"ייתכן שהורדה חדה מאד בדמי הקישוריות, תחסל את סיכוייה של מירס להצליח להתחרות"

ערן יעקובי, אנליסט בכיר בלידר שוקי הון, מנתח את משמעות הפחתת דמי הקישוריות במידה ויופחתו: "הורדנו המלצות - פרטנר מתשואת שוק לתשואת חסר וסלקום מקניה לתשואת יתר"
על פי הדיווחים במדיה הבוקר, חברת הייעוץ NERA שאותה שכר משרד התקשורת בנוגע להפחתה אפשרית נוספת של דמי הקישוריות, הגישה מסקנות ביניים. להלן עיקרי הדברים והמשמעויות:

דמי הקישוריות בין חברות הסלולר עומדים כיום על כ- 25 אגורות (לפני מע"מ ולאחר העלאה עקב הצמדה למדד המחירים לצרכן). כזכור במרץ 2008, חלה ההפחתה האחרונה שהחלה בשנת 2005, אז התעריף היה כ- 45 אגורות. נזכיר גם כי דמי הקישוריות מטלפון קווי לטלפון סלולרי עומדים על על כ-25 אגורות כיום.

על פי הדיווח במדיה, חברת הייעוץ הזרה תמליץ להוריד את דמיה הקישוריות בין חברות הסלולר ל- 5 אגורות בלבד. החברה מתבססת על נתונים מחו"ל מאחר ועל פי הכתוב חברות הסלולר אינן ששות לשתף איתה פעולה בנושא. הערכתנו היא כי קיצוץ נוסף בדמי הקישוריות לא יחול בשנת 2010 אלא לאחר מכן ובסופו של דבר, לאחר שימועים והתנגדויות תושג פשרה, לפיה דמי הקישוריות ייחתכו ל- 12 עד 15 אגורות ובדירוג, כלומר לא הפחתה אחת חדה, מה שיאפשר לחברות הסלולר להתאים את מבנה ההכנסות וההוצאות על מנת להקטין הנזק למינימום.

מאחר והנתונים לגבי הקישוריות לא מפורסמים על ידי חברות הסלולר, ביצענו חישובים שונים כדי לנסות ולהעריך את פוטנציאל הנזק. צריך לזכור כי העברת קישוריות בין חברות הסלולר הדומות בגודלן הוא משחק סכום אפס ולכן הפגיעה העיקרית היא בחיתוך דמי הקישוריות שמעבירות בזק והוט לחברות הסלולר בשיחות מהנייח לנייד.

הערכה גסה כאמור, מצביעה על כך שנכון להיום הרווח (וזה כנראה רווח שיורד עד לשורות התחתונות) של כל אחת מחברות הסלולר הוא כ- 200 מיליון ₪ בשנה. לפיכך, "חיתוך" של דמי הקישוריות בחצי אמור לפגוע בפוטנציאל רווח של כ- 100 מיליון ₪. בשנה – לא מעט, אבל גם לא פגיעה אנושה שאי אפשר להתגבר עליה. המשמעות היא שדיבידנד של מעל מיליארד ₪ לכל אחת מחברות הסלולר, ימשיך להיות משולם בשנים הקרובות.
אבל הסיכון האמיתי נעוץ בכך שהפחתה בדמי הקישוריות תקל כניסה של מתחרים חדשים לענף ובעיקר MVNO’s:
המודלים בארץ ובעולם מראים שמודל כלכלי מוצלח של שחקן וירטואלי תלוי מאד בדמי הקישוריות (הוא מעביר דמי קישוריות בגין שיחות יוצאות הרבה יותר ממה שהוא מקבל בגין שיחות נכנסות בשל החסרון לגודל והכניסה המאוחרת לשוק רווי המחולק שווה בין 3 מפעילים חזקים).

אותם גורמים המביעים התעניינות בכניסה כמפעיל וירטואלי, טרחו לציין כי למרות רצונם להיכנס לשוק, הם עדיין בספק לגבי הצלחה כלכלית של מודל מסוג זה עם דמי הקישוריות הנוכחיים. חלקם אף ציינו שהם רואים סיכוי למודל מוצלח עם דמי קישוריות של 10 – 12 אגורות לדקה בלבד.

אנו מעריכים כי בסופו של דבר, אם שר התקשורת כחלון רוצה להיזכר כשר שפעל לטובת הצרכנים הוא יתאמץ מאד כדי לגרום לירידה מסויימת בתעריפי חברות הסלולר ע"י הורדת דמי הקישוריות ב"משהו" ועל ידי כניסה של עוד מפעיל סלולרי אחד לפחות לשוק.

כאן נשאלת השאלה מה תהיה האסטרטגיה של דרהי במירס: האם להשקיע כמעט חצי מיליאד דולר ברכישה של מירס והקמת רשת מלאה בדור השלישי או הרביעי, שתפנה גם לסקטור הפרטי שאינו קיים במירס. במקרה כזה, מירס תסבול מהפחתת דמי הקישוריות (שהרי בסקטור העסקי התחרות עזה והמחירים נמוכים) וכן תסתכן ברכיבה של מפעילים וירטואליים על אותה רשת.

האלטרנטיבה היא לשתף פעולה עם MVNO’s על מנת לצמצם סיכונים של חדירה לשוק וגם כאן אנו לא בטוחים שמדובר באסטרטגיה נכונה לטווח ארוך. לפיכך, ייתכן שהורדה חדה מאד בדמי הקישוריות, תחסל את סיכוייה של מירס להצליח להתחרות.

בסופו של יום, אנו מעריכים כי ההגמוניה של שלוש המפעילות הגדולות בשוק לא תשתנה מהותית גם אם תחול ירידה בדמי הקישוריות ויהיה בישראל מפעיל וירטואלי אחד מוצלח, מאחר והן ערוכות לתרחישים אלו על ידי דיפרנציאציה במבנה התעריפים, טכנולוגיה מתקדמת שתאפיל על יכולות מפעיל חדש, חבילות שיווק כאלה ואחרות, התייעלות והפחתת התמלוגים שהן משלמות למדינה.

סביר להניח כי הן יפצו עצמן בהעלאת תעריפים מסויימת (ואולי בסופו של דבר במחיר חבילות FIXED המגלמות פיצוי), עם זאת, אין ספק כי הסיכון בפגיעה מסויימת (כנראה שולית) ביכולת ייצור תזרימי המזומנים קיים.

לסיכום:
להערכתנו, צפויות עוד התנגדויות ועתירות מצד חברות התקשורת הקיימות. כדאי לזכור כי אלה הן השיטות המקובלות לעכב תהליכים המפריעים לחברות הסלולר בהתנהלות השוטפת (גם אם הן צודקות בחלק מהטיעונים שלהן) וגם אם תדחינה כל העתירות, יידרשו חברות התקשורת לשלם הוצאות משפט בסכומים מזעריים ביחס להכנסותיהן, אך הצלחה בעיכוב רפורמות של משרד התקשורת שווה להן כסף רב. אנו לא רואים שינוי מהותי בשוק התקשורת, הן מבחינת מבנה התחרות והן מבחינת לחצי מחירים בשנת 2010 וגם העוצמה של שינויים כאלה ב- 2011 לא אמורה להרעיד את אמות הסיפים.

בכל מקרה, אנו מהוונים את תזרימי המזומנים של חברות הסלולר בשיעור של 10% הלוקח להערכתנו בחשבון את הסיכון של החלטות רגולטוריות הנוגעות בדמי הקישוריות ומפעילים וירטואליים.

לאור סיכונים אלה, לא נגררנו להעלאות מחיר יעד בחברות הסלולר לאחרונה עם הגיען לתמחור שיא, אלא הורדנו המלצות: פרטנר מתשואת שוק לתשואת חסר וסלקום מקניה לתשואת יתר. בזק נהנית מהיותה קבוצת תקשורת גדולה ומגידור חלקי טבעי לדמי הקישוריות ולהכנסת שחקנים חדשים לשוק – בזק קווי אמורה ליהנות מירידת הקישוריות לאור האי-סימטריה בקישוריות נכנסת ויוצאת לסלולר וקבוצת בזק תהנה מהקלות ביכולת התחרות עם כניסה של שחקנים נוספים לשוק. מיותר לציין כי פגיעה של כ- 100 מיליון ₪ ברווח של פלאפון יוסתר כראוי בתוך ערימת המזומנים שהקבוצה כולה מייצרת.