לאומי: ללא קשר לכי"ל - רכישה עצמית עשויה להתברר כלא יותר מ"תעלול פיננסי"

אייל שני מבנק לאומי בוחן מתי רכישה עצמית היא למען בעלי המניות ומתי היא תעלול
הרבה פעמים רכישה עצמית נתפשת כ"עסקה ריאלית" בה הנהלת החברה מביעה אמון בחברה, בעסקיה ובשוויה הכלכלי אולם לא תמיד אלו הם פני הדברים.

התופעה של רכישה עצמית של מניות, על ידי החברה עצמה ומתוך יתרת המזומנים שלה, הינה תופעה נפוצה מאד (בפרט בשוק ההון האמריקאי). בהתאם, קיימת סטטיסטיקה לא מעטה על ההשפעה של רכישה חוזרת על מחיר המניה בשוק ההון. במרבית המקרים, בטווח הקצר (ימים עד שבועות ספורים), מחירי המניות רושמות עליות שערים. במרבית המקרים, חולפת לה גם ההשפעה של הרכישה החוזרת והמניות רושמות שוב ירידות שערים.
לא תמיד השיקולים שעומדים בפני הנהלת החברה הינם שיקולים "כלכליים טהורים". בלא מעט מקרים, בניגוד לרצונם, מוצאים עצמם מנהלי החברה כמי שאחראים גם לשווי המניות בשוק ההון (כאילו שהאחריות על ניהול עסקי החברה אינה מספיקה).
הלחץ המופעל על מנהלי החברה, בנוגע לביצועי המניה, עומד לעתים בסתירה לאינטרס העסקי והכלכלי של החברה ובעלי מניותיה (כן, לעתים זה פוגע בשיקול הדעת).
בהרבה מאד מקרים, כאשר מבוצעות רכישות עצמיות, קיימת "סתירה" בין תוצאות הפעילות להתנהגות המניה - מחיר המניה צולל למרות שתוצאות הפעילות משתפרות. הסיבה לכך, כידוע, לא מצויה בחברה עצמה - היא מצויה בשווי השוק המנופח שלה (ולמרבה הצער, הנהלת החברה לא תוכל להושיע. לא היא שניפחה את המחיר ולא היא שתוכל לעצור את הצלילה). רכישה עצמית דווקא פגעה בבעלי המניות (כאשר מחיר הרכישה היה גבוה משמעותית משוויה הכלכלי של החברה).

כאשר שבוחנים רכישה עצמית יש להיתמקד בשתי נקודות מרכזיות (כל השאר זה "רעש לבן"):
1. האם העסקה כדאית מבחינה כלכלית? - במילים אחרות, האם שווי השוק של המניה נמוך באופן משמעותי משווייה הכלכלי?.
2. האם זו האלטרנטיבה המועדפת? - במילים אחרות, האם הפעילות העסקית השוטפת של החברה לא מספקת לה אפשרויות השקעה טובות יותר? (מההיבט של התשואה לבעלי המניות).

אם התשובה לשתי השאלות שלעיל הינה חיובית, אזי הרכישה העצמית עשויה להטיב עם בעלי המניות. במידה ולא, הרכישה העצמית עשויה להתברר כלא יותר מ"תעלול פיננסי".