מזרחי ממליץ על הוט, סלקום ופרטנר כמו גם על בריטיש ישראל וגזית גלוב

רנון מנחם האסטרטג הראשי ממליץ על מניות התקשרות והנדל"ן המניב
רונן מנחם האסטרטג הראשי של בנק מזרחי פרסם הבוקר, יום ו' סקירת מאקרו על שוק ההון הישראלי ועל השווקים העולמיים. להלן סקירתו:
שוק המניות.
המגזר היצרני ממשיך להתרחב במהירות – מדד הייצור התעשייתי עלה ב 9% (להלן – בחישוב שנתי) ברביע הראשון של השנה, בהמשך לעליית בת 11% בערך ברביע האחרון אשתקד וגבוה משמעותית מהעלייה בת 4.5% בכל השנה שעברה. יצוין, כי ייצור הטכנולוגיה העילית גדל, בתקופה זו, ב 11%, בהמשך לעלייה בת 14% בערך קודם לכן.
סקטור המסחר והשירותים נמצא בקו עלייה – ברביע הראשון של השנה עלה מדד פדיון המסחר והשירותים בכ 6%, פי 2 מאשר ברביע הקודם. הרבה לעלות פדיון הנדל"ן, ב 11%. ראויה לציון עלייה בת כ 8% בפדיון המסחר הסיטוני.
אולם, פדיון המסחר הקמעוני ירד ב 0.5%. נתון זה משמש אינדיקציה לצריכה הפרטית. מדד המכירות ברשתות השיווק – אינדיקציה נוספת לצריכה הפרטית, עלה בכ 3.5%, לאחר עלייה גבוהה יותר בת 5% בערך בשלושת החודשים הקודמים.
הנתונים מצביעים על המשך התרחבות משקית בקצב מניח את הדעת, ולא מסתמנת האטה בחרושת, או בשירותים. עם זאת, ראוי לעקוב אחר הוצאות משקי הבית, שכן המכירות ברשתות השיווק, בתוספת מדד המסחר הקמעוני, מעלים בכל זאת חשש להאטה בצריכה הפרטית.
מניות
הירידה בנתוני המגמה של פדיון המסחר הקמעוני עולה בקנה אחד עם דו"חות שופרסל לרביע הראשון, בהם מוסברת העלייה במכירות ע"י שינוי בתמהיל המוצרים ועליית מחירי מכירה.
בשבוע הקרוב מסתיימת תקופת פרסום הדוחות הכספיים לרביע הראשון. לפנינו דו"חות הבנקים-מזרחי (יום ב'), הפועלים והבינלאומי (יום ד') לאומי (ה') ודיסקונט (יום ו'). כמו כן, חברות הביטוח (שתסבולנה מחולשת שוק ההון ברביע הראשון, הפוגעת בדמי הניהול של פוליסות משתתפות ברווחים), כי"ל (יום ג'), אסם, רבוע ישראל (יום ה'), חברות אחזקה (החברה לישראל, קבוצת דלק) ורבות מחברות היתר.
עד כה, בחלוקה גסה, נרשמו הפתעות לטובה דווקא אצל חברות הייצוא, שנפגעו פחות מהמשוער מהתיסוף בשער ה ₪. מאידך, הוצאות המימון הגבוהות שחקו את רווחיותן של חברות הנדל"ן, האחזקה וחברות אחרות. אין להשליך מכך שחברות הייצוא כקבוצה לא תיפגענה כלל מהתיסוף בשער ה ₪. הפגיעה תלויה ביכולת כל חברה להתאים את ההכנסות להוצאות ולהשפיע על המחירים בשוק בו היא פועלת.
אנו ממשיכים בהמלצה להתמקד בתחום התקשורת, שנהנה מחסינות יחסית בתקופת האטה כלכלית וחשוף פחות לשינויים בשער החליפין (החשיפה הנה בעיקר דרך רכישת ציוד ולכן החברות נהנות מהתיסוף). לעניין זה ניתן להזכיר את החברות הוט, סלקום ופרטנר.
בנוסף, מספר חברות בתחום הנדל"ן המניב נראות מעניינות, בשל תזרים מזומנים גבוה, אף כי לא ניתן להתעלם מהעלייה העשויה להירשם בעלויות המימון צמודות המדד של חלקן. ניתן להזכיר את גזית גלוב ובריטיש ישראל.
שוקי המט"ח והאג"ח.
מט"ח.
ה ₪ חידש את התחזקותו מול הדולר של ארה"ב בימים האחרונים, תוך החרפה לקראת סוף השבוע, בעוד מול האירו הוא רשם תנודתיות. שוק מטבע החוץ נמצא בהמתנה להודעת ריבית בנק ישראל, שתינתן ביום ב' ושלפי רוב ההערכות תנוע בין העלאה בת 1/2 נקודת אחוז לבין הותרתה ללא שינוי. בד בבד נחלש המטבע האמריקאי מול האירו בשוקי העולם, בין השאר על רקע הדוח החזק מהמשוער על המגזר העסקי בגרמניה.
חרף ההתחזקות בשער ה ש"ח, אנחנו ממשיכים לטעון, כי במקרה שהריבית תעלה והנתונים הכלכליים יוליכו להתמתנות כלכלית (כפי שניתן להתרשם לגבי משקי הבית), אפשר ששילוב כזה יביא לשינוי מהיר, יחסית, בכיוון בשער החליפין, להערכתנו, מבחינה כלכלית, עושה רושם כי המטבע הישראלי מיוסף יתר על המידה.
אג"ח.
אנו מעריכים כי ריבית בנק ישראל תעלה, בחודשים הקרובים, ל 4.00%. חרף הזינוק במדד אפריל והעליות הגבוהות שתירשמנה, כך נראה, גם בחודשים מאי ויוני, איננו סבורים כי הריבית תעלה בשיעור חד יותר, כגון זה העולה מנתוני המק"מ. זאת עקב התיסוף הגובר ב ₪ והערכתנו כי הקפיצה במחירים תימשך מספר חודשים בודד, בטרם תתחיל להתמתן. אנו סבורים כי במשק תתרחש התמתנות כלכלית הדרגתית, שתביא לירידה בלחצי הביקושים, בעוד ההתמתנות הכלכלית הגלובאלית תביא, בסופו של דבר, לירידה במחירי התשומות. אם בכל זאת יהיה שילוב של האטה כלכלית ועלייה מתמשכת באינפלציה, ניכנס למצב של סטגפלציה, שכלי הריבית לבדו לא יכול לטפל בו. עם זאת, לעת עתה, איננו סבורים כי תרחיש של סטגפלציה הוא התרחיש המרכזי.
בראייה קדימה, אנו מעריכים כי הפער בין העקומים, השקלי והצמוד, יגלם עלייה בת 2.5% במדד. זאת לנוכח התמשכות התיסוף בשער ה ₪ והסיכוי להאטה במשק, שיקוזזו על ידי מדיניות מוניטארית מרחיבה יחסית.
בארה"ב, ריבית ה Fed עשויה לטפס ל 3.00%, לאחר שירדה (אחרי התלבטות) מ 2.25% ל 2.00%. נראה כי העלייה תהייה הדרגתית ומדודה, בשל סיכוי להתמתנות האינפלציה. כתוצאה, התשואות הארוכות שם לא תקפוצנה משמעותית וכך לא ילחצו את התשואות השקליות בארץ.
כתוצאה, בהינתן העקומים עתה, לפי חישובנו ניתן יהיה להשיג תשואה נומינלית חד ספרתית (גבוהה) בחודשים הבאים. בהינתן דרגות הסיכון הרצויות, מומלץ להימצא בקצה הבינוני – ארוך (מח"מ 5-7) או קצר בינוני (מח"מ 2-5) הן בעקום השקלי והן בעקום הצמוד. השוואה בין השניים נותנת יתרון לעקום השקלי, אך הוא לא משמעותי. הקצה הארוך של שני העקומים עשוי לתת תשואה גבוהה יותר, אך במחיר סיכון גבוה שאינו מצדיק, להערכתנו, את התשואה הנוספת.
במהלך השבוע האחרון, לאחר הפנמת העלייה הגבוהה במדד המחירים לצרכן בחודש אפריל, שוב נרשמה הצטמצמות במרווחי איגרות החוב הקונצרניות בהשוואה לממשלתיות. אג"ח קונצרנית מדורגת AAA נסחרת בממוצע ב 0.8 נקודת אחוז מעל הממשלתית, ואילו אג"ח קונצרנית מדורגת A נסחרת בתשואה של 2.7 נקודות אחוז מעל הממשלתית המקבילה.
מה בעולם?
הזינוק במחירי הנפט הגולמי יצר תגובת שרשרת של היחלשות בשער הדולר של ארה"ב, התגברות החששות מעלייה באינפלציה מחד ומהאטה הכלכלית מאידך, תוך היפוך מגמה בשוקי המניות ואיגרות החוב וירידות שערים. הסיכוי להורדות ריבית בארה"ב, בגוש האירו ובבריטניה פחת מאוד. קרנן של המתכות היקרות ככלי לגידור אינפלציוני עלתה, בעוד התחדשות הרתיעה מסיכון החלישה מטבעות בעלי תשואות גבוהות וחיזקה מטבעות כמו היין היפאני.
ארצות הברית - תרשומת דיוני הבנק הפדראלי מראה כי ההחלטה האחרונה על הורדת הריבית התקבלה לאחר לבטים, לא כמו קודמותיה. כתוצאה לא ממתינים כעת להורדות ריבית נוספות. מתברר כי תחזית הצמיחה ל 2008 קוצצה משמעותית, בעוד תחזית האינפלציה הוגבהה, כשהדבר מוסבר בכרסום באשראי הבנקאי ובעליות בעלויות הנפט ותשומות אחרות.
הנתונים האחרונים על מדד המחירים ליצרן מצביעים על לחצי מחירים מופחתים בקנה (המדד עלה ב 0.2% בחודש אפריל והיה נמוך מהמשוער), אך התמונה אינה מלאה, שכן בניכוי מוצרי מזון ואנרגיה, המדד עלה ב 0.4% והפתיע כלפי מעלה. ממצא זה מלמד על כוח תמחור העומד לרשות המגזר היצרני בתוך המשק. אשר לפעילות הכלכלית, נראה כי היא נקלעה לסטגנציה, אך לפי מדד האינדיקאטורים המובילים, עדיין לא מסתמנת החרפה בפעילות הכלכלית.
אירו - גרמניה, הכלכלה הגדולה במרחב, סיפקה השבוע נתונים סותרים. סקרי הסנטימנט הכלכלי והאקלים העסקי הפתיעו, כל אחד בתורו, לרעה ולטובה. מדד המחירים לצרכן קפץ, בחודש אפריל, בשיעור כפול מהצפוי. הרושם הכללי שנוצר, בעקבות הנתונים, במיוחד האחרון, הוא כי הסיכוי להפחתת ריבית קרובה נמוך מאוד. אם כך יקרה, הסקטור היצרני בגוש ייתקל בקשיים רבים, כפי שניתן לראות מדוח ההזמנות החדשות למוצרי תעשייה. דוח זה הצביע על ירידה תלולה בת 5.0% ב 12 החודשים האחרונים (בניכוי פריטים גדולים, כגון ציוד לכלי תחבורה יבשתיים ואוויריים).
בריטניה – סקר התאחדות התעשיינים מראה, כי היצרנים הבריטים, החשים בנטל העלויות הגדלות, נאלצים לשתף בו את הלקוחות. כתוצאה, הלחצים האינפלציוניים מתגברים והופכים את הסיכוי להורדות ריבית נוספות נמוך בהרבה בהשוואה להערכות שרווחו אך לפני מספר שבועות. הסקטור היצרני סובל מחולשה, בדומה לחלקים אחרים בכלכלה. ההזמנות נמוכות מהרגיל והתפוקה לא אמורה לגדול.
יפאן - העלייה בייצוא התחזקה, הודות לעליות במשלוחים לאסיה ולמשקים המתעוררים, שחיפו על ההאטה במשלוחים לארה"ב. הריבית נותרה על כנה ונראה כי לא תשתנה בתקופה הקרובה.