מנכ"ל האוצר מעריך כי הפגיעה של המשברים על כלכלת ישראל תהיה מינורית

לדבריו, המטרה היא בתוך עשר שנים להפוך את ישראל לאחד מעשרת המרכזים הפיננסים המובילים בעולם
מנכ"ל האוצר, ירום אריאב מעריך כי השנה תהיה השפעה מעטה של המשבר הכלכלי העולמי כל כלכלת ישראל. את הדברים אמר במהלך נאום שנשא הבוקר בכנס שוק ההון של העיתון גלובס. להערכתו יבישראל תורגש ההאטה אולי בשנת 09. להלן נאומו:

בחודשים האחרונים, כל מי שקורא את העיתונות הכלכלית, העולמית וגם הישראלית קצת מתקשה להעריך מה בדיוק קורה.
חלק מהפרשנים קובעים כי הרע כבר מאחורינו ואפשר כבר להתחיל לסכם את הנזקים. אחרים מנבאים שמה שהיה עד כה זה רק רעידות משנה וכי רעידת האדמה הפיננסית הגדולה, ממשמשת ובאה. קשה ואולי אי אפשר לנבא אילו מבין הגישות היא הנכונה. אין ספק שמידת אי הוודאות עלתה בתקופה זאת. מה שכן אפשר לעשות זה להסתכל על הנתונים היבשים, האינדיקטורים הכלכליים המוכרים, כמובן שיש להסתמך על נתוני הגופים האובייקטיבים המופקדים על הנושא ולא על נתונים של גופים בעלי עניין, ולנסות ולגזור מהם לפחות לטווח הקצר או הבינוני באיזו סביבה אנחנו נמצאים.
ובכן, נתוני הרבעון הראשון של שנת 2008 שפורסמו בשבוע שעבר, שהראו על צמיחה בשיעור שנתי של 5.4% גידול ביצוא של 12.6%, נוסכים בנו את הביטחון כי לא שגינו. כזכור, משרד האוצר לא הצטרף למירוץ של חוזי השחורות ובעלי החזיונות האפוקליפטיים לגבי התחזיות הכלכליות. ניסינו לשמור על עמדה מאוזנת של מעקב ודריכות אך תוך מודעות לתנאים החיוביים שבהם מצוי המשק.
היום אני כבר יכול לומר ברמת ודאות סבירה
כי בשנת 2008 לא תהיה סטייה משמעותית מהתחזיות המוקדמות של משרד האוצר לשנה זו.
נכון, אין ספק כי המשברים שאנו עדים להם בשווקים בעולם ישפיעו, ואף משפיעים במידה מסוימת כבר עכשיו , על הכלכלה הישראלית, אם זה בהאטה בשווקי הייצוא המרכזיים, בשערי החליפין התנודתיים ואם במערכת הפיננסית המקומית. אנו מודעים לכך שחלק מההשפעות של הגורמים השונים על הייצור והייצוא מגיעים בפיגור. אולם לפי שעה השפעת המשבר הגלובלי מתונה יחסית ומה לעשות, זה המחיר של היותנו חלק בלתי נפרד מהכלכלה הגלובלית. דווקא בתקופה זאת חשוב מאוד לנקוט באמצעי מדיניות במינון הנכון ובעיתוי המתאים. תרופה במינון יתר עלולה להחריף את המחלה במקום לרפא אותה. כך נהגנו עד עתה וכך ננהג גם בעתיד.
אמרתי כי יש בנו כבר יותר בטחון לגבי איך השנה תסתיים מבחינת שיעורי הצמיחה, אולם אין זה אומר כי אנחנו נכנסים לשאננות. ההפך הוא הנכון. אין בנתוני הצמיחה האחרונים כדי לעצור את היערכותנו לעתיד הקרוב והרחוק. אנחנו ממשיכים ועוקבים אחרי ההתפתחויות בשווקים הגלובליים כדי שנוכל, כפי שעשינו עד כה, להגיב מהר ונכון, תוך שיקול דעת ושום שכל כדי למזער את ההשפעות השליליות ולהבליט את החוזקות של המשק הישראלי. את כל זאת יש לבצע תוך נקיטת מדיניות תקציבית אחראית ושמירה על יעדי הגירעון וההוצאה שקבעה הממשלה.
נתונים מעודדים נוספים התקבלו לגבי מצב התעסוקה במשק. הנתון הבולט ביותר הוא המשך הירידה בשיעור האבטלה לרמה של 6.3% תוך עלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. מספר המועסקים עלה ברבעון הראשון של 2008 ב-49 אלף, ואם נשווה זאת לרבעון הראשון של 2007 עלה מספר המועסקים בכ115 אלף!! זהו הביטוי המוחשי ביותר ליישום האג'נדה החברתית כלכלית. אנחנו מאמינים כי טיפול אמיתי בצמצום העוני חייב לעבור דרך עליית מספר המועסקים. יש לתת תמריצים נכונים ליציאה לעבודה בעיקר במגזרים של החרדים והמיעוטים שם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך ושם גם מרוכז העוני.
אבל אנחנו, במשרד האוצר, לא עוסקים רק בשוטף, איננו פועלים רק כדי לתחזק את הכלכלה הישראלית, אלא גם עושים רבות כדי גם בתכנון לטווח הארוך. אתם ודאי יודעים כי שוק ההון הישראלי עבר בשנים האחרונות רפורמות מבניות משמעותיות אשר קידמו באופן דרמטי את היקפו, את רמת התחרות בין השחקנים השונים שבו וכמובן את מגוון המוצרים הפיננסיים שבו. גם בעיית ניגוד העניינים שאיפיינה את שוק ההון פחתה בצורה משמעותית. הצרכן הישראלי רואה מולו היום שוק הון משוכלל, בוגר, אחראי ושוקק חיים.
כעת הגיע הזמן לחשוב על קפיצת הדרך הבאה. זה בדיוק הזמן לגבש תכנית ארוכת-טווח לסקטור הפיננסי המקומי, תוכנית שתעלה אותו לפאזה אחרת, גבוהה הרבה יותר. אני רואה לנגד עיני שוק הון ישראלי מפותח, המהווה מרכז פיננסי בינלאומי. שוק הון אשר ימשוך אליו פעילות של שחקני חוץ מרכזיים. שוק הון שמייצא שירותים פיננסים ולא רק מספק את צרכי השוק המקומי, כלומר מדובר על הגדלת העוגה ולא רק על חלוקתה מחדש. שוק הון שמהווה שחקן גלובלי משמעותי ואשר המדדים שבו מוזכרים ומצוטטים.
אמרתי זאת בעבר ואני מתכוון לכך. בתוך עשור ישראל צריכה ויכולה להיות אחד מעשרת השווקים הפיננסיים המובילים בעולם.
לכלכלה הישראלית יש מספר חוזקות שיאפשרו להתקדם לקראת מימוש חזון זה:
• כוח אדם איכותי.
• אווירת יזמות פיננסית ויצירתיות עסקית.
• תמיכה מהפזורה היהודית והישראלית בחו"ל.
• אזור זמן נוח בין מערב ומזרח.
• פעילות ביום ראשון.
פיתוח כזה של שוק ההון ישרת את הכלכלה הישראלית במספר דרכים. ראשית הגעה של גופים פיננסיים בינלאומיים לישראל וייצוא שירותים פיננסים יגבירו את רמת התעסוקה בתחום וימריצו את הפעילות הריאלית של המשק. שנית ישראל אם תפעל נכון תוכל להוות אלטרנטיבה לפזורה היהודית העוסקת התחום הפיננסים ולישראלים הרבים הנמצאים בחו"ל ופועלים בתעשייה זו תהייה אולי סיבה לחזור הביתה. נסו לשוטט באינטרנט ולערוך הצלבה בין שמות ישראלים ויהודים ובין עמדות בכירות בתעשייה הפיננסית בעולם. מסקרי תעסוקה של היהודים ניתן לראות שבבריטניה שליש מהיהודים מועסק בסקטור הפיננסי!! בארה"ב שבה מספר היהודים גדול בהרבה מגיע שיעור העוסקים בתעשייה הפיננסית ל 7%. בעמדות המקצועיות הבכירות השיעורים מדהימים. מתן אפשרויות תעסוקה מתאימות ויצירת תעשייה פיננסית ימשכו הון אנושי ייחודי זה לארץ וזה כמובן ייתרום לצמיחת המשק.
יכולתו של השוק הישראלי לחולל את השינוי מוכחת. אם ישראל הקטנה הצליחה להפוך למעצמת היי-טק אין כל סיבה שלא תהפוך גם לבירת שוק הון אזורית. כשאני אומר בירת שוק הון אזורית, אינני מתכוון בהכרח לאזור הסמוך אלינו. כדוגמא, ישראלים מבצעים פעילות נדל"ן ענפה במזרח אירופה ובהודו, ופעילות פיננסית מישראל יכולה להשלים זאת בצורה טבעית. הועדה שאני עומד בראשה, שמונתה ע"י שר האוצר ונגיד בנק ישראל, תנסח את קווי-המתאר של המרכז הפיננסי העתידי. הועדה פועלת למיפוי כל ההזדמנויות והחסמים שהסרתם תאפשר את פיתוח שוק ההון. הועדה הזו גם שוקדת על מרכיבים נוספים בתכנית, חלקם לטווח הקצר. מרכיבים אלה יסייעו להמשך שכלולו של שוק ההון, בין אם על ידי יצירת תנאים לפעילות של מכשירים פיננסים נוספים, ובין אם על ידי יצירת הסדרי רגולציה ומיסוי אטרקטיביים.
בשוק ההון פועלים שלושה רגולאטורים אשר שונים במידה רבה אחד מהשני. הם פועלים מכוח מקור סמכות שונה, במידת עצמאות שונה, פועלים על תשתית חוקית שונה, מפעילים אמצעי אכיפה שונים זה מזה ועומדים לרשותם תקציב ומשאבים בהיקף שונה לחלוטין. אנו מזהים כי קיים צורך הכרחי ביצירת רגולציה הרמונית ואחידה, אשר תמנע את "הארביטראז' הרגולאטור" אשר אין לו מקום בשוק הון משוכלל. זהו שלב ראשון בדרך לשינוי מבני עתידי.
זאת ועוד, הרפורמות הקודמות בשוק ההון, אכן פעלו לפיתוח התחרות בתחום האשראי. אולם מי שנהנה בעיקר מפתיחת השוק לתחרות הן החברות הגדולות והגופים החזקים במשק. לאלו יש היום, יותר מתמיד, אלטרנטיבה למערכת הבנקאות.
עם זאת, המגזר הקמעונאי והעסקים הקטנים והבינוניים טרם זכו לטיפול דומה. זו אחת ממטרותיה של הועדה: פיתוח תחרות בתחום האשראי גם לשחקנים אלו. לצורך כך, לא נהסס לבצע רפורמה בתחום כרטיסי האשראי. כמו כן אנחנו בוחנים כיצד יכול פיתוחו של בנק הדואר, לסייע לתת מענה להגברת התחרות בתוך מערכת הבנקאות לצורך זה, במיוחד באזורי הפריפריה שם ישנה פריסה של סניפי בנק הדואר. בדקנו ומצאנו שכיום יש למעלה מ40 רשויות מאשכולות סוציו אקונומים נמוכים שבהן אין סניף בנק אולם פועלים בהן יחידות דואר. כמו כן יש 60 רשויות בהן אין תחרות לבנק המסחרי הפועל בהן והתושבים שם מהווים "שוק שבוי". מתן שירותים פיננסים ע"י בנק הדואר יוביל להגברת התחרות ולשיפור השירותים הבנקאיים. שיתוף פעולה שייקבע לאחר מכרז, בין אחד מהבנקים הקטנים והבינוניים לבין בנק הדואר יוכל לשנות באחת את מבנה הבנקאות הקמעונאית ולהגביר את התחרות במגזר זה.
התוויית מדיניות כלכלית עקבית, אחראית ואמיצה היא משימתו של משרד האוצר. לצידו ראוי שיפעל בנק מרכזי עצמאי. בימים אלה הולך ומתגבש חוק בנק ישראל החדש, ואני סבור כי הוא הכרחי לפעילותו העצמאית של הבנק. רק עצמאות כזו תאפשר לו לפעול בחופשיות הראויה לשם הגשמת היעדים הקבועים בחוק ובהתאם למדיניות הממשלה. חוק בנק ישראל מתקדם יעזור גם הוא ליצירת אמון בקרב המשקיעים ולפיתוח שוק ההון הישראלי. אך אין לבלבל בין עצמאות חיונית זאת ובין הפעולה של בנק ישראל תחת אמות מידה ציבוריות תקינות ונאותות אשר יאפשרו את אמון הציבור בצעדיו.
לסיכום, שוק ההון בישראל ניצב בפני אתגר גדול לשנים הבאות. האתגר הוא לנצל את החוזקות במשק לשם הפיכת ישראל לשחקן גלובלי משמעותי בשוק הכספים ולמרכז פיננסי. המטרה היא בתוך עשר שנים להפוך את ישראל לאחד מעשרת המרכזים הפיננסים המובילים בעולם. הועדה שאני עומד בראשה תגיש המלצותיה בעוד מספר חודשים לשם נקיטת צעדים מעשיים בכדי להפוך חזון זה למציאות.