי הריבית, צריך בנק ישראל להתחשב בכך שהאינפלציה הבסיסית במשק נמוכה משמעותית מהאינפלציה הכוללת, כפי שניתן להתרשם מהמדד בניכוי מוצרי האנרגיה והמזון. מדד זה הסתפק בעלייה בת 2.3% ב-12 החודשים האחרונים ולכן נמצא בתוך תחום יציבות המחירים. ממצא זה מצביע על היעדר לחצים אינפלציוניים של ממש מצד הביקוש המקומי.

עם זאת, אין להתעלם מכך שדווקא בחודש האחרון עלתה האינפלציה הבסיסית ב-1%, יותר מהעלייה הכוללת במדד ובניגוד לתמונה ארוכת הטווח. כמובן, סעיף הדיור גרם לכך. בנק ישראל יצטרך לפסוח על שני הסעיפים בנושא זה: האם להתייחס לזינוק במחיר הדיור כאל חלק מגידול בסיסי בביקוש המקומי, או כתגובה לפיחות החד בשער השקל. אם המקרה השני תופס, כפי שאנו חושבים, אזי הביקוש המקומי חלש מאוד ואין מקום להדק את המדיניות המוניטארית.

אנו מעריכים, כי ב-12 החודשים האחרונים תהייה התמונה שונה בתכלית. רגיעה עקבית במחיר התשומות, בצוותא עם האטה בפעילות הכלכלית, תוליך להתמתנות של ממש בקצב האינפלציה. זאת, ללא צורך בהתערבות נוספת של בנק ישראל. במשקים רבים בעולם, לרבות קנדה, שווייץ, סין וכנראה גם ארה"ב, מתחילים שיעורי האינפלציה לסגת. הידוק מוניטארי נוסף עלול, בנסיבות אלה, להביא לירידה חדה ומהירה מדי בקצב האינפלציה.

לכן, למרות שהמדד היה ברף הגבוה של ההערכות, נראה לנו שבנק ישראל לא יעלה הפעם את הריבית. אפשר שההחלטה תהייה גם הפעם, כמו שתי קודמותיה, צמודה מאוד.