מזרחי-טפחות: מדד מנהלי הרכש בהחלט חיובי לכלכלה האמריקאית, אך עדיין לא מבטיח התאוששות חזקה ובת קיימא

רונן מנחם: דוח מנהלי הרכש בתעשייה, המהווה 1/6 מכלכלת ארה"ב מספק מספר תובנות מעודדות, אך גם מספר סייגים וסימני אזהרה
מזרחי טפחות: דוח מנהלי הרכש בתעשייה, המהווה 1/6 מכלכלת ארה"ב מספק מספר תובנות מעודדות, אך גם מספר סייגים וסימני אזהרה.

בצד החיובי, ניתן לציין מספר נקודות חשובות:

1.זו עלייה שלישית ברציפות, נתון המספק מימד של עקביות להתרחבות התעשייתית ומגדיל את הסיכוי לכך שמדובר במגמה, ולא בתיקון קצר טווח.

2. 13 מ-18 התעשיות רשמו עליות, נתון המוכיח שהגידול בפעילות התעשייתית הינו רוחבי ואינו מהווה נחלה של מספר ענפים מצומצם. גם בכך יש לראות נקודה מעודדת בהיבט של המשכיות המגמה החיובית בחודשים הבאים.

3. בתעשיות מפתח מזהות החברות גידול של ממש בביקוש, כגון בענף המחשוב והאלקטרוניקה, שם גדלות ההזמנות לרכיבי מוליכים למחצה, או בענף מוצרי התחבורה.

4. אחד החששות לגבי ההמשך הוא האם התעשייה תסתדר גם ללא עזרה ממשלתית. נקודת אור בהקשר זה ניתן למצוא בדיווחי החברות בתחום מוצרי המתכת, לפיהם הביקוש לכלי רכב ממשיך להיות חזק, גם לאחר שהסתיים מבצע "מזומן תמורת גרוטאות". גם נתוני Ford והאופטימיות שלה לגבי 2011 תומכים בכך.

5. סעיף התעסוקה במדד עבר מירידה לעלייה, נתון מעודד לקראת דוח התעסוקה, שיפורסם ביום ו' ויצביע על הלך הרוח ביציאה לחופשת סוף השבוע. נתון ADP שיפורסם היום יראה אם יש לכך חיזוק גם בנתונים מהשטח.

6. ככלל, כל נתון גבוה מ-41.2 מציין, לאורך זמן, התרחבות גם בתוצר הכללי, ולא רק בתעשייה. זה 6 חודשים שהמדד גבוה מכך ומאותת על גידול בתוצר, דבר הנותן תיקווה שהגידול בתוצר ברביע השלישי, שהפתיע לטובה, יחזיק מים לפחות בשני הרביעים הבאים. למעשה, נתוני המדד מתחילת השנה מצביעים על עלייה בת 1.1%, בקצב שנתי, בתמ"ג. זאת ועוד, אם לשפוט לפי נתוני אוקטובר בפני עצמם, קצב הצמיחה השנתי בתוצר האמריקאי גבוה בהרבה – 4.5%.

אולם, אין להתעלם ממספר סייגים.

1. ההזמנות החדשות המשיכו לגדול זה החודש הרביעי ברציפות, אך בקצב איטי יותר מאשר בחודש הקודם. זהו סעיף חשוב מאוד שנמצא בזיקה חזקה להתפתחות הפעילות התעשייתית בחודשים הבאים. לכן, ייתכן שגם אם העלייה תימשך, הקצב שלה לא יגדל.

2. במספר ענפים עדיין לא מורגש שינוי חיובי. כך, בענף המתכות הבסיסיות, עתיר תשומת העבודה, השיפור שהורגש קודם לכן לא מחזיק מעמד. בענף מוצרי המזון, טוענים שההתאוששות האחרונה לא מבוססת על גורמי ביקוש/היצע בסיסיים.

3. המצאי ממשיך להצטמצם. יצוין, עם זאת, כי קצב ההצטמצמות פוחת, בחודשים האחרונים, ושיעורו הנוכחי תומך על פני זמן בעלייה בנתוני המלאי התעשייתי שמפרסמת הממשלה.

4. חשוב מכל: נושא מחירי חומרי הגלם שב להטריד את המגזר התעשייתי. 12 מ-18 הענפים מדווחים על עלייה בעלויות תשומות הייצור. רק בענף אחד המחיר ירד. למעשה, המחירים עולים זה 4 חודשים ובקצב גדל והולך במהירות. בתעשיית המזון אף טוענים שהעלייה ב-commodities מאיימת על ההתאוששות בפעילות. נזכיר שקצב הירידה השנתי במדד המחירים ליצרן התמתן בחודשים האחרונים וסעיף המחירים במדד מנהלי הרכש מאותת על תפנית אפשרית לכיוון עלייה בו בהמשך. מבחינה זו, מורגשים סימנים ראשונים לכך שההתאוששות הכלכלית מייצרת לחצים אינפלציוניים, דבר שהבנק הפדראלי יצטרך להתחשב בו בחודשים הקרובים. יצוין, בהקשר זה, שהציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון בארה"ב (הפער בין האג"ח הלא צמודות לאג"/ח הצמודות למדד), עומד כעת על 2.04%, סמוך מאוד לרמת השיא מתחילת השנה, שנקבעה בחודש יוני.

לסיכום, מדד מנהלי הרכש בהחלט חיובי לכלכלה האמריקאית, אך עדיין לא מבטיח התאוששות חזקה ובת קיימא וכמו כן מתחיל לאותת על לחצי אינפלציה עתידיים. הדולר צפוי להגיב בתנודתיות לנוכח המסרים המנוגדים הללו, כך שלאחר הרושם הראשוני החיובי, שגרם לו להיחלש, הוא עשוי לתקן. כיוונו בהמשך השבוע יושפע במידה רבה ממה שייאמר מחר בערב בהחלטת הריבית בארה"ב, שלהערכתי תחזק אותו. כמו כן, אם דוח התעסוקה האמריקאי יפתיע לטובה, כפי שאולי ניתן ללמוד מסעיף התעסוקה במדד מנהלי הרכש, תיתכן תמיכה נוספת במטבע האמריקאי.