אפסילון בית השקעות: "בכל שבוע שבו רוביני מופיע במדיה הכלכלית יותר מפעמיים, אנחנו קונים מניות"

עידן אזולאי, מנכ"ל בית ההשקעות מסביר את הכלל החדש בבית ההשקעות: "מצטערים על ההשתלחות, אולם שימו לב שבכל פעם שהשוק יורד כמה ימים ברציפות, הפסימיים המקצועיים מופיעים בהמוניהם בראשותו של רוביני"
החיים הם סוג של תהליך. מתחילים בנקודה מסויימת, מתכננים, ואם הכל מסתדר, מגיעים לנקודה הבאה. כלום לא סטטי. הכל דינמי. אנשים ריאליים שמגיעים לנקודה לא סימפטית אחת יפעלו בדרך כלל לכך שהם יעברו למקום טוב יותר.

בוודאי תשאלו את עצמכם מה פשר הפרץ הפילוסופי הזה. התשובה נעוצה בעובדה שבתחום עיסוקנו הספציפי קיימת נטיית יתר להתעסק עם נתוני העבר ולהתעלם מהדינאמיקה של התהליכים הכלכליים.

למה הכוונה ? קחו לדוגמה את מצבן של החברות. נתוני המקרו האחרונים, על אף שברובם היו טובים מהצפי, עדיין מראים שהפעילות הכלכלית בעולם (בעיקר בעולם המערבי) נמצאת ברמה נמוכה ביחס לרמות השיא של טרום המשבר.

הפסימי טוען שבשל הבעיות המבניות הקשות שבהם נתונות הכלכלות הגדולות בעולם, יקשה על החברות לחזור לרמות ושיעורי ריווחיות גבוהים. זה המצב הסטטי. אלא שגם הפסימי יתקשה להתמודד עם התהליך שקורה במקביל והוא גל גיוס הכספים האדיר שעובר על העולם העסקי. אין לנו את הסטטיסטיקה המדוייקת, אבל כנראה שלנגד עינינו מתחולל גל גיוסי ההון הגדול מאז ומעולם. חברות מכל הגדלים ומכל הדירוגים מגייסות סכומי עתק בשווקים ומשביעות את תאבונם של המשקיעים לתשואה (נו, בתשואות שהן מגייסות אפשר להתווכח עם האמירה הזו).

מי שלא מעורה במה שקורה בעולם, יכול להניח שהחברות מגייסות בשל מחסור גדול בהון או במזומנים, אלא שכידוע, האמת היא שונה לגמרי. החברות הציבוריות בארה"ב לא רק מאכלסות בקופתן סכום אדיר של 1.8 טריליון דולר, שמהווה לפי הערכות כ 10% משווי השוק שלהן, אלא שהן מייצרות מידי שנה 800 מליארד דולר בתזרים תפעולי. Money is not a problem.

הסיבה לגל הגיוסים הנוכחי היא די ברורה: מגייסים כשאפשר ולא כשצריך. ועכשיו אפשר. לא רק שאפשר לגייס, אלא שניתן לעשות זאת בעלויות מאוד מאוד נמוכות. DELL ו HP גייסו בשבוע שעבר 1.5 ו 3 מיליארד דולר בהתאמה, באגרת לשלוש שנים בתשואה של קצת מעל לאחוז.

נדמה שמיותר לציין שבקופתן של שתי חברות הענק הללו יושבים כמה מיליארדי דולרים, והחברות מייצרות מזומנים מפעילותן השוטפת באופן קבוע. אבל אם ניתן לגייס בעלויות כל כך נמוכות, אז למה לא ? אלא שלא רק חברות שדירוגן גבוה מגייסות, גם כאלו שדירוגן נמוך. חברות בדירוגים נמוכים גייסו בשבוע האחרון 17 מיליארד דולר שמהווה את הרמה הגבוהה ביותר מאז נפילת ליהמן.

בקיצור, כולם מגייסים. השאלה היא : לשם מה? הרי רוב התחזיות מדברות על תהליך ארוך מאוד של התאוששות שיגרום לכך שהסכומים המגוייסים יישבו במאזניהן של החברות עוד הרבה מאוד זמן. אז זהו, שזה תהליך.

לתהליך הזה קוראים התאוששות. יתכן והיא תהיה איטית ויתכן שתהיה מהירה, אבל התהליך כבר החל. העולם אכן נמצא עדיין בסוג של הנג אובר מהטראומה של סתיו 2008. זה ניכר במאניה דיפרסיה שתוקפת את השווקים שעוברים ממצב של אופוריה למצב של דיכאון בפרק זמן קצר.

זה ניכר בחשש הרב של המשקיעים מפני נפילה מחודשת, או מכך שלפתע יתגלה "בור" חדש וכן הלאה. אבל גם הטראומות הקשות לא יכולות לעצור את התהליך. בשלב ראשון החברות מגייסות כספים, ובשלב השני הן יצטרכו לעשות איתו משהו מפני שהמשקיעים מאוד לא אוהבים חברות שאינן מנצלות את הונן כיאות. בסופו של יום, חברות נמדדות קודם כל לפי היכולת שלהן לייצר תשואה על ההון.

אז מה יהיה השלב הבא של התהליך? ייתכנו שני שלבים עיקריים שיכולים להתרחש במקביל. הראשון, התהליך של מיזוגים ורכישות שבו הגדולים והעשירים ירכשו את הקטנים ובעלי הפוטנציאל ילך ויתעצם. כבר עתה ניתן להבחין שהתהליך הזה החל.

החל? יש לדייק, התהליך של מיזוגים ורכישות בעולם נמצא בעיצומו (על כך כבר כתבנו לפני זמן לא רב). מיזוגים ורכישות מובילים לא רק ליצירת גופים עסקיים גדולים ומגוונים יותר, כי אם גם לעלייה בתמחורן של חברות / ענפים. המחשה טובה לנקודה הזו ניתן לקבל מהזינוק במנייתה של חברת PAR3 שנגרם כתוצאה מהקרב עליה בין DELL ל HP.

בשלב השני, אנו מעריכים שיחל תהליך של הגדלת ההשקעה בציוד, תשתיות ושדרוגים, תהליך שהחברות נמנעו עד כה מלבצע אותו בשל החשש מנפילה מחודשת בפעילות הכלכלית. בניגוד לתהליך של המיזוגים והרכישות, לא ניתן עדיין למצוא עדות להגדלת ההשקעה של חברות בציוד ויתכן שהתהליך יחל רק כאשר החברות תהיינה משוכנעות שההתאוששות אינה קצרת מועד.

יתרה מכך, תהליך של הגדלת השקעות צריך לקרות לא רק בגלל שלחברות יש כסף, אלא בראש ובראשונה, בשל עלייה בביקוש למוצרים. דבר שאותו לא רואים עדיין (במידה משמעותית), לפחות לא במשקים המפותחים. אולם כפי שכתבנו בתחילת דברינו, הכל זה תהליך. סביר להניח שבתחילה החברות ימשיכו ב"מירוץ החימוש" שלהן ורק לאחר מכן ייחל הגל של שדרוגים והגדלת השקעות.

מאחר והיום החברות עשירות יותר מהמדינות, אנו סבורים שתהליך ההתאוששות העולמי יונע על ידי המגזר העסקי ולא על ידי הממשלות. אולם כמעט מכל זווית שבה אנו בוחנים את הדברים, המגזר העסקי עשיר יותר מבעבר, ממונף פחות ויעיל יותר מאשר היה לפני המשבר. הוא רק זקוק לקצת יותר ביטחון בעמידותם של המשקים.

אבל גם זה תהליך, שלהערכתנו ימשיך לתמוך בשווקים. מעבר למשמעויות החיוביות שיש לתהליך הזה על השווקים, יש לכך גם השלכות על החברות הרוכשות. בגל הגאות הבא נמצא אותן חזקות יותר, ובעלות פריסה רחבה, הן גיאוגרפית והן טכנולוגית.

לכן, אנו סבורים שלאור הנתונים הללו לצד התמחורים המאוד מאוד אטרקטיביים של החברות הגדולות, יש להחזיקן במשקל רב. הגדלנו ונמשיך להגדיל את האחזקה בחברות ה LARGE CAP הזרות, הן בקרנות הקנייתיות כגון 'אפסילון (4A* ) 36, והן בקרנות המעורבות (כגון אפסילון (B2*)תיק השקעות).

לפני כמה חודשים החלטנו על כלל חדש : בכל שבוע שבו רוביני מופיע במדיה הכלכלית יותר מפעמיים, אנחנו קונים מניות. מצטערים על ההשתלחות, אולם שימו לב שבכל פעם שהשוק יורד כמה ימים ברציפות, הפסימיים המקצועיים מופיעים בהמוניהם בראשותו של רוביני.

השבוע, ממש במקרה, מצאנו באחד מהבלוגים הכלכליים גרף שמתאר את המתאם בין תדירות הופעותיו של רוביני למדד S&P 500. כל מילה מיותרת. תבלו.