לאומי: צמצום ההשקעה הישראלית בחו"ל תרם לתיסוף השקל

איל רז מלאומי בסקירת מקרו שבועית
סקר החברות של בנק ישראל לרביע השני של השנה מצביע על האטה בפעילות הסקטור העסקי. סקר זה, המבוסס על שאלות איכותיות ולא כמותיות למאות חברות במשק, מצביע על שונות בין ענפית : מחד, ענפי המסחר, התעשייה והשירותים ללא הייטק – סבלו מהאטה בקצב הגידול. לעומת זאת, לפי נתוני הסקר, ענפי המלונאות, תחבורה, תקשורת והייטק המשיכו להתרחב בקצב גבוה יחסית. בענפי המסחר נרשמה ברביע השני ירידה בפעילות, אם כי הציפיות לרביע השלישי הן לעלייה במכירות. בענפי התעשייה, ההאטה מרוכזת בעיקר בקרב החברות המסורתיות והמעורבות והצפיות לרביע השלישי הן להאטה באותם ענפי משנה. בכל הקשור ליצוא, ההאטה והירידה נרשמה בענפים רבים למעט אלקטרוניקה, כימיה, גומי, פלסטיק ומזון ומשקאות בהם נמשכה העלייה אשר צפויה להימשך גם ברביע השלישי. בתחום הבנייה נרשמה התאוששות קלה אך עדיין מדובר בפעילות בקצב איטי יחסית לעבר אשר צפויה להימשך. בולטת עלייה במגבלת ההיצע על רקע עליית מחירי התשומות לבנייה, אם כי מדובר במגבלה מתונה ולא חמורה. סיכום נתוני הסקר, מצביע על האטה בענפי המשק בעיקר בעלי אופי מסורתי (טכנולוגיה "נמוכה") כאשר בענפי הייטק (תעשייה ושירותים) לא הסתמנה האטה בפעילות. נתונים אלה תומכים בנתוני המדד המשולב לבחינת מצב המשק אשר הצביע על האטה בפעילות הכלכלית ברביע השני של השנה, לאחר הצמיחה המהירה ברביע הראשון.

בנק ישראל הודיע ב-28 ביולי כי הריבית לחודש אוגוסט תעלה ב-0.25 נקודת האחוז לרמה של 4%. ברקע הדברים היו נתוני האינפלציה בפועל ליוני שהיו נמוכים מהצפוי אך התחזיות קדימה היו בחלקן גבוהות מיעד יציבות המחירים ובחלקן נמוכות ממנו במעט. המודלים של בנק ישראל הצביעו על הצורך בהעלאת ריבית לצורך החזרת האינפלציה לתחום היעד. באשר לפעילות הריאלית, הרי שחלק מהאינדיקטורים מצביעים על האטה בפעילות בעוד שחלקם מצביעים על המשך ההתרחבות. בסיכום הדברים מצטיירת, לדברי בנק ישראל, תמונה מעורבת. זאת, הן באשר למגמות האינפלציה והן באשר למגמות המתייחסות לצמיחה הכלכלית. החלטת הנגיד להעלות את הריבית מלמדת לפיכך על הסטת כובד המשקל של ההחלטות לצורך בהחזרת האינפלציה והציפיות לאינפלציה לתחום היעד (בהודעה נאמר "לסביבת מרכז היעד"), לאור הימצאותן בחלקו העליון—ראה/י גרף המבוסס על נתוני בנק ישראל. מסר זה מלמד עתה על נחישות הבנק המרכזי לעמוד ביעד האינפלציה בשנה הבאה. באשר לתוואי הריבית בעתיד, במסגרת הודעותיו לעיתונות בחודשים האחרונים, בנק ישראל הדגיש כי יעלה את הריבית ככל שיידרש על מנת להשיג יציבות מחירים. בהודעה הנוכחית לא מופיע משפט זה. על רקע זה והערכה כי המדדים הקרובים (מאוגוסט ואילך) יהיו מתונים יחסית, ניתן להעריך כי לא צפויה בחודשים הקרובים העלאה משמעותית נוספת של ריבית בנק ישראל.

המחצית הראשונה של השנה הסתיימה תוך ייסוף משמעותי של השקל מול מטבעות החוץ ובראשם הדולר. בין ההסברים לכך ניתן למנות את השפעת היחלשותו של הדולר בעולם וכן את השפעת תנועות ההון מישראל ואליה. נתוני בנק ישראל על פעילות המשק בשוק המט"ח ותנועות ההון בששת החודשים הראשונים של 2008 מלמדים על מספר מגמות: ההשקעות הישירות של זרים בישראל (דהיינו השקעות בעלות אופי אסטרטגי ולא פיננסי) הסתכמו במחצית הראשונה של השנה בכ-713 מיליון דולר בחודש, ירידה קלה בלבד לעומת הממוצע בשנת 2007. לעומת זאת, השקעותיהם הישירות של ישראלים בחו"ל ירדו באופן משמעותי יותר, ייתכן ועל רקע ההאטה הכלכלית העולמית והחשש מפני לקיחת סיכונים כלכליים בשווקים זרים. כך, גדלו תנועות ההון הישירות (נטו) לישראל. מגמה דומה ניתן למצוא גם בתנועות ההון בעלות אופי פיננסי (אג"ח ומניות למסחר): ההשקעות של זרים בישראל ירדו מכ-180 מיליון דולר בחודש בשנת 2007 לכ-130 מיליון דולר בחודש, בינואר-יוני 2008. לעומת זאת, ההשקעות של ישראלים בחו"ל (המגזר הפרטי הלא-בנקאי) ירדו מכ-225 מיליון דולר בחודש בשנת 2007 לכמעט אפס בשנת 2008 (למרות שבחודשים מאי-יוני השתנתה המגמה והושקעו בחו"ל כ-900 מיליון דולר). נתונים אלה מלמדים כי השפעתן המצטברת של תנועות ההון תמכה בהתחזקות השקל בעיקר עקב צמצום ביציאת כספים ישראליים לחו"ל, אשר היה משמעותי יותר מהירידה בתנועות ההון הנכנסות.