בלאומי ממליצים להשקיע באג"ח שיקלי צמוד לטווח הבינוני

מעריכים כי אם בנק ישראל יעלה את הריבית ביום ב' הקרוב תעצר התחזקות הדולר מול השקל
שבוע המסחר בשוק המניות המקומי התאפיין בעליות שערים חדות על רקע ירידה במחירי הסחורות, בפרט במחיר הנפט, ומגמת המסחר החיובית שנרשמה מעבר לים. בסיכום השבוע פקעו אופציות המעו"ף לחודש יולי ברמה של 1,045.43 נקודות המגלמת עלייה של כ- 0.74% ובמחזור של כמיליארד ₪.
בסיכום שבועי רשם מדד המעו"ף תשואת חסר ביחס ליתר המדדים כשעלה בכ-% 1.81 בלבד. מדדי ת"א 75 והיתר 50 עלו בכ-% 5.00 וכ- 9.87% בהתאמה. המדדים הענפיים עלו גם הם בחדות כשמדד הנדל"ן 15 הוסיף כ- 4.21% לערכו ומדד התל טק 15 הוסיף כ- 7.47%.

כאמור, השבוע רשם מדד המעו"ף תשואת חסר ביחס ליתר המדדים. זו הושפעה ממגמת המסחר בשלושת המניות בעלות שווי השוק הגבוה במדד. מניות כי"ל והחברה לישראל רשמו ירידות שערים חדות על רקע הירידות במחירי הסחורות ובמניות הדשנים מעבר לים בעקבות זאת. מנגד, נתמך המדד בעליות שערים חדות שנרשמו במניית טבע. זו הגיבה בחיוב למספר חדשות טובות שפרסמה החברה. ראשית דיווחה החברה על עסקה לרכישת חברת התרופות BARR בתמורה לסך של כ- 7.5 מיליארד דולר. הרכישה צפויה לחזק את טבע בתחומים ובמדינות בהם לחברה נוכחות דלה. כמו כן החברה השלימה את רכישת חברת התרופות הספרדית בנטלי וכן דיווחה על השקה בלעדית של הגרסה הגנרית לתרופת הלמיקטל בארה"ב, אשר היקף מכירותיה השנתיות של תרופת המקור בארה"ב עומד על כ- 2.2 מיליארד דולר. עוד תמכה במניה, התבטאותו של מנכ"ל טבע, שלמה ינאי, לגבי ביטחונו בהצלחת תרופת האזילקט שלדבריו עשויה להיות "הקופקסון הבא".

במהלך השבוע החלו להתפרסם דוחותיהן של החברות הישראליות הנסחרות בחו"ל. התיסוף החד בשערו של הדולר בתקופה האחרונה, לצד ההאטה הכלכלית בארה"ב- שוק היעד העיקרי של חברות ההיי-טק הישראליות, העלו את חששות המשקיעים מפגיעה משמעותית בתוצאותיהן. ואולם עד כה השד לא כל כך נורא. בין המפרסמות נמנה את אלדין, סרגון, צ'ק פוינט ואמדוקס. הראשונה פרסמה תוצאות מאכזבות, בין היתר כתוצאה מהתחזקות השקל וכן הפחיתה את תחזית ההכנסות והרווח לשנת 2008 כולה. שלושת האחרות פרסמו דווקא תוצאות טובות ואף עדכנו כלפי מעלה את תחזיותיהן לשנת 2008. נציין כי תלותן של חברות הטכנולוגיה בשערו של הדולר באה לידי ביטוי גם בקורלציה הגבוהה בין שער החליפין של הדולר מול השקל לבין מדד התל טק 15. זו נובעת מתלותן של תוצאות חברות הטכנולוגיה הישראליות בדולר וכן מהעובדה כי המניות הכלולות בו דואליות ושערן מושפע מזה הדולרי. עוד נוסיף כי מבדיקה שערכנו עולה כי הקורלציה בין השניים אף עלתה בשנה האחרונה באופן משמעותי והגיעה לרמה של כ- 93%, זאת בהשוואה לקורלציה של כ- 78% בשלוש השנים האחרונות.

בזירת המאקרו, פורסמו השבוע נתונים מעורבים, מחד ירידה במדד המשולב ומאידך ירידה בשיעור האבטלה. במדד המשולב למצב המשק חלה הרעה ובחודש יוני הוא רשם ירידה של 0.3%. כמו כן, עודכן מדד מאי כלפי מטה ל- 0.1%-. הירידה במדד בחודש מאי הינה הירידה הראשונה מאז חודש מרץ בשנת 2005. הירידות בחודשיים האחרונים בנתוני המדד מעידות על האטה בקצב ההתרחבות של המשק לעומת הרביע הראשון של השנה. המדד הושפע לשלילה בעיקר מירידה במדד הייצור התעשייתי, במדד הפדיון במסחר ושירותים ובמדד יצוא השירותים.
מנגד, השבוע פורסם כי בחודש מאי ירד שיעור הבלתי מועסקים ל- 6.1% מכוח העבודה האזרחי בלבד, זאת בהשוואה לרמה של 6.2% בחודש אפריל ו- 6.5% בסוף 2007. במשרד האוצר ובבנק ישראל חלוקים בתחזיתם לשיעור הבלתי מועסקים, כאשר זה החזוי על ידי משרד האוצר עומד על 6.1% בשנת 2008 וירידה ל- 5.9% בשנת 2009, בעוד בבנק ישראל צופים עלייה בשיעור האבטלה לרמה של 6.4% בשנת 2008 ושל 6.6% בשנת 2009. לנוכח ההאטה במשק שמתחילה לבוא לידי ביטוי בנתוני המאקרו, יחד עם ההודעות המתפרסמות בתקופה האחרונה לגבי פיטורים במשק, בהחלט יתכן כי מגמת הירידה בשיעור הבלתי מועסקים תתהפך.



מבט לעתיד
בטווח הקצר צפוי המסחר בשוק המקומי להמשיך להתאפיין בתנודתיות רבה תוך קורלציה גבוהה עם השווקים הבינלאומיים. עבור הלקוח הסולידי ו/או למשקיע שיידרש לכספו בטווח הקצר אנו מציעים להמשיך ולשמור על רמת אחזקה נמוכה יחסית במניות, תוך התמקדות בענפים דפנסיביים, זאת בשל ההשפעה הצפויה להאטה העולמית ולסביבה האינפלציונית הגבוהה במשק על תוצאות החברות.
שוק אגרות החוב
במהלך השבוע התנהל המסחר באפיק הסולידי במגמה מעורבת על רקע התחזקותו החדה של הדולר והצפי להחלטת הריבית בשבוע הבא. בסיכום שבועי נסחרות אגרות החוב השקליות והצמודות למדד לתקופה של 10 שנים כמעט ללא שינוי, בתשואה של 6.0% וכ- 3.2% בהתאמה. התשואה של אלו הראשונות גוזרת פער של כ- 1.9% מאגרות דומות אמריקאיות, לעומת כ- 2.2% בסוף השבוע שעבר. צמצום הפער נרשם בעיקר בשל העלייה החדה בתשואות מעבר לים. נציין כי לאחרונה חלה ירידה בפרמיית הסיכון של מרבית המדינות המתפתחות בעולם וכך גם של ישראל. כך, בסיכום דו-שבועי הצטמצם פער התשואות בין אגרות החוב של ממשלת ישראל שנסחרות בחו"ל לאלו האמריקאיות בכ- 0.2%. גם מרווח ה- CDS של ישראל ל- 5 שנים ירד בתקפה זו בכ- 9 נ.ב.. להערכתנו, מגמה זו עתידה להימשך במידה ותימשך מגמת הרגיעה בשווקים בעולם.

נציין כי במהלך השבוע הושפע המסחר באפיק השקלי כאמור מהצפי לפרסום הריבית בשבוע הבא. כיום חלוקות הדעות בשוק על גובה הריבית שתקבע לחודש אוגוסט, כאשר מרביתן צופות העלה מתונה נוספת. דעות אלו נתמכות בהתחזקות חדה של הדולר מול השקל בשבועיים האחרונים והימצאות האינפלציה הרבה מעל הגבול העליון של טווח יציבות המחירים. לאחרונה הגביר בנק ישראל את התערבותו בשוק המט"ח ונאלץ לוותר על מדיניות המצמצמת האגרסיבית בכדי להימנע מהתחזקותו הנוספת של המטבעה המקומי. ההתחזקות האחרונה של הדולר, כאמור, מאפשרת לבנק ישראל להתרכז בסוגית האינפלציה ולהמשיך במדיניות המצמצמת, בה החל לאחרונה. על אף כל זאת, להערכתנו, העלאת הריבית בשבוע הבא אינה וודאית, בשל הצפי לכניסת המשק המקומי לתקופת האטה, שאת סימניה כבר ניתן לראות באינדיקטורים הכלכליים אשר פורסמו לאחרונה.

השבוע לא חל שינוי משמעותי בציפיות האינפלציוניות ל- 12 החודשים הקרובים הנגזרות משוק ההון. אלו עומדות כיום על כ- 3.2%. במהלך השבוע נרשמה עליית מה בציפיות האינפלציוניות לטווח הבינוני. בסיכום שבועי עלו ציפיות אלו לטווחים בין שנתיים לחמש שנים בכ- 0.15% בממוצע. נציין כי עלייה זו נרשמה על אף ירידת מחירי הסחורות בעולם.

באפיק הקונצרני התנהל המסחר במרבית ימי השבוע במגמה חיובית שלוותה בצמצום פער התשואות מאגרות החוב הממשלתיות. מגמה זו אינה ייחודית לישראל ונרשמה במרבית השווקים בעולם. בסיכום שבועי עלו מדדי התל-בונד 20 והתל-בונד 40 בכ- 0.60% וכ- 1.36% בהתאמה. פערי התשואות בין האגרות המרכיבות את המדדים לבין אג"ח ממשלתיות עומדים כיום על כ- 1.2% וכ- 2.40% בהתאמה לעומת כ- 1.45% וכ- 2.77% בסוף השבוע שעבר. גם אגרות החוב המדורגות בדירוגים נמוכים יותר נהנו השבוע מירידה משמעותית בפרמיית הסיכון. כיום עומד פער התשואות בו נסחרות אגרות החוב הנדל"ניות המדורגות בדירוגי השקעה מעל האגרות הממשלתיות על כ- 3.85% לעומת כ- 4.8% בסוף השבוע שעבר.

בשבועות האחרונים ניצלו בעלי שליטה רבים את ירידות המחירים החדות שנרשמו באפיק הקונצרני בתקופה האחרונה על מנת לרכוש אגרות חוב בשוק. כך מתחילת החודש רכשו בעלי עניין אגרות חוב בהיקף של כ- 104.4 מיליון ₪ ע.נ. בתמורה כוללת של כ- 71.7 מיליון ₪, כמו כן, כ- 7 חברות נוספות הודיעו על כוונתן לבצע רכישה עצמית בתקופה הקרובה.
מבדיקת נתוני הבורסה עולה כי מרבית הרכישות העצמיות מתבצעות על ידי החברות שאינן מדורגות או מדורגות בדרוגים נמוכים יותר. החלק הארי של העסקאות בוצעו במחירים נמוכים משמעותית מאלו בהן הונפקו אגרות החוב ובדרך כלל נמוכים מהערך המתואם שלהן, דבר שפוגע במחזיקים בהן. על אף זאת נציין כי רכישות עצמיות במחירים נמוכים תורמות לשיפור תוצאות החברות בשל צמצום נטל החוב שלהן.

השבוע הצטרפה חברת נידר לרשימת חברות המתקשות להחזיר את חובותיהן לבעלי אגרות החוב. ביום רביעי התקבלה ההודעה הרשמית של החברה על כך. כיום נסחרות אגרות החוב שלה בתשואה של כ- 75%. להערכתנו, בתקופה הקרובה עלול לגדול מספר אירועי חדלות פירעון, בפרט לנוכח הצפי להרעה בפעילות של הסקטור העסקי.

מבט לעתיד
לאור האיזון שנוצר בין תשואת האגרות הצמודות לאלו השקליות קיימת אדישות בבחירה ביניהן. עם זאת, ישנה הרגשת נוחות להימצאות באפיק הצמוד.

האפיק הצמוד - ההשקעה באפיק זה לטווח בינוני (מח"מ של 7-3 שנים) מעניינת.
האפיק השקלי - באפיק זה קיימת עדיפות להשקעה באגרות חוב בעלות טווח בינוני לפדיון (מח"מ של עד שבע שנים).
אג"ח קונצרני - רמת הסיכון הטמונה בהשקעה באג"ח הקונצרניות עודנה גבוהה. לפיכך, אנו ממליצים להתמקד בהשקעה באגרות חוב מדורגות בדירוג השקעה. ניתן לגוון את הרכיב הקונצרני באג"ח שקלי.
שוק מטבע החוץ
השבוע התחזק הדולר מול השקל בדומה למגמה בעולם, תוך נגיעה ברמת ה- 3.5 ₪ לדולר. המשך מדיניות רכישת הדולרים של בנק ישראל בשילוב עם רכישת דולרים מצד משקעים זרים תמכה במטבע האמריקאי. פרסומים בתקשורת דיברו גם על רכישות דולרים מצד משרד האוצר לצורך הוזלת החוב החיצוני של המדינה.

התחזקותו של הדולר בעולם השבוע הושפעה מהתבטאויות של בכירים במשק האמריקאי שדיברו בזכות העלאת ריבית ה- FED ובזכות דולר חזק. גם הירידה שנרשמה במחיר הנפט והסנטימנט החיובי בשווקים תמכו בשטר הירוק.

בסיכום שבועי התחזק הדולר בשיעור של כ- 3.4% מול השקל ובכ- 1.1% מול האירו.

הלמ"ס פרסמה השבוע את נתוני סחר החוץ לחודש יוני מהם עולה כי במחצית הראשונה של השנה הסתכם הגירעון המסחרי (למעט יהלומים) בכ- 7.3 מליארד $, מה שמשקף גידול לעומת גירעון של 4.3 מליארד $ שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד. גידול זה חל בכל קבוצות הארצות למעט ארה"ב: מול ארצות האיחוד האירופי הסתכם הגירעון ב- 2.3 מליארד $ (1.5 מליארד $ בתקופה המקבילה אשתקד), מול ארצות אסיה הסתכם הגירעון ב- 2.5 מליארד $ (1.9 מליארד $ בתקופה המקבילה אשתקד) ומול יתר ארצות העולם הסתכם הגירעון ב- 4.6 מליארד $ (2.4 מליארד $ בתקופה המקבילה אשתקד). לעומת זאת מול ארה"ב נרשם עודף במאזן המסחרי (למעט יהלומים) של 2.2 מליארד $ (1.6 מליארד $ בפברואר עד יוני אשתקד). גידול זה בגירעון פוגע בעוצמתו של המטבע המקומי.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי ב- 3 החודשים האחרונים (אפריל עד יוני) חלה האטה בקצב הגידול של היצוא: יצוא הסחורות (למעט יהלומים) עלה ב- 3 החודשים האחרונים ב- 14.0% בחישוב שנתי לאחר עלייה של 21.0% ב- 3 החודשים שלפני כן.
נעיר כי הנתונים שלעיל נקובים בדולרים שוטפים (הלמ"ס מתרגמת את כל התקבולים במט"ח למונחים דולריים), כך שהם מושפעים לטובה הן מהחלשותו של הדולר בעולם והן מעליית המחירים הגבוהה שחלה בעולם בחודשים האחרונים. כתוצאה מכך, חלק מהגידול ביצוא הוא במונחי מחיר בלבד ולא במונחים כמותיים, כך שההאטה בגידול ביצוא היא אף חריפה יותר מזו העולה מהנתונים.
בהקשר זה ציינו השבוע כלכלני התאחדות התעשיינים כי הגידול ביצוא התעשייתי ברבעון השני נבע ברובו מענפי התרופות והכרייה אשר רשמו יחדיו גידול משוקלל של כ-40% ! עם זאת, בניכוי ענפים אלו רשמו יתר ענפי התעשייה ברבעון השני נסיגה ביצוא.
לסיכום, ההתמתנות בקצב הגידול של כלל היצוא והנסיגה ביצוא שחלה כמעט בכל ענפי התעשייה כאמור, מחלישה את עוצמתו של המטבע המקומי.


מבט לעתיד
להערכתנו, הגדלת קצב רכישות המט"ח של בנק ישראל בשילוב עם התחזקותו של הדולר בעולם, עשויים לחזק את הדולר מול השקל בטווח הקצר. העלאת ריבית בשבוע הבא על ידי בנק ישראל, באם תתרחש, עלולה להעיב על התחזקות הדולר.