באפיסלון מאמינים כי הסיבות הגלובליות והמקומיות מצריכים מח"מ קצר מאוד בתיק השקלי

מעריכים כי הדירוגים של ארה"ב ובריטניה אולי לא ירדו אבל השוק לא ימתין להפחתת דירוג פורמלית; מי שחושב שהצרות ביוון וספרד לא ישפיעו על התשואות בכל העולם - טועה
בית ההשקעות אפסילון מפרסם היום (ב') סקירה שבועית:

כשהסיפור של דובאי התפוצץ לפני כשבועיים, התנחמנו בידיעה שמדובר בבעיה נקודתית שסביר להניח שלא תהיה לה השפעה כלל עולמית, ואכן כך היה. בתחילת השבוע התברר שגם יוון ניצבת בפני אתגרים כלכליים לא פשוטים. אבל גם כאן השווקים הוכיחו עצמם חסינים וכמעט שלא הושפעו מהידיעה הזו. עוד לא יבשה הדיו (איזו קלישאה נפלאה) על החדשות שהגיעו מיוון, התבשרנו שביצועיה כלכליים של ספרד נחותים באופן משמעותי מביצועיה הספורטיביים וגם היא זכתה לאזהרה מצידה של מודי'ס. אל חשש, לא זו תהיה הידיעה שתפיל את השווקים.

אבל כמעט באותו זמן שבו פורסמה הידיעה על ספרד ויוון, התברר שמודי'ס הפחיתה את הדירוג של בריטניה וארה"ב.תאמינו או לא, אבל זה לא הזיז את השווקים. טוב, תיקון קל. מודי'ס לא הפחיתה את הדירוג המושלם של בריטניה וארה"ב, היא רק כתבה "שהן מתחו עד למקסימום את גבולות הדירוג המקסימלי" שזה כמו להגיד למישהו שזה לא שהוא מכוער, אבל הוא לא יפסיד מאומה אם הוא ייפגש עם רופא פלסטי. הדירוגים של בריטניה ובוודאי זה של ארה"ב לא ירדו ויתכן שבשל המשמעות העצומה של הפחתת דירוג שלהן על כלכלת העולם (ועל אף מצבן הפיסקלי הקשה) לא יירדו לעולם.

אולם זו העובדה השולית והלא חשובה שעולה מתוך הדו"ח של חברות הדירוג. הדבר העיקרי שעולה מהדו"ח הוא שהחל שלב חדש בתהליך שלאחר המשבר : זהו השלב שבו המדינות צריכות להתמודד עם בעיות מקרו מסובכות שנוצרו בעיקר מתפיחת החובות הלאומיים במהלך השנתיים האחרונות. כזכור, על מנת למנוע את התדרדרות המצב הכלכלי נאלצו הממשלות בעולם להזרים סכומי עתק למשקים, מה שגרם להעמקת הגירעונות ולהרעה משמעותית ביחסי החוב הלאומיים.

עכשיו הגיע זמן התשלום. במילים אחרות, לאחר שהמשבר עבר את נקודת השפל שלו ורוב המשקים בעולם פסקו מלהתכווץ, נדרשות הממשלות להתחיל בתהליך של חזרה למסגרת תקציבית סבירה ולצמצום של ההוצאות. הבעיה נעוצה בכך שצמיחתם של משקים רבים (בעיקר המפותחים) נשענת ברבעונים האחרונים על התמיכה הממשלתית (בארה"ב מהווה תוכנית התמריצים כשני שליש מהצמיחה שנרשמה ברבעון השלישי). זאת אומרת, שאם הממשלות יסירו את ידיהן מן המשקים, הן עשויות לגרום למשקים לגלוש שוב למיתון. אולם תמיכה ממשלתית משמעותה הדפסת כסף והגדלת גרעון. ובאיזה שהיא נקודה צריך להפסיק להדפיס כסף ולהתחיל להפחית את הגרעון. מפני שאם לא, גם ערכו של הכסף יירד וגם עלות גיוס החוב תעלה.

בקיצור, הפעולות הנ"ל הן פתרונות לטווח הקצר, כשהתשלום על כך בטווח הארוך עלול להיות כואב ויקר מאוד. כך, מוצאים עצמם הממשלים בנקודה שבה הם לא יכולים להפסיק לתמוך במשקים (ולפי דברי שרי האוצר של האיחוד האירופי וארה"ב הם גם לא רוצים). מנגד, מצבן הפיסקלי הוא כל כך גרוע, שהמשך התמיכה במשקים מתחיל להעלות תהיות בדבר יכולתן לשרת את החוב שלהן, כפי שקרה השבוע.

אז כפי שכתבנו בראשית הסקירה, הדירוגים של ארה"ב ובריטניה אולי לא ירדו, אבל השוק לא ימתין להפחתת דירוג פורמלית. השוק כבר מתחיל לתמחר לבדו את הפחתת הדירוג. כל האמור לעיל אומר שסביר להניח שבזמן הקרוב נחזה בעלייה בפרמיות הסיכון באגרות החוב, החל בממשלתיות וכלה בקונצרניות. ומי שמשלה את עצמו שהצרות ביוון, ספרד ומדינות נוספות לא ישפיעו (לפחות בטווח הקצר) על התשואות בכל העולם, מן הראוי שיתפכח.

הסיבות הגלובליות, בנוסף לגורמים המקומיים, רק מחזקים את דעתנו שהמח"מ בתיק השקלי צריך להיות קצר מאוד. כזכור, לפני כשבועיים קיצרנו את המח"מ בתיק השקלי שלנו מארבע שנים ערך לחצי שנה כיום.