כלכלני לאומי: לירידה ברכיב היבוא של מוצרי השקעה עלולה להיות השפעה שלילית על פוטנציאל הצמיחה של המשק בשנים הבאות

התנודות בנתוני היצוא של החודשים יוני ויולי בעלות אופי חד פעמי; לעת עתה אין שינוי במגמת הגירעון המסחרי הבסיסי
פורסם בתאריך: 16/08/2012מאת: אגף הכלכל המתוך: סקירות תקופתיות

הגירעון המסחרי של ישראל הסתכם בחודש יולי ב- 1.6 מיליארד דולר ומתחילת השנה עומד הגירעון על 11.5 מיליארד דולר. מדובר בהתרחבות הגירעון המסחרי בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד בה הוא הסתכם ב- 8.1 מיליארד דולר. להתרחבות זו תרמו הן עליית מחירי האנרגיה והן העלייה בגירעון המסחרי הבסיסי (היינו הגירעון המסחרי ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק).

כפי שניתן לראות בתרשים, בחודש יולי נרשם עודף בחשבון המסחרי הבסיסי, זאת לאחר תקופה ארוכה בה חשבון זה נמצא בגירעון. עודף זה מוסבר על ידי עלייה ניכרת ברכיב היצוא של כלי טיס והובלה. בדרך כלל רכיב זה מהווה כ- 5% בלבד מהיצוא התעשייתי ואילו בחודש יולי "קפץ" משקלו של רכיב זה ביצוא ל- 15%, זאת, ככל הנראה בשל עסקה חריגה בעלת אופי חד פעמי. בנטרול העלייה החריגה ברכיב זה, החשבון המסחרי הבסיסי היה מסתכם בגירעון וזאת בדומה למגמה של השנתיים האחרונות. מכאן שנתוני חודש יולי אינם מצביעים על שינוי במגמה של הגירעון המסחרי הבסיסי.

עוד נוסיף כי, העלייה החריגה בנתוני היצוא בחודש יולי באה לאחר שבחודש יוני חלה ירידה משמעותית ביצוא של מספר רב של ענפים, בהשוואה לנתוני החודשים הקודמים (ראו תרשים לעיל). ירידה זו אף קיבלה ביטוי בפרוטוקול האחרון של הדיון המוניטארי לקבלת החלטת הריבית לחודש אוגוסט (התקיים ב- 22-23.7.12), כאשר הועדה ציינה כי מאחר ומדובר בנתון של חודש בודד, לא ברור האם מדובר בשינוי מגמה או בשינוי חד פעמי. בהתייחס לכך, נאמר כי נתוני חודש יולי אינם תואמים את "ירידת המדרגה" בהיקף היצוא התעשייתי, אשר חלה בחודש יוני.

היצוא המסחרי של ענפים עיקריים, כגון, כימיקלים, תרופות ורכיבים אלקטרוניים, בחודש יולי, היה גבוה משמעותית מהיקפו בחודש יוני וכן בהשוואה להיקף היצוא החודשי הממוצע מתחילת השנה. מכאן שבשלב זה לא ניתן להסיק מנתוני חודש יוני על שינוי מגמה. כפי שציינו בסקירותינו בעבר, הירידה בנפח הסחר העולמי והימשכות הרמה הגבוהה של אי הודאות ביחס למשבר החובות באיחוד האירופי, צפויים להמשיך ולהעיב על היצוא התעשייתי מישראל. לצד זאת, מצבו הטוב יחסית של סקטור ההיי טק בארה"ב ועלייה הדרגתית בהיקף היצוא למדינות המזרח עשויה לפצות במידה מסוימת על החולשה של היצוא לאירופה. בנוסף, אנו מעריכים כי ההרחבה של מפעל אינטל בקריית גת, טרם קיבלה ביטוי מלא בנתונים ולכך צפויה גם כן השפעה חיובית על נתוני היצוא.



לירידה ברכיב היבוא של מוצרי השקעה עלולה להיות השפעה שלילית על פוטנציאל הצמיחה של המשק בשנים הבאות

היבוא המסחרי הבסיסי ירד מאז ראשית השנה ב- 2.3% (במונחים נומינליים), בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. את הירידה ביבוא המסחרי ניתן לייחס, כפי שניתן לראות בתרשים, לרכיב מוצרי השקעה אשר מהווה מעט פחות מרבע מהיבוא המסחרי הבסיסי. ירידה זו מבטאת את כוונת החברות במגזר העסקי למתן את ההשקעה בהרחבת כושר היצור שלהן, זאת לאחר שנתיים בהן היקף ההשקעות של המגזר העסקי היה גבוה יחסית. כוונה זו עולה בקנה אחד עם פרק הזמן הממושך בו מאזן הפעילות העסקית של סקר המגמות בעסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מצוי בתחום השלילי. יש לציין כי להתמתנות השיפור של כושר הייצור של המשק, עלולה להיות השפעה שלילית על פוטנציאל הצמיחה של המשק בשנים הבאות.

שני הרכיבים הנוספים של היבוא – חומרי גלם (כ- 60%) ומוצרי צריכה (כ- 20%) – שומרים על יציבות יחסית מאז ראשית השנה. אנו מעריכים כי גם רכיב חומרי גלם, המשמש לחידוש המלאים, ירד באופן מתון במחצית השנייה של השנה, על רקע חולשת הביקושים המקומיים ומחו"ל.

לסיכום, על אף הירידה הצפויה ביבוא המסחרי הבסיסי, אנו סבורים כי היצוא המסחרי הבסיסי צפוי לרדת עד סוף השנה בשיעור גבוה יותר וכתוצאה החשבון המסחרי הבסיסי צפוי להסתכם בגירעון ולתרום לעלייה מתונה של הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים.

סקר: מאזן הפעילות העסקית מצוי בתחום השלילי מאז המחצית השנייה של 2011

נתוני חודש יולי מצביעים על הרעה מתונה במאזן הפעילות הכוללת של ענפי המשק, בהשוואה לחודשים הקודמים (אחוז החברות המדווחות על שיפור פחות אחוז החברות המדווחות על הרעה). כפי שניתן לראות בתרשים, מאזן הפעילות מצוי בתחום השלילי (יותר חברות מדווח על הרעה מאשר שיפור) מאז המחצית השנייה של 2011, כאשר עיקר ההרעה נרשמה ברבע האחרון של 2011 ומאז אין שינוי משמעותי בפעילות העסקית הכוללת[1] על פי סקר זה.



ההרעה הנוספת המתונה בנתוני חודש יולי נובעת מירידה בביקוש למוצרי התעשייה, הן בשוק המקומי והן בחו"ל. כמו כן, במגזר הקמעונאי נרשמה ירידה משמעותית במלאי, ככל הנראה על רקע החולשה בביקושים ובענפי השירותים נרשמה ירידה בביקוש בעיקר לייצוא.

נציין כי מדד אמון הצרכנים המפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מצוי בתחום השלילי (יותר משקי בית המדווחים על הרעה מאשר שיפור) מאז החל הסקר במרץ 2011. כמו כן, בהשוואה בינלאומית, הן בישראל והן במרבית מדינות ה- OECD חלה הרעה במדד בהשוואה לשנה שעברה. תמונת מצב זו, תואמת את הציפיות של המגזר העסקי להמשך חולשה של הביקושים המקומיים והביקושים מחו"ל.



[1] יש לציין כי מדובר בנתונים אשר אינם מנוכי עונתיות והמדגם קצר יחסית, כך שיש להתייחס בזהירות לניתוח המגמות, בטווח לטווח הקצר.