כלל פיננסים: התערבויות בשוק המט"ח נידונו לרוב לכישלון

אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי על החלטת האוצר לרכוש דולרים: "כל שינוי משמעותי אם ירשם יהיה כנראה בעיקר מהשפעות אחרות של שוק המט"ח העולמי בכלל"
אמש פורסם בתקשורת כי "משרד האוצר מתחיל לרכוש דולרים... עד 30 מיליארד דולר" והתוצאה האפשרית: "היחלשות השקל", וכי "האוצר מצטרף למאבק (של בנק ישראל) להחלשת שער השקל".

התייחסות:

1. פעולות האוצר הן בעיקר ואולי רק לגידור שער החליפין בהתחייבויותיו העתידיות במט"ח, זאת ע"י ניצול השקל החזק כיום, ולא להתערבות בשער החליפין. אנו מברכים על גידור זה. אך יתכן תרחיש שבו לפעולה זו תהיה השפעה גם על שער החליפין.

2. מכיוון שהאוצר לא יכול להביא לפירעון מוקדם של האג"ח הנקובה בדולר והחלפתה באג"ח שקלית (מסיבות חוזיות בהתחייבות), הדרך להמיר את החוב הינה בעסקת SWAP (החלף).

משמעות עסקת החלף: עסקת החלף הינה סידרה של חוזים עתידיים להמרה בשער שמוסכם כיום, ולכן לא מאלצת את הבנקים שדרכם מתבצעות העסקאות ללוות כבר כעת דולרים אמיתיים.

עם זאת, במידה והנזילות בשוק החוזים העתידיים (מסוג FWD) לא תהיה גבוהה מספיק, יפתחו פערי הריביות מעל פערי הריביות הקיימים בין שקל לדולר (עסקת FWD מתומחרת ע"י הפרשי הריבות בין המטבעות), במקרה כזה יעדיפו מוכרי החוזים להתכסות בדרך ישירה באמצעות קניית דולרים ב-SPOT (במחיר הנוכחי) ומכירה לעומתם של שקלים (כנראה במכירה בחסר של מק"מ).

בתרחיש כזה עשויה להיות השפעה מסוימת להחלשות השקל. נכון להיום בבוקר המרווחים אכן נפתחו מעט, אך קשה להעריך עד כמה בעיית הנזילות בחוזים העתידיים תהיה ברמה כזאת שתביא להשפעות ריאליות. להערכתנו הבעיה תהיה נמוכה עד זניחה.

לסיכום, השפעה משמעותית לשער החליפין אינה צפויה, אך עשויה להיות מינורית במקרה של חוסר נזילות נדיר בשוק החוזים העתידיים. כל שינוי משמעותי אם ירשם יהיה כנראה בעיקר מהשפעות אחרות של שוק המט"ח העולמי בכלל.

·התערבויות בשוק המט"ח נידונו לרוב לכישלון, אם באופן ישיר או בהשפעות המזיקות שלהן יגרמו.

·באופן כללי, נכון יותר לדעתנו שאת רזרבות המט"ח יחזיק האוצר ולא בנק ישראל, אבל זה כבר סיפור אחר.