לאומי: האינפלציה בשנת 2008 כולה צפויה להסתכם בכ-4% בקירוב

במחצית השנייה של השנה צפויה האטה מסוימת בקצב עליית המחירים; חזרה לתחום יעד האינפלציה צפויה רק במהלך המחצית הראשונה של שנת 2009
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יוני ב-0.1% ובכך הסתכמה עלייתו במחצית הראשונה של 2008 ב-2.3%. בחודש יוני בלטה ירידה חדה במחירי הירקות והפירות אשר תרמה 0.4- נקודת האחוז למדד. מנגד, מחירי ההלבשה וההנעלה עלו בשיעור חד ותרומתם למדד הייתה חיובית, כ-0.4 נקודת האחוז. בסיכום ששת החודשים הראשונים של השנה עלה המדד בקצב שנתי הגבוה מיעד יציבות המחירים, בעיקר עקב עליה מהירה במחירי המזון (ראה/י גרף) אשר תרמו יותר ממחצית העלייה הכוללת. השפעת התפתחות המחירים בעולם תרמה גם להתייקרויות מקומיות בסעיפי מדד נוספים כמו תחבורה ותקשורת ואחזקת הדירה.

קצב עליית המחירים בשנה שהסתיימה בחודש יוני הסתכם בכ-4.8% ומשקף את הסטייה המשמעותית מיעד האינפלציה של 1% עד 3%. במחצית השנייה של השנה צפויה האטה מסוימת בקצב עליית המחירים, כאשר האינפלציה בשנת 2008 כולה צפויה להסתכם בכ-4%, בקירוב. חזרה לתחום יעד האינפלציה צפויה רק במהלך המחצית הראשונה של שנת 2009, כאשר על פי הערכות הנוכחיות, בשנה זו קצב עליית המחירים עשוי להיות נמוך מאמצע היעד. ברקע הדברים, השפעת ההאטה הצפויה במשק והערכה כי העליות החדות במחירי חומרי הגלם האנרגיה שהיו השנה לא יחזרו על עצמן גם בשנה הבאה.


סחר החוץ של ישראל: היצוא ממשיך לגדול...
בששת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הגירעון המסחרי של ישראל בכ-6.5 מיליארד דולר לעומת כ-3.4 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. חלק ניכר מגידול זה מקורו בעליית מחירי האנרגיה אשר הביאה לעלייה של כ-2.9 מיליארד דולר ביבוא חומרי אנרגיה. על רקע תיקון כלפי מעלה בנתוני הרביע השני של השנה, רשם היצוא גידול בשיעור דולרי של כ-4.1% בהשוואה לרביע הראשון וממשיך את מגמת התרחבות היצוא הנמשכת תקופה ארוכה (ראה/י גרף). יחד עם זאת, יש לזכור כי הצגת הנתונים במונחי דולר משקללת בתוכה הן את השינוי במחירי היצוא והן את השפעת שער החליפין בין הדולר לשאר המטבעות של סחורות היצוא של ישראל. בתקופה הנוכחית בה ישנם שינויים חדים בשערו של הדולר תוך היחלשות משמעותית שלו מול מטבעות רבים יכולה הצגה זו להיות שונה, אף באופן משמעותי, מהצגת התפתחות היצוא במונחים כמותיים (נפח).


...גידול נרשם כמעט בכל ענפי המשנה של היצוא התעשייתי
עדות נוספת לכך שעד כה מעטים הסימנים להאטה בהתפתחות היצוא ניתן ללמוד מניתוח היצוא התעשייתי (הרכיב הגדול ביותר של יצוא הסחורות) לפי ענפי המשנה שלו. בגרף משמאל ניתן לראות כי במחצית הראשונה של השנה רק בשניים מבין 24 תתי הענפים, נרשמה ירידה (דולרית) ביצוא –כאשר ענפים אלה מהווים רק כ-4% מסך היצוא התעשייתי (ללא יהלומים). לעומת זאת, בענפים המהווים כשני שליש מהיצוא התעשייתי נרשם קצב גידול דו-ספרתי. הייסוף המשמעותי בשער החליפין של השקל, הן במונחים נומינליים והן במונחים ריאליים, צפוי לתת בעתיד הקרוב את אותותיו ולהיות גורם מוביל אשר יפעל להאטה, שהשפעתה תבוא לידי ביטוי בעיקר בשנת 2009. לפיכך אין לצפות בשנת 2009 לקצב התרחבות דומה לזה שהיה במחצית הראשונה של 2008 (כ-25%, למרות שנתון דולרי זה הושפע, כפי שהוסבר קודם לכן, גם מהיחלשות הדולר בעולם).