היצואנים חוששים מהשלכות הפסקת רכישות המט"ח על שער הדולר

נבחנת המלצה להגדלת יתרות המט"ח להיקף של 60 מיליארד דולר במקום 40 מיליארד דולר
על רקע ההערכה כי בנק ישראל יפסיק לבצע רכישות מט"ח כאשר יגיע למכסת ה- 40 מיליארד דולר שהכריז עליה מבעוד מועד, קיים חשש כבד בקרב היצואנים מהשלכות הפסקת הרכישות ע"י בנק ישראל. עפ"י בדיקה שנעשתה ע"י חברת "חיסונים פיננסים", תוגש לנגיד בנק ישראל המלצה להגדיל יתרות המט"ח לרמה של 60 מיליארד דולר במקום 40 מיליארד דולר וזאת על בסיס השוואה בין לאומית ומודלים שונים.
בניתוח הממצאים נבחנו משקים של מדינות בעלות מתארים דומים לאלה של המשק הישראלי. (בעלי מטבע אוטונומי, משקים פתוחים ויחסי יבוא ויצוא גבוהים) בהשוואה, נבחנו מספר היבטים של יתרות מט"ח ויחסי רזרבות כמו: יחסי רזרבות לתוצר, יחסי רזרבות ליבוא ויצוא, בין 15 מדינות: טיוואן, תאילנד, רוסיה, קוריאה, צ'כיה, הודו, יפן, הונגריה, פולין, דרום אפריקה, מקסיקו, ברזיל, ניו זילנד ואוסטרליה. מהבדיקה עלה כי ישראל מדורגת במקום הרביעי, מבחינת פתיחות המשק, כלומר משק שהיקף סך היבוא והיצוא שלו גדולים מאוד ביחס לתוצר המקומי הגולמי ולכן רגישותו לתנועות הון הינה בין הגבוהות בעולם בעוד רמת הרזרבות שלו נמוכה יחסית.
ע"פ מודלים שונים שבחן בנק ישראל עוד בשנת 2003, רמת יתרות המט"ח במונחי התוצר של היום צריכה להגיע לכדי כ- 60 מיליארדי דולרים. מעבר לכך, הרציונל בהגדלת היקף יתרות המט"ח של המשק הישראלי קשור גם ליכולת לשדר איתנות פיננסית בפני העולם ולשמור את הכספים ל"ימי סגריר".
לנושא הרזרבות יש השלכה חשובה מאוד על התפתחות היצוא ושער החליפין ובנק ישראל צריך לנהוג בזהירות המרבית כפי שנהג עד היום.
בכל מקרה את רכישות המט"ח או הפסקתן ראוי כי בנק ישראל יבצע ללא הכרזה מראש, באופן אקראי, תוך שמירה על עמימות בכל הקשור לשיטת הפעולה הננקטת.