בבנק לאומי מעריכים כי בטווח הארוך לא תהיה פגיעה בשער החליפין הריאלי

מציינים שהפגיעה ביצוא בשנה האחרונה הושפעה באופן דומיננטי מפגיעה בביקוש לסחורות הישראליות
הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של המחלקה הכלכלית, בחטיבה לכספים וכלכלה של לאומי: תנועות ההון במט"ח-בחודשים ינואר-ספטמבר: עודף של תנועות הון יוצאות על פני נכנסות
נתוני חודש ספטמבר באשר לתנועות ההן במט"ח לישראל וממנה, מלמדים על שינוי מסוים במגמה ביחס לחודשים קודמים. כך, בחודשים אוגוסט וספטמבר נרשם גידול ניכר בתנועות ההון הפיננסיות לישראל, בפרט בהשקעה באגרות החוב הממשלתיות. זאת לעומת יציאת השקעות מישראל, בחודשים קודמים. בנוסף, נמשכה מגמה מסוימת של ירידה בהשקעות הישירות (בעלות אופי ארוך טווח) בישראל, ייתכן ועקב השפעה (בפיגור) של המשבר בעולם. באשר להשקעות של תושבי ישראל בחו"ל, הרי שבחודשיים האחרונים חלה ירידה בהשקעות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל ואילו ההשקעות הישירות בחו"ל נותרו בהיקפים נמוכים (כפי שניתן לראות גם בגרף). משמעותם של נתונים אלה היא שבחודשים ינואר-ספטמבר קיים עודף קטן של תנועות הון יוצאות על פני נכנסות בהיקף של כמיליארד דולר. אמנם, נתונים אלה הינם חלקיים בלבד (נתונים על כלל תנועות ההון טרם התפרסמו על ידי בנק ישראל) אך ניתן להסתמך עליהם ולהעריך כי ייסוף המטבע המקומי, כלפי הדולר במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה, לא נבע ברובו מהשפעת תנועות ההון אלא מגורמים אחרים; גורמים אלו כוללים בין היתר: החשבון השוטף של מאזן התשלומים, השינויים ביחס בין הדולר לשאר מטבעות החוץ בעולם ולאחרונה גם הפסקת ההתערבות הרצופה של בנק ישראל במסחר במט"ח.


שער החליפין הריאלי מצוי ברמה הנמוכה בכ-9% בהשוואה לרמתו בשנות השיא
הייסוף בשערו של השקל מול הדולר השנה מבטא היבט אחד של השפעה אפשרית על היצוא הישראלי. בפרט, מדובר בצמצום בהכנסות במונחים שיקליים מיצוא למדינות אשר מטבע הסחר עימן הוא הדולר. יחד עם זאת, לישראל קשרי סחר עם מדינות רבות בעולם להן מטבעות שונים. בנק ישראל מפרסם מדד המשקלל שערי חליפין של השקל מול מטבעות חוץ של 38 מדינות שהן שותפות הסחר של ישראל, על פי משקלות מתאימים. שער החליפין הריאלי המוצג בגרף משמאל מציג מדד זה במונחים ריאליים, דהיינו בניכוי פערי האינפלציה בין המדינות השונות לבין ישראל. בכך מציג המדד שע"ח הנותן תמונה רחבה יותר המתבססת גם על סחר עם מדינות אשר מטבע הסחר שלהן אינו הדולר. לשם דוגמא: משקל המטבע האמריקאי בסל הוא כ-25%, זאת בהתאם למשקל הסחר עם ארה"ב, בעוד שמדינות איזור האירו מהוות כשליש מהסל. נציין שמשקל המטבע האמריקאי בסל לא כולל מדינות להן מטבע אשר השינויים בו בעלי מתאם חיובי גבוה עם הדולר.

על פי הנתונים המופיעים בגרף, שע"ח הריאלי היה בחודש ספטמבר 2009 ברמה הנמוכה (פחות תחרותית) בכ-9% בהשוואה לממוצע בשנות השיא (2004-2007) ורק בכ-3% נמוך יותר מהממוצע בעשור האחרון. לכן, לפי מדד זה, שהוא רק אחד המדדים העוזרים לבחון את רווחיות היצוא, נראה כי קיימת פגיעה בהכנסות מיצוא. אנו מדגישים את רכיב ההכנסות ולא דנים ברווחיות המושפעת גם מתחום ההוצאות הכוללות רכיבים כמו מחירי חומרי גלם, שכר עבודה וכיוב'. במבט ארוך טווח, לעת עתה אין מדובר בפגיעה חריפה במיוחד בשער הריאלי, כך שנראה שהפגיעה ביצוא בשנה האחרונה הושפעה באופן דומיננטי מפגיעה בביקוש לסחורות הישראליות, בעקבות המשבר בעולם ופחות מייסוף המטבע המקומי.


האטה במכירת דירות חדשות
בחודש ספטמבר נמשכה המגמה של החודשים האחרונים בהם חלה האטה מסוימת במכירת דירות חדשות בסקטור הפרטי. לעומת זאת, נמשכה המגמה של צמצום ההיצע—דהיינו מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה. כך, מספר חודשי ההיצע (מספר החודשים שנותרו למכירה בסוף החודש המחולק במספר הדירות שנמכרו במהלך החודש) נותר על רמה נמוכה במיוחד של קרוב ל-6 חודשים. מגבלת ההיצע של הטווח הקצר אשר מקשה על היכולת להגדיל במהירות את מספר הדירות החדשות המוצעות למכירה, אל מול העלייה המצטברת בביקוש לדירות, באה לידי ביטוי בירידה של מספר חודשי ההיצע לרמה נמוכה ביותר. סקר החברות של בנק ישראל לרביע השלישי של השנה, מחזק טיעון זה שכן לפיו, המגבלה המובילה לביצוע פעילות הבניה היא המחסור בעובדים מקומיים בעוד מגבלת המימון, למשל, מצויה ברמה נמוכה יותר ואף הנמוכה ביותר בשנה האחרונה. כמובן, שאם מגמת ההיחלשות בביקושים תמשך בחודשים הקרובים, הדבר עשוי להביא לשינוי במגמת עליית המחירים, אך לעת עתה וכל עוד המדיניות המוניטרית כה מרחיבה, קשה לצפות לשינוי מהותי במגמה.