ההצטרפות ל-OECD תביא לשיפור במעמדה הבינ"ל של ישראל ותקטין את עלויות גיוס ההון שלה

מחקר בבנק ישראל צופה את ההשלכות שיהיו בישראל עם ההצטרפות לארגון OECD ולרשימת המדינות המפותחות של MSCI על תנועות ההון אל המשק
בעבודה שכתבו שלי רייס ונמרוד מבורך מבנק ישראל נבדקות השלכות צירופה הצפוי של ישראל לארגון OECD והשלכותיהם של תהליכי המעבר למעמד של משק מפותח במדדי מניות גלובליים, על היקף תנועות ההון למשק.
הצטרפות ישראל לארגון OECD ולרשימת המדינות המפותחות תביא בוודאי לשיפור מעמדה הבין-לאומי, תקטין את עלויות גיוס ההון שלה, וכן תחייב אותה לעמוד בסטנדרטים בין-לאומיים מקובלים בניהול מדיניותה הכלכלית. עצם המחויבות לעמוד בסטנדרטים גבוהים עשויה להביא לשיפור נוסף בנתוני היסוד של המשק ולהגדיל את כוח המשיכה שלו בעיני משקיעים זרים. מהעבודה עולה, כי ההצטרפות לארגון כשלעצמה, לא הביאה לשינוי משמעותי בהיקף תנועות ההון אל ומהמדינות שהצטרפו ל- OECD, בהשוואה לקבוצת הביקורת של מדינות שלא הצטרפו לארגון. בחלק מהמשתנים ניכר שיפור דווקא בשנים שלפני ההצטרפות לארגון - ממצא סביר, שכן שיפור מתמשך בנתוני היסוד של המשק הוא תנאי קבלה לארגון. בדירוג האשראי ניכר מתאם חיובי בין ההצטרפות לארגון לשיפור בדירוג.
בחינת היקף ההשקעות הפיננסיות הזרות במניות בארבעה משקים שעברו בעשרים השנים האחרונות לקטגוריית המשקים המפותחים של MSCI מעלה כי המדינות נהנות מהמשך השקעות זרות במניות, ובמשך רוב הזמן - גם מיתרת החזקות העולה על זו הנגזרת מחלקן במדד ה- MSCI. לא נמצא ביסוס לטענה כי הירידה למשקל הנמוך מאחוז אחד בתיק השוק (במדד המדינות המפותחות), הובילה לירידה משמעותית בהיקף ההשקעות בטווח הקצר, או לפגיעה בהן לאורך זמן. עם זאת, לא ניתן לקבוע בצורה חד-משמעית כי לא יחולו, בטווח הקצר, מימושים מסוימים בהשקעות במשק כתוצאה מהתאמת תיקים אוטומטית של קרנות השקעה "פאסיביות" המתמחות בהשקעה במשקים מתפתחים לסיווג החדש – אך זו עשויה להתקזז על ידי התאמה בכיוון ההפוך: כניסת השקעות מקרנות "פאסיביות" המתמחות בהשקעה בשווקים מפותחים.