כלכלני לאומי: לאור החריגה הצפויה מיעד האינפלציה ייתכן ויוקדם מהלך ריסון במדיניות המוניטרית

מעריכים כי האינפלציה בישראל מצויה כיום בסמוך לגבול העליון של יעד יצביות המחירים וכי היא צפויה לחרוג בתקופה הקרובה כלפי מעלה
סחר חוץ: נמשך השיפור ביצוא מישראל
בחודש אוקטובר נרשם גירעון מזערי בחשבון הסחורות של ישראל וכאשר מנטרלים גורמים תנודתיים כמו אוניות, מטוסים, דלק ויהלומים, הרי שקיים עודף, אשר מגמתו הולכת ועולה מאז ראשית השנה. יש בכך ביטוי ליצוא הגדל יותר מיבוא הסחורות (מדובר בנתונים דולריים, נומינליים) וזהו סימן חיובי נוסף לשיפור במצב המשק, בתחילת הרביע האחרון של השנה. התאוששות היצוא בולטת בעיקר בתחום הטכנולוגיה העילית (הייטק) כפי שניתן לראות בגרף משמאל, אך גם בענפי הטכנולוגיה המעורבת עילית (ענפים כמו כימיקלים, מכונות וציוד ועוד) וענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית (מתכת, גומי ופלסטיק ועוד) ישנה התאוששות יחסית לרמות השפל של הרביע השני של השנה. עם זאת, היקף היצוא בענפים אלה עדיין נמוך בהשוואה לחודש אוקטובר אשתקד. ההתאוששות בולטת בעיקר ביצוא לארה"ב ואסיה (בהן רמות היצוא גבוהות כיום מהשיא של שנת 2008) בעוד שביצוא לאירופה ההתאוששות איטית יותר ורמת היצוא עדיין רחוקה מהשיא שהיה באמצע השנה שעברה. בעניין זה, מן הראוי לשים לב לעובדה כי דווקא היצוא לארה"ב התאושש מאד, למרות חולשת הדולר ואילו היצוא לאירופה עדיין נמוך יחסית למרות התחזקות האירו. במבט קדימה, ההתאוששות בענפי היצוא התעשייתי השונים (בחודשים האחרונים נרשמה התרחבות כמעט בכולם) והמגמה של ביקוש גובר גם בחלוקה גיאוגרפית, ממרבית אזורי הסחר של ישראל, מעודדים ועשויים להביא, אם ימשכו בעתיד הקרוב, לעדכון כלפי מעלה בתחזית היצוא של לאומי לשנת 2010.

הצמיחה ברביע השני של השנה:2.2%
ברביע השלישי של השנה צמח המשק הישראלי בקצב שנתי של כ-2.2%, בהשוואה לרביע השני, שמשמעותו צמיחה חיובית לנפש, לאחר ארבעה רביעים רצופים בהם הצמיחה לנפש הייתה שלילית. בחינת רכיבי התוצר השונים מצביעה על גידול ניכר במרביתם. כך, הצריכה הפרטית התרחבה בקצב שנתי של כ-8.9%, ההשקעות במשק (הן בבניה והן בענפי משק אחרים) גדלו בקצב שנתי של כ-23.2% ואילו היצוא התרחב בקצב שנתי של 21.8%. מדוע, אם כן, לאור שיעורי גידול גבוהים אלה, שיעור הצמיחה לא היה גבוה יותר? התשובה נעוצה ברכיב היבוא אשר גדל בכ-61.9%, במונחים שנתיים. זהו שיעור גידול חריג ביותר ומבטא כפי הנראה עלייה במרבית רכיבי היבוא ברביע השלישי לאחר קיפאון ואף צמצום ברביעים קודמים. לכן, נראה כי עוצמת הגידול בשימושים במשק (הביקושים המקומיים+היצוא) של כ-14%, במונחים שנתיים, ברביע השלישי, הייתה גדולה מכדי שתסופק על ידי התרחבות מהירה בתוצר המקומי הגולמי ונדרש גידול משמעותי ביבוא כדי לאפשר זאת. מוקדם להעריך מה יקרה ברביע האחרון של השנה, אך הסימנים הראשונים מתחום סחר החוץ (ראה/י פסקה קודמת) לחודש אוקטובר, מצביעים על המשכה של המגמה החיובית, שכן גידול בעודף היצוא עשוי לתרום לצמיחה מהירה של המשק גם ברביע הנוכחי.

המדד עלה ב-0.2%; האם יוקדם הריסון במדיניות המוניטרית?
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.2% ומתחילת השנה הסתכמה עליתו בכ-3.6%. החודש לא נרשמו עליות מחירים חריגות במדד והתרומה הבולטת הייתה לסעיף ההלבשה וההנעלה אשר עלה ב-4.1%, מסיבות עונתיות. האינפלציה בישראל מצויה כיום בסמוך לגבול העליון של יעד יציבות המחירים (ראה/י גרף). על פי הערכותינו הנוכחיות, היא צפויה לחרוג בתקופה הקרובה כלפי מעלה מהגבול העליון של היעד (3%) ורק לקראת אמצע שנת 2010 צפוי קצב עליית המחירים ב-12 החודשים האחרונים להיות בתחום היעד. על רקע החריגה מיעד האינפלציה והתאוששות המשק (כולל בתחום היצוא, כפי שפורט קודם לכן) ייתכן ויוקדם מהלך של ריסון במדיניות המוניטרית כבר לעת הקרובה. זאת, גם על רקע היות הריבית הריאלית בישראל ברמה שלילית של כ-1.5%, נמוכה בהשוואה בינלאומית, בפרט לאור מצבו השונה של המשק הישראלי יחסית למשקים אחרים: משך המיתון הקצר והתאוששותו המהירה יחסית של המשק, לעומת משקים אחרים בעולם.