בלאומי מעריכים כי צפויה חריגה משמעותית מיעד יציבות המחירים בשנת 2009

האינפלציה צפויה להיות בשנת 2010 מעבר לאמצע היעד אם כי בתוך התחום של 1% עד 3%
בנק לאומי מפרסמים היום (ה') את הסקירה הכלכלית השבועית של המחלקה הכלכלית, בחטיבה לכספים וכלכלה, בראשות ד"ר גיל בפמן:

הגירעון המסחרי הכולל הסתכם ב-11 החודשים הראשונים של השנה בכ-4.6 מיליארד דולר, צמצום של כ-8 מיליארד דולר בהשוואה לגירעון בתקופה המקבילה אשתקד. חלק ניכר מצמצום הגירעון מקורו בהשפעת ירידת מחירי הדלק השנה, יחסית לרמתם בשנת 2008, אך גם בנטרול רכיב זה ורכיבים תנודתיים אחרים נרשם שיפור ניכר. בגרף משמאל ניתן לראות כי הגירעון שלילי בכל אחד מרבעי השנה, שמשמעותו עודף יצוא על פני יבוא סחורות, בנטרול רכיבים שונים. על בסיס נתוני החודשים אוקטובר-נובמבר, נראה שברביע הרביעי חל שיפור משמעותי ביחס לרביע השלישי. אם מגמה זו תשמר גם בחודש דצמבר, הרי שעשויה להיות לכך תרומה משמעותית לצמיחת המשק ברביע האחרון של השנה. בחודשים האחרונים ישנו שינוי מגמה בולט בתחום סחר החוץ, הן ביצוא והן ביבוא. השיפור, משמעותי יותר בתחום היצוא, בין השאר על רקע כניסת המפעל החדש של אינטל לפעילות, אשר הביאה לגידול משמעותי ביצוא של רכיבים אלקטרונים בחודשים הראשונים של השנה. בתחום היבוא, של חומרי הגלם ושל מוצרי ההשקעה, אנו עדיין מצויים ברמה הרחוקה מרמת השיא שלהם בשנת 2008 למרות השיפור בחודשים האחרונים. נתונים אלה מלמדים על כך שהיקפי הפעילות עדיין נמוכים יחסית לשנים האחרונות, בהן הצמיחה הייתה מהירה במיוחד.

צפוי עודף גדול בחשבון השוטף של מאזן התשלומים
לצד פרסום נתוני סחר החוץ עד נובמבר, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על מאזן התשלומים לרביע השלישי של השנה. נתונים אלה מלמדים על עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים בכל אחד משלושת הרביעים של 2009 ובמצטבר, עודף של כ-5 מיליארד דולר בחודשים ינואר-ספטמבר. נתוני סחר החוץ אשר תוארו לעיל, מצביעים על אפשרות כי תמשך מגמת הגידול בעודף בחשבון השוטף גם ברביע הרביעי של השנה, ולפיכך נראה כי השנה תסתיים עם עודף בחשבון השוטף בהיקף של יותר מ-4% תוצר, אשר גבוה ממנו היה רק בשנת 2006. לצד נתונים אלה, הלמ"ס דיווחה גם על המשך היותה של ישראל מלווה לעולם (ולא לווה): למשק הישראלי היה בסוף ספטמבר 2009, חוב חיצוני נטו שלילי. לצד נתונים אלה, התומכים בעוצמתו של השקל, תנועות ההון לישראל וממנה (ראה/י גרף) מצביעות, בקירוב, על איזון בין ההשקעות של ישראלים בחו"ל. בפרט, מדובר בתנועות ההון הפיננסיות של ישראלים בחו"ל, אשר בולטות בגידולן, לעומת ההשקעות של זרים בישראל אשר במצטבר (ישירות ופיננסיות) נמוכות רק במעט מההשקעות הנכנסות. עוצמת השקל מלמדת כי רכיבי מאזן התשלומים והחוב החיצוני השלילי כלפי חו"ל עולים בעוצמת השפעתם על השפעת תנועות ההון.

מדד המחירים לצרכן: צפויה חריגה משמעותית מיעד יציבות המחירים בשנת 2009
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש נובמבר ב-0.3% ומתחילת השנה הסתכמה עלייתו בכ-3.9%. החודש בלט בעליה סעיף התחבורה והתקשורת אשר עלה ב-1.5% ותרם כ-0.3 נקודת האחוז למדד. עליה זו הושפעה בעיקר מעליית מחירי הדלק. סעיף הדיור הוסיף ועלה גם החודש (ב-0.6%) אך כפי שניתן לראות בגרף, קצב עלייתו השנתי מצוי כיום במגמת האטה, אשר להערכתנו תמשך גם בשנת 2010. שנת 2009 צפויה להסתיים עם עליית המדד הכללי החורגת כלפי מעלה מיעד יציבות המחירים בנקודת האחוז, בקירוב. חלק מן ההסבר לעליה משמעותית זו נובע מעליית המיסים (מע"מ וכיוב') אך גם בנטרולה, שיעור עליית המדד צפוי להיות קרוב לגבול העליון של היעד. זאת, בשנה בה הצמיחה לנפש צפויה להיות שלילית תוך עליה בשיעור האבטלה וירידה בשכר הריאלי. לפיכך, נראה כי המדיניות המוניטרית המרחיבה מאד הייתה גורם אשר תרם לכך (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים של הגידול בכמות הכסף היה בנובמבר קרוב ל-60% והריבית הריאלית שלילית), בין השאר, דרך השפעתה על מחירי המשכנתאות אשר הביאו לגידול בביקוש לדיור תוך עליית מחירים המשפיעה על מדד המחירים לצרכן. במבט קדימה, נראה כי בשנה הקרובה ימשיך בנק ישראל במגמה של ריסון במדיניות המוניטרית, שמשמעותה העלאה של שתי נקודות אחוז, בקירוב, ברמת הריבית, בהנחת המשך התאוששות המשק וללא אירועים חריגים. האינפלציה צפויה להיות בשנת 2010 מעבר לאמצע היעד, אם כי, בתוך התחום של 1% עד 3%.

דוח קרן המטבע: שבחים למשק הישראלי והמלצות לקובעי המדיניות
קרן המטבע הבינלאומית (IMF) פרסמה ב-14 בדצמבר הודעת סיכום בעקבות ביקורה בישראל. בראשית הדברים, ציינה הקרן כי המשק הישראלי עבר את המשבר בצורה טובה, למרות פגיעות בתחומים מסוימים. הקרן משבחת את המדיניות שננקטה, הן התקציבית והן המוניטרית, אך לאור אמצעי המדיניות החריגים שננקטו, שהביאו לסטייה ממסלול המדיניות שננקט עד אותה עת, והציפייה לירידה של כ-0.5% בשיעור הצמיחה הפוטנציאלי של ישראל בטווח הבינוני, היא ממליצה על נקיטת מספר צעדים:

1. תיקון הכללים הפיסקלים, בפרט הורדת הגירעון התקציבי וקביעת יעד של חוב ציבורי פוחת, תוך מעקב אחר יישום המדיניות מול היעדים. בהקשר זה, ראוי לזכור כי תקציב המדינה שאושר לשנים 2009 ו-2010, מבוסס על הערכות צמיחה נמוכות של 1.0%- ו-1.5%, בהתאמה, הנמוכות מתרחיש האמצעי של הקרן.

2. הפסקה הדרגתית של השימוש באמצעים המיוחדים שננקטו על ידי בנק ישראל. בפרט, ישנה קריאה לבנק ישראל לסיים את ההתערבות בשוק המט"ח כאשר הריבית תמצא ברמה גבוהה באופן ניכר מהנוכחית ואשר יכולה להתקיים לאורך זמן. יתר על כן, הקרן מציעה שאם יימשך הייסוף הריאלי, על רקע כניסה חזקה של תנועות הון לישראל, על בנק ישראל לשקול אפשרויות אחרות, בהן העלאת דרישות הנזילות, כדי שההתערבות בשוק המט"ח לא תהיה צעד עיקרי. הקרן מציינת כי הגבלה ומיסים על תנועות ההון פנימה לא תהיינה חלופות הולמות. משמעות הדברים, קריאה לחזרה לשע"ח נייד וללא התערבות.

3. הקרן שיבחה את הבנקים אשר "הוכיחו עמידות מרשימה אף שצעדי התמיכה בהם היו פחותים משמעותית מאלה שיושמו במקומות אחרים". הקרן ממליצה לשדרג את ניתוח היציבות הפיננסית כולל ביצוע של מבחני עמידות במצבי קיצון לבנקים כדי לאפשר הבנה טובה יותר של הסיכונים. התרחישים שישמשו לכך יכולים לכלול את הטווח הנמוך ביותר של תחזיות קרן המטבע העולמיות והתחזיות הקשורות לישראל. כמו כן, מציעה הקרן, בהקשר הבנקאי, להמשיך ולדון בתכנית לביטוח פיקדונות שתאפשר טיפול בבנקים אשר אינם מהווים סיכון סיסטמטי למערכת ולהבהיר אחריותם לתשלום במקרה של צורך בהצלת בנקים.