כלל פיננסים על העלאת הריבית: "בנק ישראל פעל נכון"

אמיר כהנוביץ', כלכלן מאקרו בכלל פיננסים: "בחודש הבא אנו צופים שיותיר את הריבית על-1.75%, מעניין כמה חודשים נחכה הפעם עד להעלאה הבאה"
בנק ישראל העלה הערב, סוף כל סוף, את הריבית ל- 1.75%. צמיחה, צמיחה, אבל גם לבנק יש גבול, והוא חוזר להסתכל גם פנימה, אל ישראל וזורק לנו עצם של 25 נב' נוספים.

השינוי בכמות הכסף בישראל (M1) המשיך לרדת בתקופה האחרונה ומאותת לשוק כי לבנק ישראל יש יכולת לספוג את הכסף מהשוק, מה שמרסן חלק מהחשש להתפרצות אינפלציונית ומאפשר לבנק ישראל לעלות את הריבית בזהירות ובמתינות ולא מאלץ אותו לנקוט בהעלאות חדות. (השינוי השנתי ב-M1 ירד ביוני ל-9.9%, מ-12.6% במאי ומשיא אחרון של 64.5% באוג' 2009).

האטה ריאלית- נתונים שפרסם לאחרונה למ"ס מצביעים על האטה בחלק מענפי המשק, בניהם ירידה בחודשים אפריל- יוני 2010 ביצוא הסחורות (למעט יהלומים), על פי נתוני המגמה ב-11.0% בחישוב שנתי, כמו כן, למ"ס עדכן כלפי מטה את הצמיחה ברבעון הראשון, מ-3.6% ל-3.4% בלבד.

נזכיר כמה סיבות נוספות שוודאי תמכו בהחלטת בנק ישראל:

שווקי ההון, המהווים אינדיקטור למצב הפעילות הכלכלית במשק, רשמו מאז החלטת הריבית הקודמת עליות ומדד ת"א 100 טיפס ב-1.6%. עם זאת, העליות היו תנודתיות והצביעו על המשך אי הוודאות.

משרד האוצר דוחף (אם ירצה ואם לא) לעליות מחירים, זאת באמצעות העלאות וצפי להעלאות מיסים על סעיפי צריכה בניהם על הסיגריות, על אלכוהול ועל דלק. גם המתווה המתוכנן של הפחתת מיסים לחברות ומס הכנסה עלול גם הוא לדחוף לעליות מחירים, כיוון שמגדיל את יכולת הביקוש.

למרות הצפי כי בגושי הכלכלות הגדולות בעולם העלאת הריבית תתרחש רק עוד זמן רב, במדינות אחרות, כאלה שנמצאות מחוץ לליבות המשבר ומאי הוודאות המרכזית מתחילים להראות סימנים של מדיניות מוניטרית מצמצמת (העלאות ריבית). בניהן קנדה, שהעלתה החודש ריבית פעם שנייה ברציפות, ברזיל, שהעלתה ריבית מ-8.75% ל-10.25%, הודו, שהעלתה ריבית גם היא וברקע את אוסטרליה ואת נורווגיה שכבר החלו לעלות מזמן.

נזכיר שוב את נושא עליות מחירי הנדל"ן בישראל, את החלשות השקל בעולם, את ציפיות האינפלציה הגבוהות (שגוררות ריבית ריאלית שלילית), את אי העלאת הריבית כבר זמן רב ואת מחירי הסחורות, שעלו מאז החלטת הריבית הקודמת בכאחוז.

השפעות צפויות על שוק האג"ח הממשלתי
העלאת הריבית מפתיעה במידה מסוימת את השווקים, שגילמו בסבירות מסוימת שבנק ישראל בכל זאת יבחר להותיר אותה גם החודש. מכאן, שצפויה מחר (27/7) השפעה על שוק האג"ח:
אגרות החוב שונאות באופן כללי הפתעה לריבית גבוהה, ובמיוחד האג"ח הצמודה הארוכה שנפגעת פעמיים, הן ישירות מעליית הריבית והן בעקיפין מהשפעותיה על קירור האינפלציה הרחוקה.

האג"ח השקליות לעומתן יסבלו אומנם מהריבית הנמוכה, אך זו תורגש בעיקר בטווחים הקצרים, בטווחים הארוכים השפעות אלה עשויות להתמתן ואף להתחלף בהנאה מהציפייה להתקררות אינפלציונית שתוסיף לתשואה הריאלית למחזיקים בהן. השפעותיה של החלטת הריבית עשויות להתקזז מחר עם התנודתיות הגבוהה בשווקים בתקופה האחרונה, ואף להיבלע.

לסיכום
העלאת הריבית מאותתת שבנק ישראל ממשיך במדיניות של החזרת הריבית לרמה נורמלית, אף שלאחרונה נדמה היה שהוא נעלם לנו. בנק ישראל לא מזניח את האינפלציה ומעניין אם הוא באמת מפחד ממנה או שהוא סתם רוצה להשתיק אותנו. בכל מקרה, לדעתנו בנק ישראל פעל נכון, שהרי אינפלציה קלה מאד לשליטה כשהיא קטנה, אך אם היא פורצת אללה איסטר.
בחודש הבא אנו צופים שיותיר את הריבית על-1.75%, מעניין כמה חודשים נחכה הפעם עד להעלאה הבאה...