לאומי: מעריך כי האינפלציה תחזור ליעד של 1% - 3% בעוד כשנה

לטווח של שנה ומעלה הסיכונים להחטאת האינפלציה כלפי מעלה או כלפי מטה- מתאזנים
בחודש יולי נרשם גירעון של כ-0.8 מיליארד ₪ בתקציב המדינה ומתחילת השנה קיים עודף של כ-1.8 מיליארד ₪ בתקציב. מקורו של הגירעון בחודש יולי הוא ברמת הוצאה גבוהה מן הרגיל עקב תשלומים כפולים מהרגיל במשרד החינוך ותשלומים במסגרת הסכם קרנות הפנסיה. תשלומים אלה מסבירים גידול של כ-2.5 מיליארד ₪ בהוצאות ביולי אך אינם משקפים חריגה ברמת ההוצאה השנתית. בסך הכול, בשבעת החודשים הראשונים של השנה גדלו ההוצאות (ללא מתן אשראי) בכ-7.2% בהשוואה לרמתן בתקופה המקבילה אשתקד. לפי הערכת משרד האוצר, שיעור זה יתמתן מאד בחודש הבא. באשר להכנסות ממיסים, הרי שבחודש יולי נרשמה בהן ירידה בהשוואה ליולי אשתקד, הן בהכנסות ממיסים ישירים (בעיקר עקב ירידה בהכנסות משוק ההון, ממס הכנסה של חברות ועלייה בהחזרי מס) והן בהכנסות ממיסים עקיפים. במצטבר בחודשים ינואר-יולי, עדיין קיים עודף של כמיליארד ₪ בהכנסות ממיסים ביחס ליעד המופיע בתקציב, בעיקר על רקע הגידול בתקופה זו בהכנסות ממיסים עקיפים. לפיכך, הערכת בנק לאומי היא שקיים סיכוי גבוה לעמידה ביעד הגירעון התקציבי (1.6% תוצר-כ-11.5 מיליארד ₪), גם אם הממשלה תעמוד ביעד ההוצאות במלואו (ביצוע מלא של ההוצאות).
הבנייה הפרטית-מגמת ירידה הן במכירת דירות חדשות והן במלאי שנותר למכירה
במחצית הראשונה של השנה נרשמה ירידה של כ-8% במספר הדירות שנמכרו במסגרת הבנייה הפרטית, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הירידה הייתה בכל המחוזות, למעט מחוז המרכז (אשר היווה כ-45% מסך הדירות שנמכרו) בו נרשם גידול של כ-4%. בחינת המגמה ארוכת הטווח מלמדת כי בחודשים האחרונים היקף המכירה של דירות חזר לרמה שהייתה לפני כחמש שנים, תקופת היציאה מההאטה הכלכלית. לצד ירידה זו בביקושים, נרשמה מאז ראשית 2007 ירידה חדה במספר הדירות החדשות שנותרו למכירה. זוהי תוצאה של היקף נמוך של התחלות בנייה, כאשר על פי סקר החברות של בנק ישראל לרביע השני של השנה, בולטת עלייה במגבלת ההיצע על רקע עליית מחירי התשומות לבנייה, אם כי מדובר במגבלה מתונה ולא חמורה. על פי נתונים אלה, מספר חודשי ההיצע (מספר החודשים עד גמר מלאי הדירות לפי היקף המכירות באותו חודש) הגיע בחודש יוני לכ-9.2, כאשר באזור המרכז המספר נמוך אף יותר (קרוב ל-6). זהו הנתון הנמוך ביותר בשנים האחרונות ולכן משקף השפעת היצע משמעותית העלולה להמשיך ולפעול לעלייה במחירים, בפרט באזור המרכז.
דוח האינפלציה לרביע השני של השנה
בנק ישראל פרסם ב-6 באוגוסט את דוח האינפלציה לרביע השני של השנה. לצד ניתוח של התפתחות האינפלציה ופעילות המדיניות המוניטרית, מציג הבנק המרכזי את הערכותיו לגבי האינפלציה ושער החליפין. להלן כמה נקודות מרכזיות אשר הופיעו בדוח:
שער החליפין-בחודשים הקרובים מעריך בנק ישראל כי צפויה התמתנות של הלחץ הבסיסי להתחזקות השקל וייתכן בו אף מפנה. עם זאת, צפויה גם עלייה בתנודתיות ובאי-הוודאות לגבי שער החליפין.
הגורמים העיקריים לכך הם צמצום צפוי של העודף בחשבון השוטף, רכישות המט"ח של בנק ישראל ושל משרד האוצר (דרך עסקאות גידור) והתחדשות ההשקעות של משקיעים מוסדיים בחו"ל-בכפוף להתמתנות המשבר העולמי. לעומת זאת, אם לא יחול מפנה (לרעה) במחזור העסקים בישראל-ייתכנו לחצים להמשך הייסוף.
האינפלציה- הערכות הבנק המרכזי באשר לתחזית האינפלציה מתבססת, בין השאר, על מודלים אקונומטריים. על פי המודלים, טווח תחזית האינפלציה לשנה הקרובה נע בין 2.2%-2.8%. אחד המודלים החוזה אינפלציה הקרובה לגבול העליון של היעד מדגיש את השפעת האינפלציה הצפויה על האינפלציה בפועל ואת ההשפעה בפיגור של העליות במחירי הנפט על עלויות הייצור. מודל אחר, החוזה אינפלציה סמוכה למרכז היעד, מדגיש את השפעת ההאטה העולמית והמקומית על המחירים במשק.
בנק ישראל מעריך כי לטווח של שנה ומעלה הסיכונים להחטאת האינפלציה כלפי מעלה או כלפי מטה- מתאזנים.
לסיכום, בנק ישראל מציג לצד תחזיותיו גם את תחזיות החזאים הפרטיים (טווח אינפלציה של 2% עד 4.5%) ושל סקר החברות (2.0%-5.0%) ומסכם כי האינפלציה צפויה לחזור אך תוך היעד של 1% עד 3% בעוד כשנה. הערכה זו דומה גם להערכת לאומי.