שוק הנדל"ן חי ובועט

עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון ניהול קרנות נאמנות: "מעבר לעובדה שהאוצר מתבשם מנתוני הפעילות של חודש ספטמבר, שכזכור היה חודש עמוס בחגים, הרי ברור לכל בר דעת שמאומה לא השתנה במגמות העיקריות בשוק הנדל"ן"
אם ניירות היו יכולים לדבר, הייתם שומעים את שאגות השמחה שיצאו מסקירת הנדל"ן שפרסם משרד האוצר בשבוע שעבר. האוצר מציין כי מספר העסקאות נפל בכ 12% לעומת הרבעון הקודם ומחירי הדירות ירדו ב 3% לערך.

הבועה מתפוצצת? לא כל כך מהר, מפני שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה(זו עם הבדיחות משבוע שעבר) פרסמה כמה ימים לאחר מכן שהביקוש לדירות באוקטובר עלה ב 17% לעומת החודש המקביל אשתקד, ומספר הדירות שנותרו למכירה בסוף אוקטובר נמוך מזה שהיה בסוף אוקטובר 2009, כאשר בכמה מקומות (חיפה למשל) נותר היצע של כשלושה חודשים.

מעבר לעובדה שהאוצר מתבשם מנתוני הפעילות של חודש ספטמבר, שכזכור היה חודש עמוס בחגים, הרי ברור לכל בר דעת שמאומה לא השתנה במגמות העיקריות בשוק הנדל"ן.

אפילו ויש התמתנות מסוימת בשוק הנדל"ן מבחינת היקפי פעילות ומבחינת מחירים, הרי שכרגע אנו נוטים לייחס זאת לרתיעתם (הרגעית?) של הקונים מהמחירים הגבוהים ומהכותרות הצעקניות שמבשרות על הפיצוץ הבלתי נמנע בשוק. אלא שכפי שמשתקף מנתוני אוקטובר, מאומה מאלו לא נראה בשטח, והשוק חי ובועט כפי שהיה בחודשים האחרונים.

לנתונים על שוק הנדל"ן הסוער הצטרפו השבוע נתוני השימוש בכרטיסי אשראי שהצביעו על המשך המגמה החיובית בין החודשים אוגוסט לאוקטובר ב 7.5%. נראה שאין טעם לדוש פעם נוספת בנתונים הללו מאחר והמשמעות שלהם היא ברורה לגמרי: הצרכן הישראלי חש טוב, הוא מרגיש בטוח במקום העבודה שלו (ראו את נתוני התעסוקה) ולכן הוא חוזר לצרוך. לא רק זאת, אלא שהוא גם זוכה לממן את הרכישות שלו בריביות מאוד נמוכות, מה שמשפר מאוד את חווית הקניה.

אלא שאם בחודשים האחרונים חשנו שהמשק שב לשיעורי צמיחה נאים בעיקר בזכות הצרכן הישראלי, הרי שמקור מסוים של דאגה החל לצוץ מכיוון היצוא.

המדד המשולב לחודש אוקטובר שעל אף שעלה ב 0.1%, הציג בין רכיביו ירידה ביצוא השירותים והסחורות ב 3.2% ובחצי אחוז בהתאמה.

נתונים אלו מצטרפים לירידה ביצוא הסחורות שמציג ירידה כבר מחודש מאי. יתכן שאת הירידה ביצוא ניתן לייחס לחששות הגוברים להחמרת המשבר באירופה, מה שגורם ליבואנים האירופיים להקטין את הזמנותיהם בשל החשש מהחמרת המשבר. במקביל ובמידה רבה גם מובן למדי, מדד הייצור התעשייתי רושם גם הוא ירידה כבר חודשיים ברציפות.

מן הסתם, כאשר היקף ההזמנות ליצוא קטן, הדבר יבוא לידי ביטוי גם בהיקפי הייצור. האם יש בנתוני הייצור והיצוא לבשר על ירידה בשיעורי הצמיחה של המשק ? עוד לא היינו מסיקים מסקנות חד משמעיות, מאחר ובמקביל לירידה ביצוא נרשמה בחודש אוקטובר (ובספטמבר) גם עלייה ביבוא התשומות לייצור, מה שאומר שלעת עתה היצרנים רואים בירידה בהיקפי הייצור תופעה זמנית. אבל אין ספק שבמידה וגם נתוני החודשים הקרובים יראו על מגמה דומה, הרי שנהיה חייבים לשנות בהתאם תיק ההשקעות שלנו.