מיטב: סטנלי פישר עדיין לא רואה התפתחות בועה אשר יכולה להביא למשבר נוסף

הנגיד ציין כי הוא יתמודד עם קצב התפתחות מחירי הדיור המואץ בהעלאת ריבית או בצעדים נוספים אחרים, במידה וידרשו, כדי למנוע התפתחות שתסכן את היציבות הפיננסית
דו"ח האינפלציה

בנק ישראל פרסם השבוע את דוח האינפלציה לרבע הרביעי של 2010. הדו"ח נותן תמונת מצב כללית להתפתחויות הכלכליות במשק הישראלי והעולמי תוך מתן דגש על סביבת האינפלציה. עם זאת, חשיבותו האמיתית של הדו"ח הינה בפרסום עדכוני התחזיות של בנק ישראל לשנה שחלפה ולשנה הנוכחית.

בדוח פורסם, כי ההשקעה הגולמית המקומית והצריכה הפרטית, הביאו לעדכון כלפי מעלה של התוצר השנתי ב-2010. כעת, התוצר המקומי הגולמי צפוי לצמוח בשנת 2010 בשיעור של 4.5% (לעומת 4.0% בתחזית הדוח הקודם).

בשנת 2011 צפויה האטה מסוימת של קצב הצמיחה, עקב צמצומו של עודף כושר הייצור, האטה בהתרחבות היצוא, והתמתנות בקצב הצמיחה של הצריכה הפרטית. התוצר המקומי הגולמי צפוי לצמוח ב-2011 בשיעור של 3.8%.

עם זאת, בדוח דאגו לציין כי התחזית גובשה על בסיס נתונים שהיו זמינים עד ה-27.12.2010, ולכן אומדני החשבונאות הלאומית המוקדמים לשנת 2010 שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-29.12 אינם נלקחו בחשבון בתחזית זו. עוד נכתב כי על סמך אינדיקטורים ואומדנים שהצטברו מאז, ניתן להעריך כי התחזית ל-2011 תתוקן כלפי מעלה (נציין כי התחזית של מיטב עומדת על צמיחה של 4.2% בשנת 2011).

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר התייחס גם לסוגיה זו בנאום שנשא ביום שני במכון למחקרי ביטחון לאומי כאשר אמר כי "התחזית הנוכחית ל-2011 עומדת על 3.8%, אולם בהחלט ייתכן שבנק ישראל יעדכן תחזית זו כלפי מעלה בהמשך"
הצפי לגירעון ב-2011 עודכן כלפי מעלה ל-3.2%, תוספת של 0.2% מהתחזית הקודמת.

באשר לסביבת המחירים, נראה שבבנק המרכזי קצת פחות רגועים מאז הדוח האחרון, עם זאת הם עדיין מאמינים כי בסוף 2011, תעמוד האינפלציה בחלקו העליון של היעד הממשלתי. תחזית זו של חטיבת המחקר נמצאת בחלק התחתון של התחזיות אשר נעות בין 2.5% ל-3.7% (ללא התחזיות מסקר החברות). נזכיר כי תחזית מיטב לאינפלציה בשנת 2011 הינה 2.8%.

הגורמים הפועלים לעליית האינפלציה (אשר מדאיגים את בנק ישראל) הינם הדיור (שימשיך להיות גורם משמעותי בחודשים הקרובים, לפי תחזית הבנק), גידול בשכר הנומינלי ועליית מחירי הסחורות בעולם – בעיקר מחירי הסחורות החקלאיות ונפט.
מלבד ההשפעה הישירה של עליית מחירי הסחורות, קיימת גם השפעה עקיפה: הציפיות כי האינפלציה תהיה גבוהה מהיעד הממשלתי (על פי הערכות החזאים, שוק ההון ודיווחי סקר החברות) עלולה להביא לעלייה במדד המחירים כבר עתה, דרך השפעתן על הסכמי שכר והחלטות תמחור בהווה.

מנגד, רואים בבנק כי ייסוף השקל יהיה הגורם המרכזי להתמתנות האינפלציה. הייסוף פועל להוזלת מחירי המוצרים המיובאים לישראל, אך התמסורת משער החליפין אל המחירים אינה מיידית אלא הדרגתית. בנק ישראל מעריך כי מחירי היבוא טרם הותאמו במלואם לרמתו החדשה של שער החליפין, כך שתהליך התאמתם כלפי מטה יימשך גם במחצית הראשונה של 2011.


בנק ישראל אינו רואה בועת נכסים – לעת עתה..

בנאום שנשא סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל בכנס שנתי במכון למחקרי בטחון לאומי בתל-אביב, התייחס למספר סוגיות, בהן תוואי הריבית, הדיור, תגליות הגז, ומטבע החוץ.

בנוגע לתוואי הריבית, טען הנגיד כי בנק ישראל מעלה את הריבית בהדרגה בעיקר בגלל עליית הציפיות לאינפלציה, ויעשה מה שיידרש כדי למנוע האצה באינפלציה מעבר לתחום היעד. הנגיד טען כי לאו דווקא רמת המחירים הנוכחית של הדיור היא שמדאיגה אותם, אלא קצב העלייה הגבוה של המחירים.

כלומר, סטנלי פישר עדיין לא רואה התפתחות בועה אשר יכולה להביא למשבר נוסף. עם זאת, ציין הנגיד כי הוא יתמודד עם קצב התפתחות מחירי הדיור המואץ בהעלאת ריבית או בצעדים נוספים אחרים, במידה וידרשו, כדי למנוע התפתחות שתסכן את היציבות הפיננסית.
בנוגע לתגליות הגז ומיסוי החברות הפועלות בתחום זה, ייחס הנגיד חשיבות רבה לתגליות אלה. עם זאת, הוא טען כי התקבולים מקידוחי תמר ולוויתן צפויים להסתכם בסך של 1.5%-1.0% מהתוצר בשנה (לשם השוואה, התקבולים של ממשלת נורבגיה מסתכמים בכ-15% תוצר בשנה) – כלומר לא מדובר בסדרי גודל שישנו בצורה קיצונית את המצב התקציבי של הממשלה. הוא סיכם את דבריו בתמיכה בוועדת שישינסקי.

באשר למט"ח, הסביר הנגיד כי רכישות מטבע החוץ שהוא מבצע אינם רק בכדי לפחת את השקל, אלא גם כדי לחזק את יכולת העמידה של המשק מפני סיכונים גיאופוליטיים – הנגיד העלה את הסיפור המצרי כדי לחזק טענה זו.

הנגיד סיכם את דבריו באמירה אופטימית למדי: המדיניות הפיסקלית אחראית והמדיניות המוניטרית זוכה לאמינות, ובעיקר, הסקטור העסקי שלנו יעיל וגמיש, ומוצא את הדרכים להפנות את היצוא לאותם משקים בעולם שצומחים בקצב גבוה. יש לנו משק חזק, ואני מאמין שהוא יעמוד באתגרי התקופה הקרובה בהצלחה.

התסיסה במזרח התיכון מגבירה את אי-הוודאות גם ביחס לישראל

ההתפתחויות המתרחשות בימים האחרונים במצריים מגבירות במידה מסוימת את אי-הודאות הן באשר לשוק ההון המקומי והן ביחס למחזור העסקים בישראל.

בכל האמור לשוק ההון, ניתן להניח כי ההשפעה של שוק המניות האמריקאי על שוק המניות של תל-אביב תימשך, אך זו עלולה לפחות במידה וחוסר הרגיעה הציבורי במצריים יימשך, בעקבות רצון המשקיעים, ובמיוחד הזרים לצמצם את החשיפה לישראל ולערפל האופף את המזרח התיכון.

ביחס למחזור העסקים בישראל, חשוב לציין כי כרגע אנו לא משנים את הערכות הצמיחה. יחד עם זאת, לא בכדי עלתה פרמיית הסיכון (ה-CDS) של ישראל בימים האחרונים. אין ספק כי ערעור השלטון במצרים מזעזע, גם אם באופן זמני, את ההערכות ביחס לחוסנה של הכלכלה הישראלית.

אי לכך, נראה כי בעת החלטת הריבית יצטרך הנגיד לתת את הדעת לסיכון הגיאו-פוליטי, אשר עלול לבלום את הריסון המוניטרי (בכפוף לכך שלא תיווצר בעיה בסביבה האינפלציונית).