מזרחי מעריך כי שוק המניות יספק תשואה חד ספרתית בחודשים הקרובים

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה ממליץ על כי"ל, סלקום, גזית גלוב ובריטש ישראל
מדד מנהלי הרכש לתעשייה מציג תמונה חלשה מאוד על המגזר היצרני. ברוב המקרים מדווחות החברות על ירידה משמעותית בביקוש. לכן הן מורידות במכוון את הרכישות למלאי ומלאי חומרי הגלם. כתוצאה, מלאי המוצרים המוגמרים פוחת. ההזמנות המקומיות ירדו משמעותית בחודש האחרון (לפי המדד הן הנמוכות ביותר מאז אפריל 2003), כאשר דווקא ההזמנות מחו"ל ירדו בשיעור נמוך יותר.

מצד שני, מחירי התשומות עולים בקצב מסחרר. זמני האספקה של מוצרים מקומיים מתארכים והולכים. החברות מתקשות לפעול בתנאי אי ודאות לגבי השינויים בביקושים ולכן נכנסות לעמדה דפנסיבית – מקטינות מלאים במכוון. ההקטנה במלאי היא גם תוצאה של העלייה בריבית במשק.

האטה כלכלית הדרגתית, קפיצה זמנית ברמת האינפלציה (מדד המחירים לצרכן עלה ב 2.3% ברביע השני של 2008 לעומת עלייה בת 1.2% ברביע השני אשתקד) והעלאת ריבית מדודה השפיעו לרעה על פעילותן של חברות רבות ברביע השני והדבר יבוא לידי ביטוי בדוחותיהן. בתקופה זו עמד שער החליפין על 3.426 ₪ לדולר, בממוצע, נמוך ב 16.2% לעומת השער ברביע המקביל אשתקד. התיסוף בשער ה ₪ ישתקף ללא ספק בדוחות החברות היצואניות והיבואניות כאחת.

אנו ממשיכים לנקוט בקו דפנסיבי, בדומה לשבועות הקודמים: התמקדות במניות של חברות בעלות תזרימי מזומנים, חברות תקשורת (סלקום) ונדל"ן מניב (בהתאם לרמת המינוף והפיזור; גזית גלוב ובריטיש ישראל). הירידות בכי"ל הן להערכתנו בגדר מימוש ומאחר ותוצאות טובות ברביע השני עשויות להתפרסם לקראת סוף חודש אוגוסט, אנו מוסיפים להמליץ על מניותיה.

חברות מסחר ומזון עלולות לסבול מירידה בביקוש, בשל ההאטה המסתמנת (החלו להופיע סימנים לצמצום בשוק העבודה, העלולים להוליך לירידה בביקוש). לפיכך, למרות שלדעתנו החברות הנ"ל נסחרות מתחת לשוויין הכלכלי, בתקופה הקרובה עלולה רמת הסיכון, הכרוכה בהחזקתן, לעלות.

אנו ממשיכים להעריך, כי שוק המניות בישראל יסתפק בעלייה חד ספרתית בחודשים הבאים ולמעשה אין לו עתה יתרון לעומת איגרות החוב.

אג"ח.

בחודשים הקרובים מסתמנת רגיעה במדד המחירים לצרכן. להערכתנו, ברביע הקרוב יעלה המדד באחוז אחד בערך. במחצית השנייה של 2008 ובשנת 2009 עשוי המדד לעלות במצטבר ב 2% עד 2.5% (בקצב שנתי) - בתוך תחום יציבות המחירים.

כתוצאה, ריבית בנק ישראל תעלה, להערכתנו, בשיעור מדוד (0.25 נקודת אחוז) ולאחר מכן תישאר על כנה. עם זאת, אפשר כי בסופו של דבר תתבצע העלאה מעט גבוהה יותר.

בנק ישראל הכריז על כך שיגדיל את רכישות המט"ח הממוצעות מ 25 ל 100 מיליון דולרים, במסגרת התכנית להגדלת יתרות מטבע החוץ ל 35-40 מיליארד דולרים. הסבירות להידוק מוניטארי פחתה בעקבות מדד המחירים לצרכן בחודש יוני. כתוצאה, מתחזקת הערכתנו כי פיחות בשער ה ₪ מול הדולר סביר יותר מאשר המשך תיסוף ב ₪. בשבועות הקרובים, עשוי שער החליפין ₪ דולר לנוע בין 3.40 ל 3.60, תוך פיחות מדוד בערך ה ₪, שילווה בתנודתיות גבוהה. עם זאת, אפשר שצעדיו של בנק ישראל יגרמו לפיחות חד יותר.

יצוין, כי התמסורת משער החליפין למדד המחירים לצרכן פחתה מאוד לאחרונה.

לאורך עקומי התשואה לפדיון, ממש"ק וממצ"מ, שיעור העלייה הנגזר במדד המחירים לצרכן נע מ 3.1% במח"מ קצר (2-0) ל 2.8% במח"מ בינוני-ארוך (10-5). זאת בהשוואה לשיעורי עלייה גבוהים יותר בשבוע שעבר (3.8% ו 3.1%, בהתאמה). מספרים אלו מתיישבים עם ההערכות שלנו וסמוכים לתקרת יעד האינפלציה.

בסך הכול, אנו ממשיכים להמליץ לשקול הארכת מח"מ הדרגתית, הן באג"ח ממש"ק והן בממצ"מ. בשקלול גורמי הסיכון, אנו ממליצים להימצא בממש"ק במח"מ 7-6 (סדרות 2683 ו 0217) ואילו בממצ"מ מומלץ להימצא בסדרה 5472 (מח"מ 6). בהשוואה לשבוע שעבר, ההמלצה לממצ"מ גדלה.

לנוכח התמעטות הסיכויים להידוק מוניטארי קרוב, ובמסגרת המלצתנו להאריך את המח"מ, אנו מסירים את המלצתנו להצטייד באג"ח מסוג גילון, המציעות פרמיה בת 0.15 נקודת אחוז מעל המק"מ.

חרף העלייה הנמוכה והמפתיעה במדד המחירים לצרכן, העשויה להוליך לירידה בהוצאות המימון שתעמודנה מול החברות ברביע השני, לא הצטמצמו הפערים בין תשואות הפדיון על איגרות החוב הפרטיות והממשלתיות. אנו מעריכים כי תשואות הפדיון הנוכחיות מהוות הזדמנות קניה ובהינתן יכולת ההחזר, מדדי התל בונד עשויים לשמש חלופה מומלצת.

מה בעולם?

הדוחות הכספיים בארה"ב עשויים להציג עלייה בת 14.9% ברביע השני ב EPS בהשוואה לרביע הקודם (22.37 מול 19.46), אך ירידה בת 13.6% בהשוואה לרביע המקביל אשתקד (25.89). כמו כן עשויה להירשם עלייה בת 26% במחצית השנייה של השנה לעומת המחצית הראשונה. ב 2008 יעלה יחס זה ב 5% בהשוואה ל 2007.

שוקי המניות בארה"ב ממשיכים להציג תהפוכות ותנודתיות גבוהה, בהולכת החברות הפיננסיות, שהושפעו מאירועי פאני מיי ופרדי מק, והשינויים התכופים בתעריפי הנפט הגולמי. לדברי הבנק הפדראלי גדלו הסיכונים להתרחבות כלכלית נמוכה ולעליית מחירים מהירה גם יחד. בשוקי איגרות החוב נרשמו תחילה עליות שערים, לנוכח ביצועי שוקי המניות והערכות לפיהן התרחבות כלכלית מופחתת תחליש את הלחצים האינפלציוניים, אך מדד המחירים לצרכן בחודש יוני, שהיה גבוה בהרבה מהמשוער, הביא לירידה מחודשת בשעריהן. שער הדולר של ארה"ב נטה לפיחות מול האירו ומטבעות נוספים, אך תוך תנודות חדות. תעריפי הנפט רשמו ירידות גבוהות, בשל רגיעה במישור הגיאו – פוליטי ונתוני מצאי גבוהים מהמשוער בארה"ב.

בגוש האירו נטו המניות לרדת, אגב חשש שמא הפסדי האשראי יחריפו ולנוכח נתונים חלשים בנתונים כגון מדד הייצור התעשייתי, שירד ב 2%, ומדד הסנטימנט הכלכלי בגרמניה, שצלל אף הוא. מדד המחירים לצרכן שזינק ב 4% העכיר אף הוא את האווירה. מאידך עשויים שיקולי תמחור לתמוך בשווקים אלה. איגרות החוב התנהגו בדרך כלל בדומה לאיגרות החוב בארה"ב.

ביפאן נותרה הריבית ללא שינוי. שוקי המניות נמצאו בסימן ירידה, על רקע הערכות לגבי שוקי האשראי ומחירי הנפט, ובשל נתונים כלכליים חלשים. הבנק המרכזי של יפאן אמר כי הוצאות משקי הבית והחברות פוחתות וכתוצאה ההתרחבות הכלכלית מתמתנת.