בהראל מעדכנים את תחזית הצמיחה מעט כלפי מעלה: 0.3 אחוז ב- 2009 ו- 2.3 אחוז ב-2010

תחזית הצמיחה ל-2010 מניחה כי הצמיחה בארה"ב באותה השנה בתסכם בכ-2 אחוז ובגוש האירו בכ-1 אחוז; צופים כי בשנים 2011-2014 הצמיחה הממוצעת תעמוד על 3.6 אחוז
סקירה מאקרו כלכלית חודשית של כלכלני הראל פיננסים ל-2 בדצמבר:
התוצר המקומי הגולמי גדל ברבעון השלישי של 2009 בשיעור שנתי של 2.2 אחוזים, תוך עלייה בשיעור של 1.6 אחוזים בתוצר העסקי. כמו כן, עודכן שיעור הצמיחה ברבעון השני כלפי מעלה ל-1.0 אחוז.

תחזית הצמיחה שלנו עודכנה מעט כלפי מעלה: 0.3 אחוז ב-2009 ו-2.3 אחוזים ב 2010.

שיעור האבטלה ירד ל-7.8 אחוזים ברבעון השלישי של 2009, לעומת 8.0 אחוזים ברבעון הקודם. שיעור ההשתתפות נותר יציב, 56.5 אחוזים.

האינדיקטורים השוטפים לפעילות הכלכלית ציירו בחודש האחרון תמונה מעורבת. באוקטובר נרשמה עלייה ביצוא הסחורות ובכניסת תיירים. מנגד, חלה ירידה ביבוא הסחורות וההכנסות ממסים היו נמוכות מעט מהתוואי של החודשים הקודמים. בספטמבר ירדו מדדי הייצור התעשייתי ופדיון ענפי המסחר והשירותים.

מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב-0.2 אחוזים, בהתאם לצפי.

ריבית בנק ישראל עלתה ב-0.25 נקודת אחוז לרמה של 1.0 אחוז.

עקום התשואות של איגרות החוב הממשלתיות השקליות ירד במהלך נובמבר בטווחים הבינוניים והארוכים ועלה מעט בטווחים הקצרים.

עקום התשואות של איגרות החוב של ממשלת ארה"ב עלה מעט בטווחים הארוכים וירד מעט בטווחים הקצרים.

בשוקי המניות בעולם נרשמו עליות במהלך נובמבר. מדד MSCI World עלה ב 4 אחוזים, מדד S&P 500 עלה ב 5 אחוזים, מדד הנאסד"ק עלה ב 5 אחוזים ומדד MSCI Emerging Markets עלה ב-4 אחוזים. מדד ת"א 100 עלה ב 5 אחוזים (במונחים דולריים עלה המדד ב 4 אחוזים).


התפתחויות במשק הישראלי
התוצר המקומי הגולמי גדל ברבעון השלישי של 2009 בשיעור שנתי של 2.2 אחוזים, תוך עלייה בשיעור של 1.6 אחוזים בתוצר העסקי. כמו כן, עודכן שיעור הצמיחה ברבעון השני כלפי מעלה ל-1.0 אחוז.

הצמיחה במהלך 4 הרבעונים האחרונים בישראל עמדה על מינוס 0.8 אחוז. זהו שיעור נמוך מקצב הצמיחה בחלק ממדינות אסיה – ובמיוחד סין והודו – אך גבוה בהרבה מהצמיחה ברוב המדינות האחרות.

הרכב הצמיחה ברבעון השלישי היה חיובי, כאשר בלטו במיוחד העליות בצריכה הפרטית (גידול בשיעור של 9 אחוזים), בהשקעות בנכסים קבועים (גידול בשיעור של 23 אחוזים) וביצוא (גידול בשיעור של 15 אחוזים ללא יהלומים וחברות הזנק). היבוא גדל בשיעור מרשים של 62 אחוזים והצריכה הציבורית ללא יבוא ביטחוני ירדה בשיעור של 8 אחוזים.

הצריכה הפרטית גדלה בשיעור שנתי של 8.9 אחוזים. אולם, הצריכה הפרטית כאחוז מהתוצר ירדה לרמה של 56.7 אחוזים במהלך ארבעת הרבעונים האחרונים.

ההוצאה לצריכה ציבורית גדלה בשיעור שנתי של 1.2 אחוזים. ההוצאה לצריכה הציבורית כאחוז מהתוצר ירדה כמעט ברציפות מאז שנת 2003.

היצוא רשם עלייה בשיעור שנתי של 21.8 אחוזים, כאשר היצוא ללא חברות הזנק ויהלומים התרחב בשיעור של 14.6 אחוזים. חלקו של היצוא כאחוז מהתוצר, שהיה יציב משנת 2005, ירד בשיעור חד מאז תחילת המשבר.

היבוא רשם עלייה בשיעור שנתי של 61.9 אחוזים, לאחר ירידה חדה. חלקו של היבוא כאחוז מהתוצר, שעלה באופן רציף בשנים האחרונות, ירד בשנה האחרונה.

ההשקעה בנכסים קבועים עלתה בשיעור שנתי חד של 23.2 אחוזים. בין 2004 ל-2007 חלה התאוששות מרשימה בהשקעות כאחוז מהתוצר, אשר נבלמה בשנתיים האחרונות.

תחזית הצמיחה שלנו לישראל ב-2009 עומדת כעת על 0.3 אחוז, שינוי מזערי לעומת תחזית צמיחה של 0.2 אחוז לפני שלושה חודשים. אולם, ההרכב של התוצר נראה מעט אחרת, עם ירידות הרבה יותר מתונות ביצוא וביבוא. השינוי נובע בעיקר כתוצאה מעדכון הנתונים לשני הרבעונים הראשונים של השנה על ידי הלמ"ס.

התחזית שלנו לצמיחה ב-2010 עומדת על 2.3 אחוזים, לעומת 2.0 אחוזים לפני שלושה חודשים. תחזית זו מניחה, בין היתר, כי ב 2010 תסתכם הצמיחה בארה"ב בכ-2 אחוזים ובגוש האירו בכ-1 אחוז.

לשנים 2011 2014 אנו צופים צמיחה גבוהה יותר, בממוצע כ-3.6 אחוזים (כ-2.1 אחוזים לנפש).

התפתחויות בתחום האינפלציה והמדיניות המוניטרית
מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב-0.2 אחוז, בהתאם לתחזית. מחירי הדיור המשיכו להתייקר, אך שיעור העלייה (0.3 אחוז) היה הנמוך ביותר בתשעת החודשים האחרונים. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מסתכמת עכשיו ב-2.9 אחוזים, כאשר עליות המחירים בחודשים האחרונים כתוצאה מעליית המסים הממשלתיים תרמו להערכתנו קרוב ל-1.5 נקודות אחוז לאינפלציה.

להערכתנו, קצב האינפלציה יעלה מעל 3 אחוזים כבר בחודש הבא ויחזור אל תחום היעד רק ביולי 2010, לאחר שהשפעת עליית המע"מ מיולי 2009 והעלייה החדה במחירי האנרגיה בחודשים שאחרי פברואר 2009 כבר לא תשפענה על חישוב שיעור האינפלציה ב 12 החודשים האחרונים.

על פי חישובי בנק ישראל, הציפיות לאינפלציה עלו במעט והסתכמו בממוצע בין אמצע אוקטובר לאמצע נובמבר ב-2.3 אחוזים לשנה הראשונה, 3.0 אחוזים לשנה השנייה ו 2.7 אחוזים לשנה השלישית ואילך.

כמות אמצעי התשלום (M1) ירדה באוקטובר ב 0.7 אחוז, ירידה שנייה ברציפות, והגידול השנתי התמתן ל-55 אחוזים, לעומת 61 אחוזים לפני חודש ו-65 אחוזים בשיא לפני חודשיים.

ריבית בנק ישראל הועלתה ברבע נקודת אחוז ל- 1.00 אחוז, בהתאם לצפי שלנו.

בהודעת הריבית של בנק ישראל אין רמזים לגבי השינויים העתידיים בריבית, אך קיימת בה התייחסות לגורמים המרכזיים שהובילו להחלטה להעלות החודש את הריבית:

בחודש האחרון נרשמה עליה מתונה בציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים והן מצויות בחלקו העליון של תחום יעד האינפלציה, תוך שהן מגלמות צפיות להעלאת ריבית במהלך השנה הקרובה.

הגידול בייצוא הישראלי בעת האחרונה.

ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המובילים נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר כך גם בחודשים הבאים. אולם, הבנקים המרכזיים של ארה"ב ואירופה החלו לנקוט בצעדים המעידים על יציאה הדרגתית מהיבטים לא שגרתיים של המדיניות המוניטארית המרחיבה. כמו כן, בכמה מהמדינות בהן החלה ההתאוששות להתבסס העלו ריבית.

לדעתנו, הנקודה הקריטית שגרמה לבנק ישראל להעלות החודש את הריבית (ושבגללה צפינו את ההעלאה) היא הגידול הניכר ביצוא. ככל שמצב היצוא משתפר, כך קטן החשש של בנק ישראל מאפשרות של התחזקות השקל ולכן הבנק מרשה לעצמו להעלות את הריבית מוקדם יותר מאשר בארה"ב ובאירופה.

רמת הריבית הריאלית לטווח קצר נמוכה מאד גם לאחר ההעלאה הזו. הריבית הריאלית בישראל דומה לריבית הריאלית במדינות כגון ארה"ב, בריטניה וקנדה, שם המיתון היה הרבה יותר עמוק ולחצי האינפלציה הם מתונים יותר. אם הריבית בישראל תישאר כל כך נמוכה לאורך זמן היא תוביל להיווצרות לחצים אינפלציוניים משמעותיים תוך שנה או שנתיים.
לכן, ההערכה שלנו היא שבנק ישראל ימשיך ויעלה בהדרגה את הריבית, בקצב ממוצע של פעם בחודשיים, בכל פעם ברבע נקודת אחוז, אלא אם כן יהיו שינויים משמעותיים בשער החליפין או במשתנים מקרו- כלכליים אחרים.

יתרות המט"ח של בנק ישראל עלו ל-61 מיליארד דולר. הבנק הודיע שבמהלך אוקטובר הוא רכש 1.3 מיליארד דולר. זאת, בהשוואה ל-1.6 מיליארד בספטמבר, כ-4 מיליארד באוגוסט וכ-2 מיליארד בכל חודש קודם לכן (במסגרת הרכישות היומיות הקבועות).