בלאומי חוששים שהמשבר בדובאי ישפיע על כלכלות נוספות

הכלכלן הראשי של הבנק גיל בפמן מעריך כי יתכן וכלכלות מקסיכו, סין ולאחר מכן רוסיה תורכיה וארגנטינה יושפעו ממשבר דובאי
תקציר האירוע:
ב-25.11.09, ערב חג הקורבן המוסלמי, פורסמו באמירות דובאי שתי הודעות חשובות, אך בעלות משמעות סותרת מנקודת הראות של המשקיעים בעולם: ההודעה הראשונה הייתה שממשלת דובאי הצליחה לגייס 5 מיליארד דולר מבנקים באבו-דאבי, האמירות האחות העשירה בנפט; ההודעה השנייה הייתה של ארגון מחדש של החוב של שתי חברות ענק ממשלתיות מדובאי – Dubai World ו-Nakheel. מדובר בחוב בהיקף של 3.5 מיליארד דולר של Nakheel, זרוע הנדל"ן של החברה, לו ערבה חברת האם Dubai World, חוב שהיה אמור להיפרע ב-14 לדצמבר 2009 ועל פי ההודעה נדחה לסוף מאי 2010 לכל המוקדם. בתגובה, מרווחי הסיכון של אמירות דובאי זינקו מעלה.
מדוע זה קרה?
ראשית, מדובר בשלב נוסף, מאוחר יחסית, אך ככל הנראה לא אחרון, של משבר הנדל"ן העולמי והתנפצות הבועה הגדולה שהתפתחה בשוק הנדל"ן של דובאי. שנית, יתכן שיש בכך ביטוי למלחמת כוחות שבין האמירות האחות, העשירה בנפט, אבו-דאבי, לבין "האחות הענייה" דובאי, לה מוסדות מעין-ממשלתיים רבים המנוהלים בחוסר יעילות. לדובאי אין הכנסות ישירות מנפט ופעילותה מבוססת בעיקר על מתן שירותים פיננסיים, שירותי תיירות, ונדל"ן -- תחומים שנפגעו מאוד במהלך המשבר הכלכלי הגלובלי.
יתכן שממשלת דובאי בחרה לשמור את המקורות המעטים שיש עדיין ברשותה לשימושים הפנימיים של האמירות ולא להחזר חובות למשקיעים זרים. כלומר, על פי גישה זו התועלת מהזרמת כסף לכלכלת דובאי, ובפרט לחברות החשובות לממשלה מבחינה אסטרטגית, נראית לממשלה רבה יותר מהנזק שיגרם כתוצאה מדחיית פירעון חובות למדינות אחרות. לא ברור מדוע בקשת הארגון מחדש של החוב הושהתה עד עכשיו ולא טופלה מוקדם יותר השנה, אלא רק "בדקה התשעים".
מדוע האירוע כה מפתיע?
בתקופה האחרונה, השווקים הפיננסיים היו "בטוחים" שממשלת דובאי, שהצליחה רק לאחרונה לגייס בהצלחה כ-2 מיליארד דולר ממשקיעים זרים, תגבה את ההתחייבויות של החברות המובילות באמירות. חוסר הנכונות לפרוס רשת בטחון להצלת פירעון האג"ח ב-14 לדצמבר 2009 של Nakheel מעלה ספקות ותהיות לגבי יכולתה ורצונה של אמירות דובאי לשרת את חובה ומעלה שאלות קשות לגבי היציבות הכלכלית של איחוד אמירויות המפרץ והמדינות השכנות.
במבט רחב יותר, לאמירות דובאי חוב חיצוני בהיקף של כ-80 מיליארד דולר. מבחינת התזרים, לאמירות דובאי ולחברות מעין-ממשלתיות שלה יש פירעון חובות בהיקף של כ-11 מיליארד דולר בשנת 2010 וכ-16 מיליארד דולר בשנת 2011. עם היקף כה גדול של חובות העומדים לפירעון ומימון מחדש, השווקים הפיננסיים ציפו להתנהגות טובה יותר של ממשלת דובאי, אשר עלולה למצוא את עצמה בקשיים רבים בהמשך.
בין הבנקים החשופים ביותר לדובאי נמנים: Standard Chartered וגם HSBC. סך החשיפה של בנקים אירופאים לדובאי נאמד בכ-40 מיליארד דולר. ישנה מידה רבה של חשיפה גם של משקיעים מדרום אפריקה שהיו פעילים מאוד בדובאי.
מי הבא בתור?
מדובר באירוע שלילי מאוד לדובאי הצפוי להיות בעל משמעויות מתמשכות בשוק האשראי העולמיים. במצב שבו לא ניתן יהיה לארגן את החוב מחדש והדברים יגיעו לכדי שמיטת חובות, מידת הנגישות של איזור המפרץ כולו לשוקי האשראי העולמיים עלול להיפגע. יש בכך משמעויות מדאיגות אף מעבר למידת היציבות הכלכלית של איחוד נסיכויות המפרץ הכוללת את שבע הנסיכויות:
Abu Dhabi, Dubai, Sharjah, Ajman, Fujairah, Ras al-Khaimah, Umm al-Qaiwain.
התגובה הראשונית בשווקים של מדינות המפרץ הייתה שלילית מאוד, אך בהמשך החלו המשקיעים להבחין בין הקשיים הספציפיים של דובאי לבין האתגרים הכלכליים של שאר מדינות המפרץ. בראש ובראשונה מדובר בתלות גדולה של הסקטור הפרטי במקורות מימון מהעולם לשם המשך פיתוח של השווקים המקומיים והכלכלה המקומית. מדובר ביתרת חוב אשר גדלה מכ-75 מיליארד דולר ב-2005 לכ-300 מיליארד דולר מאז 2008.
התמורות הגדולות ממכירת נפט זרמו בעיקר לצבירת יתרות מטבע חוץ של הממשלות ולהקמת קרנות ממשלתיות שעיקר עיסוקן הוא השקעה מוץ לגבולות המפרץ, כלומר כספים אלו לא הושקעו בכלכלות המקומיות. המשמעות היא שבמידה ומידת הנכונות של משקיעי העולם להמשיך ולהלוות כסף למדינות המפרץ תקטן בעקבות משבר דובאי, תהיה לכך השפעה שלילית על הצמיחה בכל איזור המפרץ ולכך עשויות להיות השלכות גם על שווקים נוספים.
במבט רחב עוד יותר, האירוע בדובאי מצטרף לרשימה ארוכה יחסית של מדינות המצויות עדיין במצב של "לחץ" פיננסי. לחצים אלו עלולים ללכת ולהתגבר במידה והעלייה ברתיעה מסיכונים בקרב משקיעי השווקים המתעוררים תמשך וכן בעקבות ההערכה שבמהלך השנה הקרובה מידת ההרחבה התקציבית בקרב מדינות רבות העולם תצטרך להתחיל לרדת ולחזור לרמות נורמאליות. המדינות המתעוררות העלולות לסבול מן העלייה במידת הסלקטיביות של המשקיעים כוללות חלק ממדינות מזרח אירופה, ובפרט המדינות הבלטיות, המצויות עדיין במצב עניינים מדאיג.
מדינות נוספות שלגביהן עלתה מידת הדאגה לאחרונה כוללות את מקסיקו, לה הופחת דירוג האשראי לאחרונה. בסין מדובר בדאגה גוברת לגבי סקטור הבנקאות ומידת הלימות ההון שלו. במידה ומשבר דובאי לא יירגע במהירות, קיים חשש גם לגבי מידת היציבות בשווקים של רוסיה, טורקיה וארגנטינה, זאת בדומה לאפיזודות קודמות שהיו במדינות אלו. גם יוון נמצאת ברשימת המדינות המצויות תחת איום.