לאומי: היקף ההכנסות ממסים מתחילת השנה נמוך ב-3.3 מיליארד שקל מהתכנון המקורי

הגירעון המסחרי הבסיסי (היינו גירעון מסחרי ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק) מאז ראשית השנה ועד חודש נובמבר, מסתכם ב-3.5 מיליארד דולר, זאת בהשוואה לעודף של 1.8 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד
בחודשים ינואר-נובמבר, נרשם חוסר בגבייה, בהשוואה לתכנון המקורי, בהיקף של כ- 3.3 מיליארד שקל. חוסר זה נרשם הן בגבייה ממסים ישירים והן בגבייה ממסים עקיפים, מציינים כלכלני בנק לאומי בסקירתם השבועית. מתחילת השנה ועד חודש נובמבר, מסתכמת הפעילות התקציבית של הממשלה, בגירעון בסך של כ 15.1 מיליארד ₪ לעומת כ- 17.1 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד.

הגירעון המסחרי הבסיסי (היינו גירעון מסחרי ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק) מאז ראשית השנה ועד חודש נובמבר, מסתכם ב-3.5 מיליארד דולר, זאת בהשוואה לעודף של 1.8 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. "מעבר זה מעודף לגירעון, כפי שציינו בסקירותינו בעבר, היה תוצאה של ההבדלים בין מצבה של הכלכלה הישראלית ובין מצבם של המשקים המפותחים, המהווים את יעדי היצוא העיקריים של ישראל. בעוד היצוא מישראל, גדל בשיעור מתון בלבד, בשל תנאי המשבר במדינות המפותחות, צרכי היבוא של ישראל, הן למוצרי השקעה והן למוצרי צריכה, גדלו במהירות, על רקע התאוששות מקומית של המשק הישראלי", אומרים בלאומי.

"מגמת ההתרחבות בגירעון המסחרי התמתנה בחודשים האחרונים, כאשר לצד המשך חולשה של היצוא, החלה התמתנות של היבוא. ברכיבי היבוא של מוצרי צריכה וחומרי גלם ישנה בחודשים האחרונים מגמת ירידה ברורה, אשר מעידה הן על חולשת הצריכה הפרטית ובפרט של מוצרים בני קיימא, והן על ירידה בצרכי התעשייה לייצור – זאת ככל הנראה כתוצאה מעלייה במידת אי-הוודאות העסקית. השינוי הנ"ל הנו תוצאה של ההאטה בפעילות המקומית, המושפעת גם ממשבר החובות באירופה ומהעלייה בחששות להחמרה נוספת במצב. לחששות אלו השפעה שלילית על פעילותו של הסקטור העסקי ועל היקפי ההשקעה שלו וכן על משקי הבית. נוסיף, כי אחד הסיכונים הבולטים של החמרה במשבר, הנה פגיעה בפעילות של המוסדות הפיננסים באירופה, וכפי שראינו במשבר הסאב פריים, לסיכון זה עלולה להיות השלכה חמורה על הפעילות הכלכלית הריאלית באירופה וכן על המשק העולמי. במבט קדימה, אנו מעריכים כי המגמה הנוכחית בסחר החוץ תימשך, כאשר הגירעון המסחרי הבסיסי ימשיך להוות כוח התומך בחולשה של שער החליפין של השקל", נכתב בסקירה.