"בנק ישראל החליט ללכת על בטוח"

רונן מנחם מבנק מזרחי מעריך כי ניתן היה להשאיר את הריבית על כנה אך הנגיד מגלה זהירות
בנק ישראל החליט על העלאת הריבית בהתאם לרוב ההערכות ובדומה לחודש הקודם. ההתחבטות של בנק ישראל הניבה החלטה דחוקה בפעם הקודמת. לבסוף הוא הכריע לטובת העלייה באינפלציה הכוללת (שעלתה ב-4.8% ב-12 החודשים הקודמים והייתה גבוהה מתקרת תחום יציבות המחירים גם במבט קדימה) על פני הנסיגה באינפלציה הבסיסית (שעלתה ב-1.9% בלבד) והירידות שהחלו במחירי הסחורות והאנרגיה. נתוני התוצר היו מעורבים ונראה כי לא השפיעו על התמונה הכוללת.

הפעם, ההחלטה נראתה סבוכה לכאורה, אך עיון בנתונים הציג לדעתנו תמונה ברורה. העלייה באינפלציה הכוללת נותרה על כנה (4.8%) ובמבט קדימה נכנסה האינפלציה הצפויה לתוך תחום היעד (2.5%). גם בנק ישראל רמז לכך בהודתו. האינפלציה הבסיסית פחתה שוב, ל-1.4%, והירידות במחירי הסחורות והאנרגיה נמשכו ואף התגברו. נתוני המשק, מצדם, הצביעו על האטה – התוצר גדל ב-4.2% בלבד ברביע השני וחוץ מהייצוא ירדו כל מרכיביו.

בצד אלה, משרד האוצר הצליח לכפות על הממשלה משמעת תקציבית ומסגרת התקציב אושרה ללא פריצה של ממש. בארה"ב רמז ברננקי כי הריבית תישאר ללא שינוי בחודשים הבאים. הפיחות החד בשער השקל מול הדולר הראה לכאורה כי השוק חזר בו מהערכותיו כי הריבית תעלה.

לנוכח כל אלה, ניתן היה להערכתנו להסתפק הפעם בהותרת הריבית על כנה. אך הנגיד העדיף לגלות זהירות ולהמתין ולהיווכח האם הירידה במחירי הנפט והסחורות תימשך. כמו כן, הוא תלה את הירידה בציפיות האינפלציה בכך שהציבור העריך כי הריבית אכן תעלה. מדבריו עולה, כי לו לא היה מעלה את הריבית, היו ציפיות האינפלציה עולות שנית. טענה ייחודית זו לא תוכל להתברר כעת. אשר לנושא ההאטה במשק, נראה כי בנק ישראל לא נתן לכך משקל רב בשיקוליו.

אנו מעריכים כי הנסיגה באינפלציה וההאטה בתוצר יימשכו ואף יתגברו בחודשים הבאים ולכן הריבית תישאר ללא שינוי חודשים ארוכים קדימה. להערכתנו, בנק ישראל נותן לכך רמז נוסף בהטעימו כי ימשיך לתמוך...במיוחד העידוד התעסוקה והצמיחה.