בלאומי מציינים כי מוקדם להעריך את הרבעון האחרון - אך סימנים ראשוניים מתחום סחר החוץ מצביעים על הימשכות המגמה החיובית

תהליך העלאת הריבית עדיין רחוק מסיומו אם כי יתכן שבנק ישראל ישהה את תהליך ההעלאה באופן זמני בכדי לעמוד על השפעות ההעלאה האחרונה
אגף הכלכלה בבנק לאומי מפרסם היום (א') את "מבט לאומי" לחודש דצמבר 2009:

מאקרו מקומי:

ברבע השלישי של השנה צמח המשק הישראלי בקצב שנתי של כ-2.2%, בהשוואה לרבע השני. מבחינת רכיבי התוצר נראה כי, עוצמת ההתרחבות של השימושים במשק (הביקושים המקומיים והיצוא), בשיעור של כ-14%, במונחים שנתיים, ברבע השלישי, הייתה גדולה מכדי שתסופק על ידי התרחבות מהירה בתוצר המקומי הגולמי ונדרש גידול משמעותי ביבוא כדי לאפשר זאת. מוקדם להעריך מה יקרה ברבע האחרון של השנה, אך הסימנים הראשונים מתחום סחר החוץ לחודש אוקטובר, מצביעים על הימשכות המגמה החיובית.

בהתאם להערכתנו, בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.25% לרמה של 1%. לדעתנו, העלאה זו נדרשת מבחינה כלכלית בעת הנוכחית. נציין כי, תהליך העלאת הריבית עדיין רחוק מסיומו, אם כי יתכן שבנק ישראל ישהה את תהליך ההעלאה באופן זמני בכדי לעמוד על השפעות ההעלאה האחרונה ולבחון את התפתחותם של נתונים רלוונטיים. לדעתנו, בנק ישראל ימשיך לפעול לנורמליזציה של תנאי מדיניותו ויעלה את הריבית על פני השנתיים-שלוש הקרובות עד אשר יצליח להשיב את הריבית הריאלית שלו לרמה של חיובית של 2-3%, כלומר לכ-5% במונחים נומינליים.

התפתחויות בעולם:

התוצר של המשק האמריקאי צמח ברבע השלישי לאחר ארבעה רבעים רצופים בהם התוצר ירד. ישנם סימנים המעידים על התייצבות הביקוש לעובדים ועל ראשיתה של ירידה בשיעור האבטלה במהלך המחצית השנייה של שנת 2010.

בחלק ממדינות אירופה התוצר חזר לצמוח ברבע השלישי (ביניהן צרפת, איטליה וגרמניה) ובחלק נרשמה ירידה בתוצר (ביניהן ספרד). תוואי ההתאוששות מהמיתון דומה לתוואי ההתאוששות הממוצע שאפיין את תקופות המיתון הקודמות. אנו מעריכים שגם בהמשך הדרך תוואי ההתאוששות יהיה דומה לתוואי ההתאוששות מתקופות מיתון קודמות.

במהלך הרבע הרביעי של השנה, סביבת האינפלציה בארה"ב ובאירופה תשוב, ככל הנראה, להיות חיובית. אולם, פער התוצר שנפתח בעקבות המיתון הארוך שמצא ביטויו בניצולת הנמוכה של ההון בתעשייה ועליית שיעור האבטלה, מרסן את הלחצים האינפלציוניים שם.

אנו לא צופים שינוי מהותי במדיניות הריבית של הבנק הפדראלי ובמדיניות הבנק המרכזי האירופי לפחות עד אמצע שנת 2010.

התפתחויות בשוק ההון:

בישראל, בדומה לשווקים המתעוררים, עלו מדדי המניות בשיעורים גבוהים בהשוואה למדינות אירופה וארצות הברית. תנאי רקע אשר תמכו עד כה בעליות השערים החדות יחסית הנם הסביבה המקרו כלכלית החיובית בה היה שרוי המשק הישראלי בראשית המשבר, וכן ריבוי הסימנים להתייצבות הכלכלה, לצד הריבית המאוד נמוכה והתשואות האפסיות על נכסים חסרי הסיכון. אולם, נראה כי בחודשים האחרונים חלה התמתנות מסוימת בשיעורי העלייה במדדי המניות המובילים, בין היתר בשל העלייה החדה בשווי הכלכלי והתקרבות לרמות השיא בהן היו בטרם פרץ המשבר.

מאז חודש אוגוסט, המסחר באיגרות החוב השקליות התנהל במגמה של עליית מחירים הדרגתית, במקביל לירידה בתשואות לפדיון באפיק זה. עליית המחירים נתמכה על ידי הדחייה המתמשכת של העלאת הריבית של בנק ישראל מרמתה הנמוכה. כיום, כארבעה חודשים לאחר שהסתיימה התערבותו של הבנק המרכזי בשוק איגרות החוב הממשלתיות, אנו עדים להשתטחות עקום התשואות לפדיון, כלומר, לעלייתם של שיעורי התשואה לפדיון של איגרות החוב קצרות הטווח בהשוואה לתשואות לפדיון של איגרות החוב ארוכות הטווח. עם זאת, נציין כי השתטחות זו נבעה בעיקר מעלייתן של התשואות של האיגרות הקצרות יחסית – כלומר הביצועים היחסיים של שוק איגרות החוב הממשלתי ארוך הטווח היו טובים מאלה של שוק האיגרות קצרות הטווח.