לאומי: נראה כי הסנטימנט בשווקים ילך ויורע לפני שישתפר

בנק לאומי

מניות בעולם

ארה"ב - נתוני המאקרו מכבידים על השווקים

נתוני מאקרו גרועים מן הצפוי, בראשם מכירות הבתים הקיימים והחדשים שהיו נמוכים בהרבה מן הצפוי, העיבו על סנטימנט המשקיעים והביאו לירידות שערים בשבוע השלישי ברציפות.

בין ההתרחשויות החיוביות יותר בשבוע האחרון ניתן היה למצוא את המשך פעילות המיזוגים והרכישות (ראה בהמשך) והצהרות יושב ראש ה-FED בסוף השבוע כי הבנק המרכזי יעשה את כל שביכולתו בכדי להבטיח את המשך תהליך ההתאוששות הכלכלית. אך אלו לא הצליחו להפוך את המגמה השבועית. בסיכום שבועי איבד מדד ה-S&P500 0.7%, ה- Dow Jonesאיבד 0.6% ומדד ה- NASDAQ רשם את התשואה הגרועה ביותר כשאיבד 1.2% מערכו.

סקטורים ומניות בולטות בארה"ב

בסקטורי ה- S&P500אחריהם אנו עוקבים, נרשמה מגמה מעורבת. סקטורי התשתיות, התקשורת והאנרגיה רשמו עליות שערים ולעומתם כל שאר הסקטורים איבדו מערכם. מבין שלושת הסקטורים שרשמו עליות שערים, רשם סקטור התשתיות הדפנסיבי את התשואה הגבוהה ביותר (2%). לשלילה, בלט סקטור הטכנולוגיה (2%-). Intel (2.9%-), הנחשבת לברומטר לפעילות בתחום המוליכים למחצה עדכנה את תחזית המכירות לרבעון השלישי כלפי מטה.

בעקבות חדשות אלו, ובעקבות הורדות דירוג של אנליסטים, רשמה מניית Sandisk (17.6%-) את התשואה הגרועה ביותר בסקטור. בחדשות מיזוגים ורכישות, הנהלת Potash (1.3%-) עומדת עדיין בסירובה להצעת הרכש של חברת BHP (0.1%-), ועל פי הידיעות Sinochem הסינית ו-Vale הברזילאית אף הן שוקלות להציע הצעות רכשה לחברה.

בארה"ב חברת פתרונות האחסון Par3 (80%+) נמצאה במרכז מלחמת השתלטות, הנערכת בין HP (4.6%-) ל-Dell (1.5%-). שניסו לרכוש את החברה בכדי להגביר את יכולת התחרות שלהן מול Cisco. בסופו של דבר ניצחה HP במאבק עם תג מחיר של 30$ למניית Par3. מחירה של Par3 לפני שבועיים: 9.65$.

אירופה - שבוע שלישי של ירידות שערים

בשבוע האחרון איבד מדד ה-Dow Jones Stoxx 600 0.4% מערכו, ובכך השלים שבוע שלילי של ירידות שערים. בין החדשות שטיפחו אווירה פסימית בקרב המשקיעים באירופה: נתוני המאקרו בארה"ב והורדת דירוג החוב של אירלנד מ: AA ל: AA- על ידי סוכנות S&P, בשל הערכות כי החוב הממשלתי יגיע ל: 113% מהתמ"ג בשנת 2012. 14 מתוך 18 מדדי המניות בשווקים המפותחים רשמו ירידות שערים השבוע. מדדי ה-DAX וה-CAC איבדו 0.9% ו-0.5% מערכם בהתאמה.

לעומת זאת באנגליה, נע ה-FTSE במגמה חיובית כשהוסיף 0.1% לערכו. במדינות ה-PIGS, למעט ספרד, נרשמו גם כן ירידות שערים. מדד ה-ISEQ האירי רשם את התשואה הגרועה ביותר כשאיבד 3.1% מערכו. מדדי ה-ASE היווני וה- PSI20הפורטוגזי איבדו 2.7% ו-0.1% מערכם בהתאמה. בניגוד למגמה רשם ה-IBEX הספרדי עליית שערים בשיעור של 0.5% בהובלת חברת הבנייה Ferrovial, שהוסיפה 8.4% לערכה, לאחר שכביש אגרה שבבעלות החברה נמכר לקרן פנסיה קנדית.

ברמה הסקטוריאלית נרשמה מגמה מעורבת. לחיוב בלט סקטור התקשורת (1.9%), הנחשב דפנסיבי בעיני המשקיעים. את התשואה הגרועה ביותר, בדומה לארה"ב, רשם סקטור הטכנולוגיה (2.6%-). את התשואה הגרועה ביותר בסקטור רשמה מניית יצרנית ציוד ייצור המוליכים למחצה, ASML HOLDING ההולנדית, שאיבדה מערכה בעקבות השינוי החד בסנטימנט כלפי תעשיית המוליכים למחצה.

אסיה פסיפיק - נכנעת למגמה

בסיכום שבועי איבד מדד MSCI לאסיה פסיפיק 1.2% מערכו. ביפן רשם ה-Nikkei ירידת שערים בשיעור של 2% בעקבות האטה בגידול בייצוא בחודש החמישי ברציפות ובשל התחזקותו של הין לרמה של 85.2 ין לדולר בסוף השבוע, הפוגע בפוטנציאל הרווחים של החברות היצואניות.

ביום שלישי הגיע שער הין-דולר לרמה של 83.9, הרמה הנמוכה ביותר מאז 1995. בסין, מדדי ה-Xinhua, ה-Hang Seng וה-CSI300 איבדו 2.9%, 1.8% ו-1.4% בהתאמה. בין מניות החברות הסיניות בלטו לשלילה חברות ייזום הנדל"ן, זאת בעקבות הערכות כי הממשל הסיני יטיל מס רכוש בהמשך למאמציו לקירור שוק הנדל"ן.

בקוריאה איבד ה-Kospi 2.6% מערכו בעקבות ירידה במדד ביטחון הצרכן לראשונה מזה חמישה חודשים ובאוסטרליה איבד ה-ASX200 1.4% בעקבות ירידה לא צפויה של 4% בהשקעות עסקיות ובעקבות חוסר הצלחת הקואליציה כמו גם האופוזיציה להשיג רוב מוחלט בבחירות שהתקיימו בסוף השבוע. ברמה הסקטוריאלית רשמו מניות הטכנולוגיה וחומרי הגלם את התשואות הגרועות ביותר.

מבט לעתיד

בוועידת ה-FED השנתית ב-Jackson Hole שבקולוראדו, אמר כאמור יו"ר הבנק המרכזי Ben Bernanke כי הבנק המרכזי יעשה את כל שביכולתו בכדי להבטיח את המשך תהליך ההתאוששות הכלכלית.

כרגע לא רואה Bernanke צורך להפעיל כלי הרחבה מוניטארית נוספים, למרות שלדבריו הכלכלה צמחה בשנה האחרונה בקצב איטי מדי ורמת האבטלה גבוהה מדי. אך משחק ההשקעות בשוקי ההון הוא בעיקר משחק של ציפיות.

נתוני המאקרו שפורסמו בשבועות האחרונים מעידים לכל הפחות על האטה בתהליך ההתאוששות, ולכן המשקיעים מצפים להתחייבות ולפעולה של הממשל והבנק המרכזי לתמיכה בכלכלה. לעומתם, חלק מחברי הבנק המרכזי ורוב הפוליטיקאים בוושינגטון מעדיפים לפי שעה שלא לספק זריקת מרץ נוספת לכלכלה, אם בשל חששות מהתפרצות אינפלציונית ואם מחשש כי קהל הבוחרים לא יעריך שימוש נוסף בכספי המיסים לחילוץ בנקים וחברות גדולות.

סביר להניח כי בכדי לשכנע את ציבור הבוחרים כי דרושה התערבות ממשלתית נוספת יהיה צריך המצב להמשיך ולהידרדר. לכן, מכיוון שלפי שעה נראה כי הפוטנציאל להתערבות נוספת בטווח הקצר בכלכלה אינו גבוה, נראה גם כי הסנטימנט בשווקים ילך ויורע לפני שישתפר.

בנוסף, סביר להניח כי המשך נתוני המאקרו המצביעים על האטה בתהליך ההתאוששות, ימשיכו לספק דלק לסנטימנט השלילי בשווקים.

למרות זאת, נחזור ונאמר כי איננו עומדים בפני שלב נוסף של מיתון בכלכלה העולמית ולפיכך מעריכים כי מחירי המניות נמוכים באופן יחסי. עם זאת, אנו צופים כי התנודתיות תמשיך בטווח הנראה לעין.

אנו ממשיכים להמליץ למשקיעים אוהבי הסיכון להמשיך ולחפש נכסים במחירי הזדמנות אך לקחת בחשבון שטווח ההשקעה צריך להיות ארוך. במקביל, אנו ממשיכים להחזיק בדעתנו כי משקיעים החוששים להפסיד את כספם בטווח הקצר עדיף שיתרחקו מן הזירה בזמן זה.

איגרות חוב ממשלתיות בעולם

ארה"ב

עליית תשואות לאורך העקום. נאומו של Bernanke, ירידה במספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה ונתון גבוה במעט מהצפוי של הגידול בתמ"ג, הביאו בסיכום שבועי לעליית תשואות מתונה לאורך העקום. זאת לאחר שבתחילת השבוע נרשמה ירידת תשואות בעקבות נתונים מאכזבים מענף הנדל"ן.

תשואת האיגרות בעלות שנתיים לפדיון עלתה ב- 6 נקודות בסיס ל: 0.55%. האיגרות בעלות 10 שנים לפדיון הוסיפו 3 נקודות בסיס לתשואתן ל: 2.64%.

תחילת שבוע המסחר היוותה המשך ישיר למגמת המסחר בשבועות הקודמים, עת נתונים מאכזבים הקשורים למכירות הבתים בארה"ב בתוספת לעלייה מתונה ונמוכה מהצפוי בהזמנות מוצרים ברי-קיימא, הביאו לירידת תשואות לאורך העקום.

תשואת האיגרות לשנתיים ול- 10 שנים כבר הגיעה לרמות של 0.45% ושל 2.41% בהתאמה. רמת תשואות זו מהווה שפל של כל הזמנים באיגרות לשנתיים ושפל של 17 חודשים באיגרות ל: 10 שנים. המשקיעים חששו כי גל נתוני המאקרו השלילים של החודשים האחרונים מגביר את הסיכוי כי ארה"ב עומדת בפני כניסה למיתון חוזר. חשש זה גובה על ידי עמדות פסימיות יחסית שהביעו כלכלנים כדוגמת Robert Shiller, Paul Krugman ו- Martin Feldstein.

אלא שבהמשך השבוע התהפכה מגמת המסחר בזכות ירידה מפתיעה בתביעות הראשוניות לדמי אבטלה, ירידה באחוז הבתים בתהליכי עיקול (אם כי הרמה האבסולוטית עודה גבוהה), פרסום העדכון בנוגע לשינוי בתמ"ג ברבעון II 2010 (שאומנם עודכן בחדות כלפי מטה אך היה גבוה מתחזיות הכלכלנים), אבל בעיקר הודות לנאומו של יו"ר הבנק המרכזי, Ben Bernanke. הנאום ניתן במהלך ועידה של נציגי בנקים מרכזיים מרחבי העולם שהתקיימה בארה"ב.

לדברי Bernanke הצמיחה בארה"ב נמוכה מדי ושיעור האבטלה גבוה מדי, זאת בהשוואה לתחזית המוקדמת של הבנק המרכזי מלפני מספר חודשים. יתר על כן הבנק המרכזי מוכן להכריז על צעדים מוניטאריים נוספים לתמיכה בכלכלה במידה והדבר יידרש.

הדברים התפרשו כצפירת ארגעה בקרב המשקיעים. ראשית Bernanke הדגיש בנאומו כי הבנק המרכזי צופה המשך צמיחה כלכלית איטית ונמוכה מהציפיות המוקדמות ולא בהכרח כניסה חוזרת למיתון. שנית הוא הרגיע את אלו החוששים כי בארסנל הבנק המרכזי לא נותרה עוד תחמושת שעשויה לסייע למשק המקומי לאחר שהתחמושת בוזבזה במהלך חילוץ המשק מהמיתון הכבד של 2008. שלישית Bernanke לא התחייב שהבנק המרכזי ירחיב את היקף רכישות אג"ח הממשלתיות המתוכנן על ידו ובכך פתח צוהר קטן לעליית תשואות מתונה לאורך העקום.

אנו סבורים שגם לאחר עליית התשואות השבועית לאורך העקום רמת התשואות הנוכחית היא נמוכה, אינה מגלמת בתוכה פוטנציאל לרווחי הון משמעותיים ומגלמת תסריט של גלישת הכלכלה האמריקאית למיתון חוזר. ה

ואיל וההסתברות לחזרה למיתון אומנם עלתה בחודשים האחרונים בעקבות נתוני המאקרו המאכזבים ואולם עדיין אינה ודאית, לפחות לפי התרחיש המרכזי של הבנק המרכזי, אנו צופים עליית תשואות לאורך העקום הממשלתי.

יחד עם זאת, להערכתנו העלייה תהיה מתונה ותכלול גם פרקי זמן קצרים של ירידת תשואות. מבין הגורמים העיקריים שילחצו את רמת התשואות כלפי מטה וימנעו עליית תשואות חדה מדי: היעדר סימנים להיווצרות לחצים אינפלציוניים, מדיניות השמירה על ריבית נמוכה של הבנק המרכזי, קצב התאוששות כלכלית איטי ומעל לכל ידיעת המשקיעים כי במידה והם מהמרים על מגמה של עליית תשואות הם נוקטים פוזיציה נגדית לבנק המרכזי שבהחלטתו לשמור על היקף מאזנו, אותת על מחויבות לשמירה על רמת תשואות נמוכה לאורך העקום הממשלתי. האנליסטים חוזים כי בסוף שנת 2010 תגיע תשואות האיגרות לשנתיים ול- 10 שנים לרמות של 0.78% ושל 3.03% בהתאמה.


ציפיות האינפלציה המגולמות באג"ח הצמודות למדד (TIPS), עומדות על כ- 0.60% בטווחים הקצרים (0.56% לפני שבוע) ו- 1.63% בארוכים (1.59% לפני שבוע). אנו סבורים כי ישנה עדיפות לאפיק הצמוד על פני האפיק הנומינאלי, בפרט במח"מ הבינוני-ארוך. גם באפיק הקונצרני אנו מעדיפים אג"ח בעלות מח"מ בינוני עד ארוך. פרמיית הסיכון הממוצעת של אג"ח קונצרניות בדירוגי השקעה מעל אג"ח ממשלתיות, עלתה השבוע ב- 3 נקודות בסיס ל: 191 נקודות בסיס ומשקפת תשואה ממוצעת לפדיון של 3.87%.

גוש האירו

מגמת מסחר מעורבת בעקום הממשלתי הגרמני. בחלק הקצר של העקום נרשמה עליית תשואות מתונה בעקבות נאומו של Bernanke ביום שישי בארה"ב. בחלק הארוך של העקום נרשם שבוע 5 ברציפות של ירידת תשואות לאור חשש מהאטה בקצב הצמיחה העולמי והורדת דירוג האשראי לאירלנד. האיגרות הגרמניות לשנתיים הוסיפו 2 נקודות בסיס ל: 0.63%. תשואת האיגרות ל- 10 שנים ירדה ב: 7 נקודות בסיס ל: 2.20%.

כמו בארה"ב גם בגוש האירו מתגבר החשש מתסריט של גלישה למיתון חוזר, המקבל רוח גבית מהתבטאויות של בכירי הכלכלנים בעולם ובמקרה זה של Joseph Stiglitz, חתן פרס נובל לכלכלה. גם הזהרתו של נשיא הבנק המרכזי בגוש האירו, Jean-Claude Trichet, כי ממשלות הגוש מסתכנות בכניסה "לעשור אבוד" במהלכו יחוו צמיחה כלכלית איטית במידה ולא ינקטו צעדים מיידים להקטנת הגירעונות שלהן, לא תרמה למפלס האופטימיות של המשקיעים.

אם לא די בכך הרי שחשש מחדלות פירעון של חלק ממדינות הגוש התעורר שוב במהלך השבוע שעבר, עת חברת דירוג האשראי S&P הורידה את הדירוג של אירלנד מ: AA ל: AA- בתחזית שלילית, שמשמעותה אפשרות סבירה להפחתה נוספת בדירוג בעתיד. הסיבה להורדת הדירוג היא העלויות הגבוהות הכרוכות בחילוץ המערכת הבנקאית במדינה.

כמו במסחר באג"ח ממשלתיות בארה"ב, כך גם בגוש האירו, נאומו של Bernanke שינה את מגמת המסחר והביא לעליית תשואות. בחלק הארוך של העקום הספיקה עליית התשואות רק לקזז חלק מירידת התשואות השבועית ובחלק הקצר שלו היא גרמה לעליית תשואות בסיכום שבועי.
לאחר ירידת התשואות של השבועות האחרונים באג"ח של ממשלות גוש האירו בעלות הגירעונות הנמוכים ובעיקר גרמניה, לא נותר עוד "בשר רב על העצם". לפיכך למשקיעים סולידיים מומלץ לקצר מח"מ, בשל רמת תשואות נמוכה לאורך העקום.

יחד עם זאת קצב עליית התשואות צפוי להיות איטי הואיל וכל עוד קיים חשש ממיתון חוזר בארה"ב ומחדלות פירעון של חלק ממדינות גוש האירו, אין לצפות לעליית תשואות חדה לאורך העקום הממשלתי הגרמני.

מנגד בכל הקשור לאג"ח של המדיניות הפריפריאליות בגוש, הפחתת דירוג האשראי של אירלנד והתרחבות פרמיית הסיכון בין אג"ח של ל: 10 שנים של אירלנד למקבילתה הגרמנית לרמה של 352 נקודות בסיס במהלך השבוע, מהווה תזכורת לרמת הסיכון שבהשקעה באג"ח של מדינות ה: PIGS. בולטת לשלילה יוון עם רמת תשואות דו-ספרתית, הרומזת כי לפחות חלק מהפעילים בשוק מאמינים כי בעתיד הרחוק יותר יאלצו המשקיעים באג"ח של הממשלה היוונית להשתתף במאמץ היווני לצמצום הגירעון באמצעות פריסת חוב או גילוחו. לפיכך, משקיעים שונאי סיכון רצוי שיתרחקו גם כיום מאג"ח של מדינות ה: PIGS ככלל ומאג"ח היווניות בפרט.

בריטניה

מגמה מעורבת נרשמה גם בבריטניה, כאשר תשואת האיגרות לשנתיים עלתה ב: 2 נקודות בסיס ל: 0.66% ותשואת האיגרות ל- 10 שנים ירדה ב: 8 נקודות בסיס ל: 2.90%.
מגמת המסחר באג"ח הממשלתיות בבריטניה הושפעה במידה רבה מן ההתפתחויות בארה"ב ובגוש האירו.


מט"ח ריביות וסחורות

האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר השבועי ברמה של 82.92 (83.06 בשבוע שעבר), המשקפת לדולר האמריקני היחלשות בשיעור ממוצע של 0.2% ביחס לסל המטבעות הכלולים בו (אירו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה, תיסוף הדולר מול מטבעות הסל מסתכם כיום בשיעור של כ- 6.5%.

בלטו השבוע במסחר: הדולר הניו זילנדי והפר"ש שרשמו התחזקות בשיעורים של 0.85% ו- 0.76% בהתאמה מול הדולר האמריקני.

האירועים הבאים עמדו ברקע המסחר בשבוע החולף:
1.חששות לגבי עתיד הצמיחה הכלכלית בארה"ב. השבוע המשיכו להתפרסם אינדיקאטורים כלכליים מאכזבים בארה"ב, ביניהם מכירות הבתים, יד שנייה וחדשים, והזמנות המוצרים ברי הקיימא. כפועל יוצא, המשקיעים המשיכו להקטין סיכונים ולמצוא מפלט מטבעי בפר"ש ובין היפני.

2.התחזקות הין, אשר הביאה אותו בשבוע האחרון להיסחר ברמת שיא של ה-15 השנים האחרונות, כ- 83.6 ין לדולר, הביאה גם לספקולציות באשר לכוונת השלטון היפני להתערב במסחר במטבע החוץ. הערכות אלו התחזקו לאחר שראש הממשלה היפני אמר ביום ו' האחרון כי הממשלה מוכנה לנקוט באמצעים חריפים.

יש לציין כי הלחצים הפוליטיים בהם הממשלה המקומית נתונה אינם פשוטים, לאור הקושי שמציבה התחזקות המטבע המקומי על היצרניות והיצואניות היפניות. יחד עם זאת, קיימים לא מעט שיקולים כנגד התערבות במסחר במט"ח, פעולה אשר נעשתה לאחרונה על-ידי היפנים בשנת 2004. ביניהם, הקושי ליישם בהצלחה התערבות שכזו לאור האינטרס ההפוך של ארה"ב ומדינות גוש האירו, הנהנות מהתמיכה שמטבע חלש מספק לייצוא שלהן.

3.הדולר הקנדי. נמשכה מגמת ההיחלשות בדולר הקנדי בעוד שערו מגיע במהלך השבוע לרמה של 1.067 דולר קנדי לדולר אמריקני אחד. עם זאת, לקראת סוף השבוע התחזק המטבע הקנדי תוך שהוא נתמך בעליית מחיר הנפט. להיפוך במגמת המסחר במטבע התלוותה גם התחזקות הדולר האוסטרלי והדולר הניו זילנדי, מטבעות אשר המסחר בהן מושפע מכיוון המסחר בנפט ובסחורות כמו גם מנטיית המשקיעים להגדלת מרכיב הסיכון בתיקיהם.

4.התבטאות יו"ר הפד לקראת סוף השבוע. כאמור, נגיד הבנק המרכזי נשא דברים בוועידת ה-FED השנתית ב-Jackson Hole שבארה"ב, ובמסגרת נאומו אמר כי הבנק יעשה את כל שביכולתו בכדי להבטיח את המשך תהליך ההתאוששות הכלכלית. דבריו הביאו לירידת מה במפלס חששות המשקיעים ובחלק מהמקרים תמך אף בהיפוך מגמת המסחר שאפיינה את ימיו הראשונים של השבוע.

להערכתנו, במהלך שנת 2010, התחזקות הדולר האמריקני עשויה עדיין להיתמך בגורמים הבאים: הערכת החסר של הדולר על פי שוויון כוח הקנייה הנאמד כרגע בלמעלה מ- 10% מול האירו, היותו מטבע מקלט בעיתות אי ודאות ותחזיות לנתוני מאקרו עדיפים על רקע המדיניות הפיסקאלית המרסנת שתונהג באירופה.


חוזי הפד
חוזי הפד (חוזים על הריבית המוניטארית בארה"ב) לחודש ינואר 2011 מגלמים כעת תשואה של 0.18% (0.17% בשבוע שעבר). ריבית הלייבור הדולרית העתידית ל- 6 חודשים למועד זה עומדת על 1.1% (1.15% בשבוע שעבר), בעוד הריבית העתידית הנקובה ביורו נותרה ללא שינוי ברמה של 1.64%.
ריבית הלייבור הדולרית ספוט ל- 6 ח' ננעלה ברמה של 0.50319% (0.54563% בשבוע שעבר).

סחורות
מדד מחירי הסחורות ה- CRB, המשקלל מחירי 19 חומרי גלם שונים (אנרגיה, מתכות יקרות, מתכות תעשייתיות וסחורות חקלאיות) רשם התחזקות שבועית קלה, בשיעור של 0.1% במונחים דולריים. מתחילת השנה, מדד הסחורות מצביע כיום על שחיקה דולרית ממוצעת בשיעור של 5.7%.
בטווח הבינוני והארוך מחירי הסחורות יוסיפו להיות מושפעים ממצבה של הכלכלה הריאלית הגלובלית, כמו גם מן המתאם השלילי בדרך כלל עם הדולר האמריקני. חריג לכך הוא הזהב, אשר נוסף על המתאם השלילי עם הדולר, הביקושים לו נובעים בחלקם גם מחיפוש אחר מקלט ככל שרמת אי הוודאות הכלכלית ו/או הציפיות האינפלציוניות גוברות.