כלכלני לאומי: הגירעון התקציבי של המדינה לשנת 2010 ינוע סביב 4%

להערכת כלכלני הבנק נראה כי הגירעון התקציבי בשנת 2009 צפוי להסתכם בפחות מ-5% תוצר
הגירעון בתקציב המדינה צפוי להיות נמוך מהמתוכנן הן בשנת 2009 והן ב-2010
בחודש ספטמבר הסתכם הגירעון בתקציב הממשלה בכ-2.6 מיליארד ₪ ומתחילת השנה הסתכם הגירעון בכ-21.9 מיליארד ₪. זאת לעומת גירעון מתוכנן לשנת 2009 כולה של כ-44.4 מיליארד ₪ (6% תוצר). ההתפתחות הרבעונית של הכנסות המדינה ממיסים מלמדת על גידול ברביע השלישי של השנה, ביחס לרביעים קודמים, כאשר חלקו נבע מגידול חריג בחודש יולי.

נראה כי הגירעון התקציבי בשנת 2009 צפוי להסתכם בפחות מ-5% תוצר זאת על רקע הגורמים הבאים: א. עליה בהכנסות המדינה ממסים מעבר לחזוי, אשר נאמדה על ידי משרד האוצר בכ-2.5 מיליארד ₪ עד כה. התפתחות זו קשורה גם לצמיחה הכלכלית המהירה מזו שהייתה צפויה על פי האוצר, שהתבסס בבניית היקף הכנסות המדינה בשנת 2009 על צמיחה שלילית של כאחוז אחד, וכיום נראה כי הצמיחה תהיה קרובה לאפס. ב. שיעור הביצוע של ההוצאות הממשלה אשר לרוב אינו מלא, אם כי שיעור זה הולך ועולה לאחרונה.

באשר לשנת 2010, הרי שתחזית הצמיחה של האוצר עליה התבסס התקציב היא של 1.5%, שיעור הנמוך מתחזית לאומי הנוכחית ביותר מנקודת אחוז. נתונים אלה מצביעים על אפשרות כי הגרעון בשנת 2010 ינוע סביב 4% תוצר לעומת גירעון מתוכנן של כ-5.5%.

גידול בולט בתנועות ההון הפיננסיות היוצאות
נתוני תנועות ההון לישראל וממנה לחודש אוגוסט מצביעים על השקעות פיננסיות בהיקף ניכר הן של תושבי חוץ בישראל והן של תושבי ישראל בחו"ל. בחינת ההתפתחויות בתחום זה מאז ראשית השנה מלמדת על מגמה בולטת של גידול בהשקעות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל (בעיקר משקיעים מוסדיים), הן במניות והן באג"ח אשר מגדילה את הפיזור בתיק ההשקעות ובדרך זו ייתכן ומנצלת הזדמנויות אשר נוצרו בתקופת המשבר הפיננסי. מדובר בהשקעות פיננסיות בחו"ל בהיקף של כ-5.3 מיליארד דולר (כ-8 מיליארד דולר, במונחים שנתיים) המהוות את הרכיב הבולט מבין רכיבי תנועות ההון.

רכיב בולט נוסף הוא תנועות ההון הישירות לישראל של תושבי חוץ, אשר ממשיכות להתרחב אך בקצב נמוך במעט מבעבר (כ-4.3 מיליארד דולר, במונחים שנתיים). חיבור תנועות ההון היוצאות והנכנסות הללו מצביע על זרם מט"חי היוצא מישראל בהיקף גדול מזה הנכנס. יחד עם זאת, התחזקות השקל בעת האחרונה, הושפעה מגורמים נוספים אשר נראה כי משקלם היה משמעותי כמו היחלשות הדולר בעולם והשיפור בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. גם הפסקת התערבותו הרצופה של בנק ישראל במסחר במט"ח הייתה בין גורמי הרקע להתחזקות השקל.

התיירות הנכנסת בסימן עלייה
בחודש ספטמבר נמשכה מגמת העלייה בתיירות הנכנסת לישראל. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על חזרה של התיירות הנכנסת בדרך האוויר לרמות הרחוקות אך במעט מרמת השיא שהייתה בשלהי שנת 2008. הירידה החדה בתיירות בסוף השנה וההתייצבות ברמה נמוכה ברביע הראשון של 2009, מקורן בשילוב של השפעת מבצע "עופרת יצוקה" ושל המשבר העולמי. ברביע השלישי נרשם גידול של יותר מ-9% במספר התיירים אשר נכנסו בדרך האוויר (בהתבסס על נתונים מנוכי עונתיות) בהשוואה לרביע השני של השנה. יש בכך ביטוי לשיפור במצב הביטחוני וראשיתה של התאוששות בפעילות הכלכלית בעולם. לכך צפויה להיות השפעה חיובית על היקף היצוא של שירותי תיירות עם תרומה חיובית לצמיחה ברביע השלישי כמו גם לנתוני מאזן התשלומים ברביע זה.