אפסילון: תשאירו משהו בחנויות...

עידן אזולאי, מנכ"ל בית ההשקעות: "השבוע הזדמן לנו לדבר עם גורם בכיר בענף כרטיסי האשראי שתיאר את מה שהתרחש מבחינת הצריכה הפרטית בתקופה שהחלה ביולי ועד אמצע ספטמבר כ"משהו שעוד לא היה"
מדד חודש אוגוסט היה המדד הראשון מזה זמן רב שעלה מעל הציפיות. בעוד הקונצנזוס ציפה לעלייה של כ0.3%, העלייה בפועל הייתה 0.5%. שינוי מגמה? ממש לא. כמעט כל אותם גורמים שהשפיעו על המדדים הקודמים, השפיעו גם על זה האחרון.

כרגיל, הגורם המשפיע ביותר על המדד היה הדיור. מעט מגוחך היה לשמוע את ההקלה שהובעה בכמה מקומות נוכח ההתמתנות שנרשמה בשיעור העלייה במחירי הדיור. רק 0.7%...

ההתמתנות הזו חסרת משמעות. במאי עלו מחירי הדיור "רק" ב 0.2%, מה שלא הפריע למחירים לזנק בשיעורים שבין 2.2% ל 2.4% בחודשים שלאחר מכן.

ההתמתנות הזו, כמו התמתנויות קודמות היא חסרת משמעות מאחר והסיבה למגמה העיקרית של עליית מחירים נותרה כשהייתה : מאוד מאוד זול לממן רכישת דירה. וגם אם מידי פעם הקונים נסוגים מעט בשל התחושה שהמחירים עלו באופן חד מידי, הם שבים, מאחר ואפילו אם התשואה שהם יקבלו על ההשקעה בדירה תהיה 3%, זו עדיין תשואה גבוהה יותר מהאלטרנטיבה חסרת הסיכון.

אולם הלחצים לעליות מחירים מגיעים לא רק מהדיור. אם נתעלם לרגע מהעליות החדות במחירי הירקות והפירות שנבעו מחום קיצוני (בנק ישראל יכול לרכוש בדולרים שברשותו מזגנים לחקלאים), הרי שמספר לא מבוטל של פרמטרים מצביע על פוטנציאל הולך וגדל להתפתחות של עליות מחירים.

נתוני האבטלה (או ליתר דיוק, האין אבטלה) ידועים לכולם, וגם נתוני השכר שהתפרסמו בשבוע שעבר הראו עלייה (אם כי עדיין לא חריגה) בשכר הממוצע במשק, ולכן לא נתעכב על גורמים אלו.

אלא שהשבוע הזדמן לנו לדבר עם גורם בכיר בענף כרטיסי האשראי שתיאר את מה שהתרחש מבחינת הצריכה הפרטית בתקופה שהחלה ביולי ועד אמצע ספטמבר כ"משהו שעוד לא היה". לפי אותו מקור, שיעור הגידול בשימוש בכרטיסי אשראי נאמד בשתי ספרות "ברמות הגבוהות".

אז יתכן שמידי פעם נקבל נתון כזה או אחר שיראה שסקטור מסוים חווה התמתנות, וסקטור אחר הושפע ממה שמתרחש באירופה או בארה"ב. אולם כל אלו לא יוכלו להתעלם מעובדה אחת חשובה : הצרכן הישראלי מרגיש טוב ובטוח. הוא חש ביטחון במקום העבודה שלו, ערך הדירה שלו נשמר, שלא לומר עולה באופן עקבי, ומבחינתו המשבר זה איזשהו זיכרון רחוק שלא השאיר שום סימנים או צלקות.

דרך אגב, הצרכן הישראלי אינו היחיד שמרגיש כך. את אותה תחושה מרגישים גם הצרכנים באוסטרליה, הודו (שהעלתה השבוע את הריבית פעם נוספת), קנדה ועוד.

המצב שבו הצרכן חש בטוח וטוב לצד העובדה שעלויות המימון שלו נמוכות מאוד יוצרות כר נוח לעליות מחירים. ולכן, הריבית במשק תעלה בקצב מהיר יותר מרוב התחזיות הנוכחיות. ואם בנק ישראל לא יעלה אותה, אז השוק יעלה אותה בשבילו.

הטענה לפיה האינפלציה נמצאת בטווח היעד ולכן אין צורך להעלות את הריבית לא תעמוד במבחן המציאות, מאחר וההנחה, לפיה האינפלציה תיוותר מתונה לאור הנתונים שהוצגו לעיל, שוגה באשליות.

רק בימים האחרונים נדמה היה שהשוק מתחיל להפנים את הסיכון שטמון באחזקת שקלים במח"מ בינוני – ארוך (בעיקר בינוני) והתשואות החלו לעלות קלות. מאחר ואנו מניחים שהריבית אינה מותאמת לרמת הפעילות במשק, אנו לא רואים את ההיגיון שיש באחזקת אגרת חוב שקליות במח"מ שאינו קצר.

אם עוד איכשהו ניתן למצוא טיעונים בזכות הארוכות מאוד (שיפוע תלול וכו'), הרי שהתשואות בטווחים שבין שנתיים לחמש לערך (2.85% - 3.8%) לא מספקות למשקיעים שום פרמיית סיכון. כהרגלנו בחודשים האחרונים, אנו שומרים בתיק השקלי שלנו על מח"מ קצר.


מה עם שאר האפיקים הסולידיים? גם הצמודים הממשלתיים לא מלהיבים אותנו, בעיקר לא הטווחים הקצרים – בינוניים. כך נשארנו עם הקונצרני שמציע כיום מרווחים משופרים מעט לעומת השבוע שעבר, בעיקר תל בונד 40 שהמרווח שלו לעומת ממשלתי עומד על 2.2%. אגרות החוב בדירוגים נמוכים סבלו אף הן מירידות שערים ונבירה מעמיקה ביניהן עשויה להעלות כמה אגרות שנסחרות בתשואות אטרקטיביות, מדיניות שמיושמת בקרן 'אפסילון (A0*)(!**) אג"ח פרימיום' (5104930).

בשבוע שעבר נכתב בסקירה כי רמת הפעילות הכלכלית בעולם עדיין לא שבה לרמתה שמלפני המשבר. ובכן, ברוח הימים הללו, קבלו תיקון. הייצור התעשייתי שב ועבר את רמת השיא הקודמת שהייתה אי שם בתחילת 2008. DOUBLE DIP ? זה נראה יותר כמו DOUBLE TOP.

הערה קטנה לסיום : בראיון שנערך עימו בשבוע שעבר טען וורן באפט, שהמיתון קיים בעיקר בתקשורת. באפט סיפר שהחברות שלו חוות התאוששות שבאה לידי ביטוי לא רק בגידול במכירות, אלא גם בגיוס של כוח אדם. רוביני לעומתו, המשיך להביע את תחזיתו הפסימית בכתבה שפורסמה בתחילת השבוע שעבר.

מי צודק? קשה לדעת, אבל בדרך כלל מומלץ ללכת עם מי שיותר עשיר.