מיטב בית השקעות: הריבית צפויה לעלות ב-25 נ"ב, לרמה של 1.75%

רון אייכל כלכלן ואסטרטג ראשי בבית ההשקעות: "אנו צופים כי הריבית לחודש אוגוסט תישאר ללא שינוי ובסוף 2010 הריבית תגיע לכדי 2.25%"
כידוע, החליט בנק ישראל להותיר את הריבית המוניטרית לחודש יוני 2010 ללא שינוי. ההחלטה לעשות כן הוכרעה, על רקע ההחרפה השוקי ההון בעולם עקב משבר החוב באירופה. עדות לכך, ניתן לראות במסמך הפרוטוקול של הישיבה המוניטרית בו נכתב" ...ובעיקר ציינו המשתתפים את הגדלת אי הוודאות ביחס להתפתחויות בעולם ולהשלכותיהם על המשק הישראלי. הגידול באי הוודאות נובע מהתפרצות משבר החוב ביוון והחששות להתפשטותו למדינות נוספות באירופה..."

כמו כן, בישיבה התייחסו חברי ההנהגה לחשיבות עיתוי העלאות הריבית, וכך נכתב: "... לעיתוי העלאות הריבית בישראל יחסית להעלאות הריבית במשקים המובילים בעולם השפעה על שער החליפין של השקל....עקב החששות ממשבר החוב במספר מדינות באירופה, נדחה מועד העלאות הריבית, באירופה ובמרבית המשקים המפותחים, יחסית לצפי בחודש שעבר, והעלאת ריבית על ידי הבנק המרכזי האירופאי אינה צפויה במחצית השנה הקרובה..." .

ובמילים אחרות, לא ניתן להעלות את הריבית כאשר האופק להעלאת הריבית הראשונה בארה"ב ובאירופה מתרחק. לכך, יכולה להיות השפעה לכדי התחזקותו של השקל, כנגד מטבעות הסחר המרכזיים.

על כן, ובאופן שאינו הפתיע אותנו, כל חברי ההנהגה המצומצמת, של בנק ישראל, המליצו לנגיד שלא להעלות את הריבית.

במבט להחלטת הריבית לחודש יולי, דווקא מסתמנת רגיעה מסוימת בחזית של שוקי האג"ח, המט"ח והמניות, הן בעולם והן בארץ.

אמנם, הסביבה הפיסקלית באירופה, כמעט ולא השתפרה בחודש מאי (להוציא סימנים ראשוניים ביוון, מדינות אחרות לא דיווחו על שיפור של תוואי הגירעון), אך עצם הדיווחים שהגיעו מאירופה לגבי נכונות של המדיניות הן הבעייתיות (יוון, ספרד, אירלנד ופורטוגל) והן המרכזיות (גרמניה וצרפת) לבצע מהלכי צמצום פיסקליים, נתנו אותותיהם על השווקים לכדי רגיעה.

בחודש אפריל החלה לטפס רמת החשש בין הבנקים המסחריים. עדות אחת לכך ראינו בפער שבין ריביות ה-Libor במטבעות שונים לבין רמות התשואה לפדיון של איגרות חוב של מדינות כגון ארה"ב גרמניה ואנגליה לטווחים דומים. נראה, כי מראשית יוני אלו התייצבו. אמנם, עדיין לא ראינו חזרה של פרמיות הסיכון לרמה של חודש מארס, אך הדבר מצביע על כך שהסחף בשוק נעצר.

בישראל, אין כרגע, לחצים אינפלציוניים המסכנים בצורה קשה את יציבות המחירים. הפעילות הכלכלית אינה מייצרת לחץ לעליות מחירים, השקל חזק וגם מחירי הסחורות בעולם נמוכים מאשר היו בראשית השנה וגם השכר הריאלי נותר כמעט ללא שינוי ב-12 החודשים האחרונים.

להוציא את ההתייקרות הנמשכת במחירי הדיור (במדד מתייחסים לחוזי שכר הדירה), מדד המחירים לצרכן לא עלה מראשית השנה.

כלומר, במישור שוק הדיור בישראל, התמונה ממשיכה להיות בעייתית. אמנם, משרד האוצר דיווח לפני מספר ימים על ירידה בהיקף המכירות של דירות חדשות בארץ, בחודשים אפריל ומאי, אולם הן מחירי הדיור והן מחירי השכירות המשיכו להתייקר בחודשיים הללו. זאת, תוך כדי גידול בהיקף המשכנתאות בארץ בשיעור של 19%, ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל. קרי, רמת הסיכון של הסקטור הולכת וגדלה.

לפיכך, החשש ליצירת בועת מחירים בשוק הדיור, תוך עלייה ברמת המינוף מחייבת התייחסות של בנק ישראל בדמות העלאת הריבית ואף מעבר למהלכים הנעשים על ידי הפיקוח על הבנקים.

גורם נוסף, התומך בהעלאת הריבית, הוא הפעילות המשקית. ברבע הראשון של השנה צמח המשק בשיעור של 3.6%. גם המדדים לפעילות לרבע השני מצביעים על המשך הצמיחה, אם כי בצורה מתונה יותר. כלומר, רמת הריבית במשק, שהיא שלילית במונחים ריאליים (1.5%-), אינה מתאימה לעצמת הפעילות.

במישור זה, של מחזור העסקים, ניתן לזהות דילמה אמיתית שעל בנק ישראל יהיה להתמודד עימה. כבר פעמיים ברציפות שהמדד המשולב של בנק ישראל עלה ב-0.1%. מדד מנהלי הרכש של בנק פועלים ירד בחודש שעבר.

כמו כן, קיים צפי לחולשה בנתוני היצוא עקב השקל החזק והסערה המתרחשת בכלכלה האירופית. כל אלו מצביעים כי צפויה פגיעה בנתוני הצמיחה העתידיים. מכאן, הנחיצות של העלאת הריבית פוחתת.

להערכתנו, לאור העובדה כי הסכנה בשוק הדיור רק התגברה מראשית השנה מחד, ונבלמה ההידרדרות בשוקי ההון בעולם, מאידך, לאחר המתנה של חודשיים, יבחר בנק ישראל להעלות את הריבית לחודש יולי בשיעור של 25 נ"ב, לכדי 1.75%.

חשוב לציין כי ניתן להעלות את הריבית גם בתקופות שנראות פחות אטרקטיביות. לראיה, בחודש האחרון מספר בנקים מרכזיים בעולם בחרו להעלות את הריבית המוניטרית, ביניהם נציין את: קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד, נורבגיה, ברזיל ארגנטינה, וצ'ילה.

כמו כן, אנו צופים כי הריבית לחודש אוגוסט תישאר ללא שינוי ובסוף 2010 הריבית תגיע לכדי 2.25%.