כלל פיננסים לא סביר שהספוקלנטים אחראים להתחזקות השקל

לדעת תמיר פורת, התחזקות השקל נתמכת מצורך אמיתי והספקולנטים מונעים התחזקות רבה יותר
התחזקות השקל היום לא נובעת מאירוע מסוים שחבוי מעיני כל, מדובר בזרםם כספים מתמשך אל השקל שהחל כבר ב-2006. התחזקות השקל נתמכת מצורך אמיתי בו.

קשה להאשים ספקולנטים בהתחזקות השקל כיוון שרוב המסחר הספקולנטי מתבצע דרך חוזים עתידיים, ואלה לא מצביעים על המשך התחזקותו, גם תחזיות האנליסטים צופות כמעט כולן את היחלשותו של המטבע הישראלי.
בנוסף, קשה להאמין שספקולנטים רבים יותר יהמרו על התזקות מטבע של מדינה שמרחפת מעליה סכנת מלחמה עם אירן, מדינה שאינה יציבה פוליטית ושהבנק המרכזי ומשרד האוצר שלה חשודים בהתערבות בשוק המט"ח ע"מ להחליש את המטבע. כך שלמעשה סביר יותר שהספקולנטים מונעים התחזקות חדה יותר של השקל.

העלאת הריבית הצפויה מחר בגוש האירו ברבע אחוז היא לא אירוע מפתיע ששינה את התפיסה בשוק וגם לא התחזיות לגבי הריבית האמריקאית, שלא השתנו, כאשר רוב החזאים עדיין מעריכים שהריבית תישאר על 2%. בישראל הבנק המרכזי די רגוע לגבי האינפלציה כשנגיד הבנק הודיע החודש כי הוא מעריך כי היא תתכנס ליעדה כבר במחצית הראשונה של 2009 והקונצנזוס בשווקים נשאר על העלאה מתונה של רבע אחוז.

לבנק ישראל יהיה קשה לשנות את מגמת שע"ח ע"י הגדלת רזרבות המט"ח כיוון שמדובר בפעולה מוניטרית ולא ריאלית, כיוון שמדובר בדולרים שסביר כי בסוף ימכרו ויחזרו למחזור. מצד שני, ברור לשווקים כי יהיה בלתי אפשרי להוריד רביות בסביבה אינפלציונית גבוהה ובסביבה עולמית של העלאות ריבית.
משרד האוצר מצידו לא יכול לשנות שע"ח. גם כי אסור לו וגם כיוון שבמידה ויבחר בהחזרת חובות, היוון של אלה כבר מגולמות בחלקן ע"י סוחרי מט"ח ולכן השפעתן תהיה נמוכה. האפשרות היחידה שאפשרית מבחינתו היא להעדיף קניית תוצרת מחו"ל ע"פ תוצרת ישראלית ואת זה הוא כנראה לא יעשה.

סביר כי השקלים הנקנים ע"י בנקים בעולם מיועדים ללקוחות שנזקקים לשקלים לתשלומים עבור סחורות ושירותים שהם רוכשים מישראל. התחזקות השקל תמשיך כל עוד הביקוש לשקלים יהיה גבוה מהביקוש לדולרים וכפי שהדולר התחזק מול השקל במשך תקופה ארוכה הוא גם יכול להיחלש במשך תקופה ארוכה. כנראה שההתחזקות החדה של השקל שאנו רואים היום היא תיקון לתיקון. השקל נחלש מעט לאחרונה והוא מתקן חזרה לכיוון המגמה.