הראל פיננסים: "באופן מפתיע ומעט תמוה, הודעת הריבית לא מזכירה את העלייה בציפיות לטווחים הבינוניים-ארוכים"

כלכלני הראל-פיננסים: "בנק ישראל מעריך שלחצי האינפלציה מתונים למדי והוא יצטרך להעלות את הריבית ארבע פעמים בלבד במהלך 12 החודשים הקרובים"
ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי ברמה של 1.50 אחוזים. בהודעת הריבית הודגש כי ההחלטה התקבלה "על רקע העלייה באי הודאות במשק העולמי ובמיוחד באירופה וההשפעות שיש לכך על המשק הישראלי".

אנחנו סברנו כי העלייה הניכרת בציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים-ארוכים בשבועיים האחרונים (שיעור אינפלציה מעל 3 אחוזים לטווחים של עד 8 שנים) תגרום לבנק ישראל להעלות את הריבית החודש, למרות סימני השאלה לגבי המשך ההתאוששות הכלכלית בעולם ובארץ.

זאת, מכיוון שהציפיות לטווחים הבינוניים-ארוכים מהוות את העוגן של משטר יעד האינפלציה והמדיניות המוניטרית. אולם, באופן מפתיע ומעט תמוה, הודעת הריבית לא מזכירה את העלייה בציפיות לטווחים הבינוניים-ארוכים.

בעוד ששוק ההון מעריך (על פי הודעת הריבית) ששיעור האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יעמוד על כ-3 אחוזים, בנק ישראל אופטימי יותר: "האינפלציה בהסתכלות ל-12 חודשים אחורנית נמצאת במגמת ירידה ובסוף השנה צפויה להתקרב לגבול התחתון של יעד המחירים ובעוד 12 חודשים להיות בסביבות אמצע תחום היעד. במקביל, לפי המודל, צפויה ריבית בנק ישראל לעלות לרמה ממוצעת של 2.1% ברביע האחרון של השנה ול-2.5% אחוזים בעוד שנה".

כלומר, בנק ישראל מעריך שלחצי האינפלציה מתונים למדי והוא יצטרך להעלות את הריבית ארבע פעמים בלבד במהלך 12 החודשים הקרובים.

ארה"ב
הרפורמה ברגולציה של המגזר הפיננסי: נציגי בית הנבחרים והסנאט בארה"ב הגיעו להסכמה על ניסוחה של הרפורמה והחוק צפוי לעבור אישור סופי תוך כשבוע. הרפורמה, שאותה הוביל ממשל אובמה בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, נועדה להדק את הפיקוח על רמת הסיכונים במגזר הבנקאי כדי להימנע מחילוצים נוספים של מוסדות פיננסיים, לאפשר לרשויות להתמודד טוב יותר עם איומים ליציבות המערכת הפיננסית כולה ולחזק את המנגנונים להגנת הצרכנים הפיננסים.

הרפורמה כוללת:
• החלת פיקוח רגולטורי על שוק הנגזרים (גרסה מרוככת לעומת ההצעה המקורית).
• הגבלות על הבנקים לסחור בכספם - נוסטרו (גרסה מרוככת לעומת ההצעה המקורית).
• מנגנונים וסמכויות לפירוק חברות גדולות שקריסתן עלולה לערער את יציבות המערכת הפיננסית.
• הידוק הפיקוח על מגזר קרנות הגידור.
• צעדים נוספים שנועדו להגן על הצרכנים.

הרפורמה לא מכילה מס מיוחד על המגזר הפיננסי (כפי שהוצע על ידי קרן המטבע הבינלאומית), אולם נושא זה יידון בנפרד בועידת ה-20G השבוע.

נתוני הצמיחה ברבעון הראשון של 2010 עודכנו כלפי מטה. על פי האומדן האחרון, התוצר גדל בשיעור שנתי של 2.7 אחוזים בלבד.

מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עמד על 76 נקודות ביוני, מעל לצפי. זוהי הקריאה הגבוהה ביותר של המדד מאז נובמבר 2007, אולם רמתו עדין נמוכה מהממוצע הרב שנתי.

נתוני שוק הדיור שפורסמו בשבוע האחרון לא היו חיוביים. מכירות של בתים חדשים ירדו ב-30 אחוזים, מתחת לצפי. הרמה שנרשמה באפריל היא הנמוכה ביותר מאז החל תיעוד המכירות בשנות ה-60. מכירות בתים קיימים ירדו ב-2.2 אחוזים במרץ, גם כן מתחת לצפי. בתקופה האחרונה החלו להסתיים תוכניות התמריצים של הממשל האמריקאי שנועדו לתמוך בשוק הדיור. בעקבות זאת עולה שוב החשש שתתחדש הירידה במחירי הבתים.

ה-Fed הותיר את הריבית ללא שינוי, בהתאם לצפי. הודעת הריבית הדגישה את החולשה של הכלכלה ובעקבותיה נדחה שוב הצפי להעלאת ריבית ה-Fed, לסביבות אמצע 2011.


הצריכה הריאלית עלתה ב-0.3 אחוז במאי, עלייה נאה יחסית, לאחר קיפאון בחודש הקודם. שיעור החיסכון גדל ל-4.0 אחוזים, לעומת 3.8 אחוזים בחודש הקודם. מחירי הליבה של הצריכה הפרטית (Core PCE Deflator) עלו ב-0.2 אחוז באפריל, לאחר עלייה של 0.1 אחוז בחודש הקודם.

פרסומים חשובים בשבוע הקרוב
• ביום שלישי, 29 ביוני, יפורסמו בארה"ב מחירי הבתים של Case-Shiller.
• ביום רביעי, 30 ביוני, תפרסם הלמ"ס את נתוני המכירות של דירות חדשות. בגוש האירו יפורסם האומדן למדד המחירים לצרכן.
• ביום חמישי, 1 ביולי, יתפרסם בארה"ב מדד ה-ISM למגזר היצרני.
• ביום שישי, 2 ביולי, יפורסם בארה"ב דוח התעסוקה.