"שער השקל מול הדולר ינוע בין 3.4 ל- 3.8 ש"ח לדולר"

רונן מנחם האסטרטג הראשי של בנק מזרחי מעריך כי השוק בשל לפיחות
רונן מנחם, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי מפרסם סקירה על היחסבים שבין שער השקל לדולר עם הכותרת: ₪ - דולר: התיסוף, הסיכון והסיכוי לשינוי.הוא מעריך כי בסופו של דבר צריך השער לנוע בין 3.4 ל-3.8 ש"ח לדולר עם נטיה לפיחות. להלן סקירתו:
19.6%! זהו שיעור התיסוף בשער ה ₪ מול הדולר של ארה"ב מראשית השנה. הזלוטי הפולני התקרב לביצועים אלו, עם תיסוף של 13.9%. גם מטבעות אחרים תוספו, בשיעורים חד ספרתיים: הריאל של ברזיל, הפסו המכסיקני, הפרנק של שווייץ והיין היפאני. היו גם מטבעות שפוחתו מול הדולר: הרופיה ההודית, הרנד של דרום אפריקה, הוון הקוריאני ועוד. השוואה זו מראה כי ביצועי ה ₪ חריגים בהשוואה בינ"ל ושאלת השאלות היא – עד כמה.
לא ניתן לתת תשובה מדויקת לשאלה זו ויש שיאמרו – המהלכים האחרונים של ה ₪ לא מאפשרים אפילו להערכות גסות. ובכל זאת...
לפי חישובנו, בהערכה גסה, אם מתחשבים בסחר החוץ ובהפרשי האינפלציה בין ארה"ב וישראל, צריך שער החליפין לעמוד על כ 3.8 ₪ לדולר. למעשה, חישוב זה לא השתנה משמעותית מאז מרץ 2007. מנגד, אם מתחשבים בתנועות ההון הקצרות ובהפרשי הריביות בין שתי המדינות, צריך השער לעמוד על כ 3.4 ₪ לדולר. חישוב זה נשמר זמן ארוך אף יותר – מתחילת 2005. כתוצאה, להערכתנו, "צריך" השער לנוע בין 3.4 ל 3.8 ₪ לדולר. זאת כל עוד לא חלים שינויים גדולים בגורמים האחרים המשפיעים עליו ובראשם: הסביבה הגיאו – פוליטית, שער הדולר מול האירו, תנועות הון הישירות, המושפעות ממצב המשק, ולאחרונה – השתתפות פעילה של בנק ישראל במסחר במט"ח.
התיסוף בשער ה ₪ מול הדולר החל בראשית 2006, הופרע קלות לאחר שהחלו האירועים בשוקי המשכנתאות בארצות הברית, אך אחר כך נמשך ואף החריף. בראשית 2008 חדר השער לתוך "תחום הנוחיות" שלנו (בין 3.4 ל 3.8 ₪ לדולר) ושהה שם עד לאחרונה, תוך שהתיסוף נמשך. בדרך נוסף גורם חדש למשוואה – רכישות מט"ח על ידי בנק ישראל, אך מולו עמדו חששות כי בשל הזינוק באינפלציה, תצטרך הריבית במשק לעלות. ידן של חששות אלה הייתה על העליונה.
שאטה זו של המטבע הישראלי יוצרת תחושת אי נוחות בשוק מטבע החוץ. לפי חישובי בנק ישראל, בהודעתו מה 14.5.2008, סיכון שער החליפין ממשיך להיות גבוה יחסית. הסיכון מצוי ברמה היסטורית גבוהה והוא מתמקד בטווחים מעל 6 חודשים. מנגד, הסיכון בשווקים המתעוררים דווקא ירד מעט והוא נמוך מאשר בשוק המט"ח בישראל. אם כך, התחזקות היתר של ה ₪ מלווה בעלייה גבוהה בדרגות הסיכון וכדאי להזכיר את השניים בנשימה אחת.
מה הלאה? הדעת צריכה להינתן לארבעה פרמטרים עיקריים:
הסביבה הגיאו – פוליטית: אנו מעריכים כי היא תהייה מסובכת יותר בחודשים הבאים, לאחר שדומה היה כי השתפרה, כשהגיעו איתותים מסוריה והותנע התהליך המדיני בין ישראל לרשות הפלסטינית על ידי נשיא ארה"ב. לוח זמנים קצר ודחוק עשוי להקשות על קבלת החלטות מדיניות ומערכת בחירות קרבה תפעיל לחץ לא פשוט על תקציב המדינה, שכבר כעת מצריך קיצוץ רחב, כדי לספק מענה להתחייבויות קודמות של הממשלה.
מצב המשק: להערכתנו ברביעים הבאים וב 2009 תירשם היחלשות הדרגתית והיא עשויה להביא להתמעטות תנועות ההון הישירות לתוך המשק. העודף הגדול בחשבון השוטף נשחק במהירות ולהערכת בנק ישראל ואחרים אף יירשם בו גירעון בשיעור 0.5% עד 1.0% תמ"ג השנה. העלייה בתוצר למעט מיסים נטו על הייבוא פחתה ל 4.2% ברביע הראשון של השנה, נמוך בהרבה בהשוואה לשיעורי השינוי שאפיינו אותה בשלושת הרביעים הקודמים. גם מדד מנהלי הרכש ומדדי אמון הצרכנים מצביעים על כך.
שער הדולר – אירו: להערכתנו התיסוף האחרון בשער המטבע האמריקאי יימשך ואף יתגבר, לאחר שבארה"ב תתגבר הדרגתית הפעילות הכלכלית והעלייה, שכבר החלה, בריביות הארוכות תימשך. בגוש האירו הכיוון עלול להיות הפוך.
צעדי בנק ישראל: אנו מעריכים כי בנק ישראל פוסח על שני הסעיפים, אך בצוק העיתים הוא עשוי להיענות לקריאות ולשוב וליטול חלק נכבד יותר במסחר במט"ח, כדי להקשות על החלק הספקולטיבי של המסחר.
בנוסף, אנו חושבים כי מדדי המחירים הקרובים עשויים להפתיע כלפי מטה, לאחר שהיו גבוהים מהמשוער בחודשים האחרונים. אם כך יהיה, הצורך בהעלאות ריבית יקטן וצריך לזכור כי בנק ישראל משתדל כעת ככל האפשר לא לעשות זאת.
כמובן, כאשר מדובר בגורמי השפעה כה רבים, ובהנחות השונות שניתן להניח עבור כל גורם, ייתכנו תרחישים רבים ושונים. עדיין, לנו נראה כי בקרוב עשוי שער החליפין לחזור להיסחר בתחום שבין 3.4 ל 3.8 ₪ לדולר, תוך נטייה לפיחות.