כלכלני לאומי: בשנים 2009 ו-2010 צפויה העלייה במדד המחירים לצרכן להיות בקרבת הגבול העליון של יעד יציבות המחירים

בשנה אשר הסתיימה בחודש אוגוסט עלה המדד בכ-3.2%, שיעור החורג מיעד יציבות המחירים של הממשלה, עקב השיעור הגבוה של עליית סעיף הדיור במדד
האינפלציה מעל היעד (או שסעיף הדיור הוא עדיין הסיפור...)
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוגוסט ב-0.5% ומתחילת השנה הסתכמה עלייתו בכ-3.7%. בשנה אשר הסתיימה בחודש אוגוסט עלה המדד בכ-3.2%, שיעור החורג מיעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%). עיקר ההסבר לחריגה מן היעד הוא השיעור הגבוה של עליית סעיף הדיור במדד-כ-11.8% בשנה האחרונה. זהו ביטוי לעודף הביקוש המתמשך בשוק זה, אשר בחודש אוגוסט השלים "מהפך" משוק הצמוד לדולר לשוק בו העסקאות נקובות בשקלים; כך, בראשית 2005 היה משקל חוזי השכירות המתחדשים (המשמשים לחישוב סעיף הדיור) צמודי הדולר כ-89% והחוזים הנקובים בשקלים היוו רק כ-11% ואילו באוגוסט 2009 המשקל של החוזים הדולריים היה רק 11% והחוזים בשקלים היוו 89%. בגרף ניתן לראות כי המדד ללא דיור עלה בשיעור מתון של פחות מאחוז בשנה האחרונה. יחד עם זאת, מאז ראשית 2009 תרומת סעיף הדיור למדד הייתה מתונה יותר מאשר במחצית השנייה של 2008. מתחילת 2009 המדד ללא דיור עלה בכ-3.4%, כאשר חלק מעליה זו מקורה בהעלאות המיסים. בנטרול של השפעת המסים ועליית מחירי הדיור, מדובר בסביבת אינפלציה של כ-2%-3% עד כה ב-2009, זאת למרות הפעילות הכלכלית הממותנת במשק. במבט קדימה, בשנים 2009 ו-2010 צפויה העלייה במדד המחירים לצרכן להיות בקרבת הגבול העליון של יעד יציבות המחירים. זאת, בעיקר על רקע התאוששות המשק הצפויה להיות מוטת ביקושים מקומיים.

שיפור ביצוא התעשייתי ובגירעון המסחרי
בשמונת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הגרעון המסחרי של ישראל בכ-3.9 מיליארד דולר בהשוואה לכ-9.1 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הגרעון המסחרי בנטרול גורמים תנודתיים כמו יהלומים, אוניות, מטוסים וחומרי אנרגיה, הינו שלילי, דהיינו קיים עודף בחשבון סחורות "בסיסי" זה, מאז ראשית השנה. זהו נתון התומך בעוצמתו של השקל. נתוני החודשים יולי ואוגוסט, המהווים אינדיקטור לפעילות סחר החוץ ברביע השלישי (עד כה) מלמדים על המשך התאוששות ביצוא התעשייתי, ללא יהלומים, המהווה את רובו של יצוא הסחורות. יתר על כן, אם בשליש הראשון של השנה מגמת ההתפתחות החודשית של ענפי היצוא התעשייתי הצביעה על ירידה כמעט בכל הענפים, הרי שבחודשיים האחרונים, בכמעט כל ענפי היצוא התעשייתי נרשמה עליה בהיקף היצוא הדולרי. יחד עם זאת, כפי שניתן לראות בגרף, רמת היצוא עדיין נמוכה מהרמה אשר הייתה בתקופה המקבילה אשתקד. הערכתנו הנוכחית היא שהיצוא יושפע לחיוב בעת הקרובה מראשיתה של התאוששות במשק העולמי (לאחרונה מרבית גופי החיזוי העולמיים מעדכנים את הערכות הצמיחה שלהם ל-2010 כלפי מעלה). מנגד, הייסוף בשערו של השקל, בפרט כנגד הדולר, צפוי לפגוע בהכנסות וברווחיות היצואנים. לכן, הצמיחה בשנה הקרובה (2010) של כ-2-2.5% לפי הערכתנו אינה צפויה להיות מוטת יצוא באופן מובהק כפי שהייתה בשנות הצמיחה המהירה, אם כי יתכן ותעודכן כלפי מעלה במידה והנתונים הכלכליים שיתפרסמו יוסיפו להיות חיוביים. ברקע הדברים הערכת הלמ"ס מה-16 בספטמבר אשר חוזה כי הצמיחה בשנת 2009 תהיה בשיעור של 0.1%, תחזית כמעט זהה על רכיביה השונים לזו של לאומי (0%) אשר פורסמה בחודש שעבר.


נמשך השיפור בחשבונות החוץ של ישראל: הן בחשבון השוטף והן בחוב כלפי חו"ל
ברביע השני של השנה נרשם עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים בהיקף של כ-2.1 מיליארד דולר (ע"פ נתונים מנוכי עונתיות). זאת, בהמשך לעודף בהיקף של כ-2.3 מיליארד דולר שהיה ברביע הראשון של השנה. במונחים שנתיים, העודף בחשבון השוטף, במחצית הראשונה של 2009, מסתכם ביותר מ-4% תוצר. לצד העודף בחשבון השוטף, ראוי לציון העודף של נכסים על פני התחייבויות של המשק כלפי חו"ל אשר הסתכם בסוף יוני 2009 בכ-1.2 מיליארד דולר, כאשר בתקופה זו בשנה שעברה היה חוב (עודף של התחייבות על פני נכסים של כ-10 מיליארד דולר). בנוסף, החוב החיצון נטו (הכולל את הנכסים וההתחייבויות של המשק כלפי חו"ל במכשירי חוב בלבד, דהיינו בלי מניות, למשל) היה שלילי והסתכם ב- 54.2- מיליארד דולר לעומת 47.4- לפני כשנה שמשמעותו עודף גדול של נכסים על פני התחייבויות במכשירי חוב. נתונים אלה מצביעים על מצבו הטוב של המשק הישראלי בתחום חשבונות החוץ ומידת פגיעותו הקטנה (יחסית למדינות קטנות אחרות) למשברים פיננסיים. אחד הביטויים לכך הוא בהתחזקות השקל כלפי מטבעות החוץ השונים. נתונים אלה אף תומכים בשמירה על דירוג האשראי של ישראל בעת המשבר. ככל שיתחדד השוני בין מאפייני הכלכלה הישראלית בעת האחרונה לבין כלכלות אשר נפגעו באופן קשה יותר –הן מערביות והן כאלה המוגדרות כ"משקים מתעוררים"-האמון במשק הישראלי -- הבא לידי ביטוי בשער החליפין ובדרוג האשראי -- ילך ויגדל.