מיטב בית השקעות: הריבית לחודש ספטמבר צפויה להיוותר ללא שינוי, ברמה של 1.75%

רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי: "העובדה כי קיימת אי-ודאות גבוהה מאוד לגבי עוצמת הצמיחה, על רקע משבר החובות האירופי ושיעור האבטלה הגבוה בארה"ב מפחית את הצורך במהלך אנטי-מחזורי אגרסיבי בעת הזו"
בנק ישראל העלה את הריבית המוניטרית לחודש אוגוסט ב-25 נ"ב לרמה של 1.75%.

הגורמים המרכזיים אשר הכריעו להחלטה זו היו:
(1)תחזיות האינפלציה של בנק ישראל ושל החזאים והצפיות משוק ההון לשנה קדימה נמצאות בסביבת הגבול העליון של יעד האינפלציה.

(2)מחירי הדירות ומדד הדיור (שכר הדירה) המשיכו לעלות בקצב מהיר לצד המשך התרחבות מהירה באשראי לדיור.

(3)ניתוח של מכלול הנתונים ביחס לפעילות הריאלית ולשוק העבודה הוביל להערכה לפיה תימשך הצמיחה החיובית בהתאם לתחזיות המוקדמות של בנק ישראל תוך צמצום הדרגתי של פער התוצר.

(4)ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים המובילים נמצאות ברמות נמוכות מאוד ובעקבות ההתפתחויות האחרונות אלו צפויות להישאר נמוכות למשך זמן רב. יחד עם זאת מספר בנקים מרכזיים במשקים שכבר צומחים מהר יחסית, המשיכו בתהליך של העלאה בריבית גם בחודש האחרון וצפויים להמשיך לעשות זאת בזמן הקרוב.

מעבר לכך, להערכתנו גם לשאלת העיתוי היה רכיב משמעותי בהחלטת הריבית, שהרי זו הייתה ברמה של 1.5%, כבר שלושה חודשים.

ביחס להחלטת הריבית הקרובה, להערכתנו זו תישאר ללא שינוי, ברמה של 1.75%, על רקע הגורמים הבאים:
(1) ירידה של ממש בציפיות האינפלציוניות. לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש יולי נרשמה ירידה של הציפיות האינפלציוניות בשוק האג"ח הממשלתי, בכל הטווחים. במיוחד, חשובים לבנק ישראל הטווחים הקצרים ושם נרשמה ירידה של הציפיות מרמה של יותר מ-3% בטווחים הקצרים לכדי 2.9% בקצרים עד 2.7% בטווחים הארוכים.

הואיל ולציפיות השוק יש משקל גבוה מאוד בהחלטת הריבית, אזי חזרתן לתוך יעד מפחיתה את הצורך בהעלאת ריבית, ובוודאי שזו הועלתה רק לפני חודש.

חשוב לציין, כי עדיין מחירי הדיור והשכירות ממשיכים לעלות ואפילו ביתר שאת. אולם, העובדה כי בנק ישראל צפוי לעמוד ביעד יציבות מחירים השנה והציפיות נמצאות בתוך יעד היציבות, הנחיצות של העלאת ריבית באופן מיידי פוחתת.

(2) אכן, המשק הישראלי צמח בשיעור נאה בשנה האחרונה ובמיוחד ברבע השני (התוצר העסקי צמח ברבע הנדון ב-6%), אולם, הנתונים המגיעים מעבר לים, מאירופה ובמיוחד מארה"ב, הם מעורבים ומצביעים על כך שהשפעת משבר החובות האירופי עדיין לא פגה.
לפיכך, רמת אי הודאות לגבי הצמיחה המחצית השנייה של השנה ובשנת 2011 נותרת גבוהה מאוד.

(3) מאז החלטת הריבית הקודמת נרשמה הידרדרות נוספת בהערכות השוק לגבי המועד הראשון שבו תועלה לראשונה ריבית ה-Fed.

(4) בפרוטוקול הישיבה המוניטרית האחרונה נכתבו הדברים הבאים: " המשתתפים דנו בהתפתחויות בשוק הדיור על רקע עליית מחירי הדירות ב-21% במהלך השנה האחרונה (עד חודש מאי) לצד המשך ההתרחבות באשראי למשכנתאות. המשתתפים דנו במידת נחיצותם של צעדים מקרו-ייציבותיים לאור הגידול ברכישת דירות לצורך השקעה והיקף הנרחב של האשראי למשכנתאות במסלול של ריבית משתנה. רוב המשתתפים סברו כי לפני ביצוע צעדים מקרו-ייציבותיים נוספים יש להמתין וללמוד את השפעת הצעדים שנעשו. "
כלומר, המשתתפים סוברים כי אין טעם ממשי להעלות את הריבית המוניטארית כבר, באופן מיידי.

מבט לחודשים הקרובים

אין ספק כי, רמת הריבית המוניטרית, שהיא אף שלילית, במונחים ריאליים (ראו תרשים), אינה מתאימה לקצב הצמיחה של המשק הישראלי. יתר על כן, רמת הריבית הנמוכה ממשיכה לתמוך בפעילות הערה בשוק הנדל"ן המביאה לעליות מחירים בו.

מנגד, העובדה כי קיימת אי-ודאות גבוהה מאוד לגבי עוצמת הצמיחה, על רקע משבר החובות האירופי ושיעור האבטלה הגבוה בארה"ב מפחית את הצורך במהלך אנטי-מחזורי אגרסיבי בעת הזו.

לאור זאת, אנו מעריכים כי הריבית תגיע לרמה של 2% בסוף שנת 2010 ותמשיך לעלות, בצורה הדרגתית ומתונה, גם בשנת 2011.