כלכלני לאומי טוענים כי ריבית בנק ישראל עדיין שלילית במונחים ריאליים ומצב חריג זה לא יישאר כך לאורך זמן

גיל בפמן: "לדעתנו, בנק ישראל ימשיך לפעול לנורמליזציה של תנאי מדיניותו ויעלה את הריבית על פני השנתיים-שלוש הקרובות עד אשר יצליח להשיב את הריבית"
סקירה כלכלית שבועית של לאומי:
הפעילות הכלכלית של המשק הישראלי ממשיכה להתרחב
המדד המשולב רשם בחודש אוקטובר עלייה של 0.5%, בדומה לשיעור העלייה החודשי במהלך הרבע השלישי של השנה. ברוב רכיבי המדד נרשמה מגמה דומה לזו שאפיינה את החודשים האחרונים. הייצור התעשייתי נותר ברמה דומה לזו שאפיינה את ששת החודשים האחרונים ומדד הפדיון בענפי המסחר והשירותים ירד במעט, אך רמתו עדיין גבוהה. השינויים הבולטים היו עלייה חודשית של 6.1% ביצוא הסחורות, ירידה של 5.7% ביצוא השירותים וירידה של 7% ביבוא התשומות לייצור. החלטת בנק ישראל להעלות את הריבית משקפת את ההתאוששות עליה מצביע המדד המשולב לצד אי הוודאות לגבי עצמתה.

בנק ישראל שינה את אופן חישוב המדד המשולב לבחינת מצב המשק
הצורך בשינוי האופן בו מחושב המדד נבע מהשינוי החריג שחל ברכיביו במהלך המשבר הפיננסי בעולם. שינוי חריג זה הפחית את המתאם בין המגמה החודשית עליה מצביע המדד ובין התוצר העסקי ואת מידת מהימנותו של מדד זה כאומד לפעילות בסקטור העסקי של ישראל.

השינויים העיקריים בשיטת חישוב המדד כוללים: (1) מתן אפשרות לשינוי של משקל הרכיבים השונים על פני זמן, לעומת משקולות קבועים שהיו נהוגים בעבר. (2) הפרדה בין יבוא מוצרי צריכה ליבוא תשומות לייצור ומתן משקלות נפרדים. (3) הגבלת שינויים חריגים במדד, כך שלא יחרגו בעצמתם משינויים שחלו בעבר בתוצר העסקי.

בתרשים המצורף מוצגים, זה לצד זה, שני המדדים (הישן והחדש). ניתן לראות שבתקופה שקדמה לשנת 2008, השינוי החודשי בשני המדדים היה כמעט זהה. מעבר לכך, המדד "החדש" מקדים לאותת על שינויים בשיעור הצמיחה בעיתוי 1-3 חודשים, לעומת המדד "הישן". משנת 2008 ואילך, עוצמת הירידה (והעלייה) בתוצר העסקי עליה מצביע המדד "החדש" נמוכה בהרבה מזו שעליה הצביע המדד "הישן". מדידה זו מראה ששיעור הצמיחה החודשי בחודשים האחרונים אינו גבוה כמו שיעור הצמיחה החודשי בשנות הגאות 2005-2007.

ריבית בנק ישראל לחודש דצמבר 2009 תעלה ב-0.25 נקודות אחוז ותעמוד על 1%
בהתאם להערכתנו, שקיבלה ביטוי בפרסומינו "השבוע במאקרו" בשבוע שעבר, בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.25% לרמה של 1%. לדעתנו, העלאה זו נדרשת מבחינה כלכלית בעת הנוכחית. בהתאם לדברים שכתבנו בשבוע שעבר, תהליך העלאת הריבית עדיין רחוק מסיומו, אם כי יתכן שבנק ישראל ישהה את תהליך ההעלאה באופן זמני בכדי לעמוד על השפעות העלאה האחרונה ולבחון את התפתחותם של נתונים רלוונטיים.

ברקע להחלטת הריבית, בנק ישראל ציין שבחודש האחרון נרשמה עליה מתונה בצפיות לאינפלציה בשווקים והן מצויות בחלקו העליון של תחום יעד האינפלציה (1-3%), תוך שהן מגלמות צפיות להעלאת ריבית במהלך השנה הקרובה. כלומר, ההערכות הקיימות בשוק כיום שהאינפלציה תהיה בתחום היעד של 1-3% בשנה הקרובה מותנות בכך שבנק ישראל ימשיך ויעלה את הריבית במהלך תקופה זו. על פי ההערכות הגלומות כיום בשוק איגרות החוב, ריבית בנק ישראל צפויה להגיע לכ-2.5-3.0% בעוד שנה.

בנק ישראל ציין גם שריביות של בנקים מרכזיים מובילים בעולם נמצאות אמנם ברמות נמוכות וצפויות להישאר כך גם בחודשים הבאים, אך כבר החלו להינקט צעדים המעידים על יציאה הדרגתית מהיבטים לא שגרתיים של המדיניות המוניטארית המרחיבה בעולם. בכמה מהמדינות בהן החלה ההתאוששות להתבסס העלו ריבית. בנק ישראל מצטרף אם כן למגמה עולמית זו.

לדעתנו, בנק ישראל ימשיך לפעול לנורמליזציה של תנאי מדיניותו ויעלה את הריבית על פני השנתיים-שלוש הקרובות עד אשר יצליח להשיב את הריבית הריאלית שלו לרמה של חיובית של 2-3%, כלומר לכ-5% במונחים נומינליים. כפי שניתן לראות בתרשים, כיום ריבית בנק ישראל עדיין שלילית במונחים ריאליים ומצב חריג זה לא יישאר כך לאורך זמן.