אפסילון: השוק ברח, אבל הוא יחזור

עידן אזולאי, מנכ"ל: "רכישות המט"ח המסיביות של השבוע האחרון (והתוצאה הרגילה שהן השיגו) רק ממחישות שככל שהמדיניות הזו תימשך, עלינו להיות יותר ויותר זהירים בשל התמחורים העשירים שיוצרת המדיניות הזו"
לא היה שום דבר לא צפוי במדד המחירים לצרכן שסיכם את שנת 2010. למרות שהמדד עלה בכעשירית מעל לממוצע התחזיות, הרי שבמדד עצמו לא היה חדש.

אותן מגמות, לעיתים חזקות יותר ולעיתים חלשות, אבל ללא שינוי משמעותי. הנתון הראשון שבדקנו עם פרסום המדד היה באופן טבעי מדד מחירי הדיור (מה טבעי בזה ?). ופה, עולם כמנהגו נוהג. מחירי הדירות המשיכו לעלות, והפעם ב 1.4% (אל דאגה, במשרד האוצר כבר ידאגו למצוא בניין שבו המחירים ירדו) ועימן שכר הדירה שטיפס הפעם בנתון צנוע של 0.3%.

זה הזמן לבקש מקוראינו הנאמנים לערוך את הניסוי הבא. הכינו רשימה של חמישה מתווכי דירות באזור מגוריכם. התקשרו לכל אחד מהם ושאלו אותם האם ניתן לשכור דירה באותו מחיר בדיוק שבו היא הושכרה בשנה האחרונה. המוצא הישר יזכה לקנות דירה שקונים פעם במאה שנה. אנחנו נחסוך לכם את הוצאות הטלפון של הניסוי המוצע, לא תמצאו. מחירי שכר הדירה החלו לעלות בחודשיים האחרונים לאחר שפיגרו באופן משמעותי אחרי מחירי הדיור.

התחושה אומרת שמספר הקונים יקטן בשל ההערכה שהבאזז החזק בתקשורת על מחירי הדירות המנופחים ירתיע את הקונים, ומאחר ואנשים נוטים בכל זאת להצטופף תחת קורת גג, עולה ההסתברות להמשך עלייה במחירי השכירות. למי ששכח, הפער בין העלייה במחירי שכר הדירה למחירי הדירות ב 2010 עמד על כ 15% (!!!).

בחודשים האחרונים כתבנו כבר מספר רב של פעמים על כך שלדעתנו הריבית נמצאת ברמה שאינה בכלל קשורה למצב הטוב של המשק, מה שיוצר מספר הולך וגדל של חוסר איזון. לצערנו, מאומה לא השתנה. יתרה מכך, רכישות המט"ח המסיביות של השבוע האחרון (והתוצאה הרגילה שהן השיגו) רק ממחישות שככל שהמדיניות הזו תימשך, עלינו להיות יותר ויותר זהירים בשל התמחורים העשירים שיוצרת המדיניות הזו. קחו למשל את התל בונד השקלי והיסטוריית המרווח שלו.

כאילו שלא ידענו. ריצת האמוק אחר אלטרנטיבות השקעה לריבית חסרת סיכון מולידה גרפים חסרי היגיון כאלו. המשקיע הממוצע שכבר התייאש מלחכות לריבית סבירה בבנק, תר אחרי אלטרנטיבות שנראות לכאורה סולידיות, וכך יוצא שהמחירים היחסיים של אגרות החוב נמצאים במקום שבו היינו בטוחים שאליהם לא ישובו יותר.

לכו תסבירו בעוד זמן מה להדיוט שרכש תל בונד שקלי שההפסדים שנגרמו לו היו בעיקר בשל העובדה שהריבית נותרה במקומה זמן רב על מנת לשמר את יציבותו של שער החליפין על חשבון הזנחה של יציבות המחירים במשק (למרות שהוא היה בטוח שהוא מחזיק בנכס סולידי).

פתיחת השנה הסוערת בשוק האג"ח נגרמת בשל ייאושם של המשקיעים מריבית חסרת הסיכון לצד "ביטחונם" שמדיניות הריבית לא תשתנה בקרוב. אם תרצו, אלו "התירוצים" הכי חלשים להצדקת השקעה בשוק האג"ח כיום. מי שחושב שהדרך להתמודד עם משברים היא שכל מה שצריך לעשות זה להדפיס כסף ו/או לקנות דולרים, טועה. דפוסי הפעולה הללו היו טובים מאוד לנו כמשקיעים בשנתיים האחרונים ואכן סייעו לייצוב הכלכלות.

אלא שיש נקודה שבה צריך להכיר בכך שהמציאות החדשה היא המציאות הישנה, דהיינו חזרה לשגרה, וטוב שכך. חלקים נרחבים של שוק אגרות החוב מגלמים מציאות של משבר, אבל בואו נדגיש את העובדות: בנק ישראל לא יקנה דולרים לעד, הריבית הריאלית לא יכולה להישאר שלילית במשך זמן כה רב מבלי שתהיה לכך תוצאות ופרמיות הסיכון הנוכחיות מנותקות מהמציאות.

מילת המפתח בשוק האג"ח כיום היא : זהירות, זהירות, זהירות. החזיקו מק"מים במינון גבוה, הימנעו לחלוטין מאגרות ממשלתיות במח"מים שעולים על חמש שנים בצמוד ושנתיים בשקלי, ורכשו רק אגרות חוב קונצרניות שתשואתן מפצה על הסיכון בהן (שמספרן הולך ומדלדל). מי שמודאג מכך שהשוק יברח לו, יכול להירגע. הוא כבר מזמן ברח. אבל הוא יחזור.